לחם משנה/הלכות מגילה וחנוכה/ד

מנהג פשוט הוא בכל ערינו שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בכל לילה - וא"ת: לדעת רבינו ז"ל שמפרש ש"מהדרין מן המהדרין" עושין מה שמהדרין עושין - א"כ הך מנהג כמאן דמהדרין מדליקין נרות כמנין אנשי הבית אבל בכל לילה ולילה בלי הוספה, וא"כ אנן דמדליקין נר אחד בלילה הראשון ואנו הולכין ומוסיפין - לא אתיא כוותיהו וכמהדרין מן המהדרין נמי לא אתיא! ואי מדינא לא בעינן אלא אחד בלילה הראשון וכן בכל לילה ולילה בלי הוספה כלל, וא"כ מנהג דידן לפי דעת רבינו ז"ל לכאורה נראה מנהג בטעות! בשלמא לפירוש המפרשים דמפרשין דמהדרין מן המהדרין אין מדליקין אלא נר אחד בלילה הראשונה והלכים ומוסיפין - ניחא. וי"ל: דמ"מ לא הוי מנהג בטעות, כיוון דעבדינן כדין, ואע"ג דמדינא בעי הוספה - אנן נראה לנו למיעבד האי פשרה לעשות ההוספה בכה"ג.

נר שיש לו שתי פיות עולה לשני בני אדם - כתב ה"ה ז"ל כגון שני פתחי בתי אדם וכו'. ואע"ג דבעינן מזוזה מימין וחנוכה משמאל וכי ה"ג לא מצי למיהוי הכי וכדהקשו התוס' (כא:), אפשר דסובר ה"ה ז"ל דלא בעינן הכי אלא לכתחילה אבל לעיכובא לא ובדיעבד עולה.

נשארה דולקת וכו' - כתב ה"ה ז"ל: ודעת רבינו ז"ל וההלכות ז"ל לדמותה וכו' וכ"ש כאן שאפילו באותו נר דולק וכו' אלא משום בזוי מצווה. וא"ת: בעצי סוכה ונוייה נמי הוי טעמא משום בזוי מצווה, וכמו שאמרו בפ' במה מדליקין (שבת כב.) בעו מיניה מריב"ל מהו להסתפק מנויי סוכה וכו' ואמרו שם במסקנא: אבוהון דכולהו דם, כלומר כסוי הדם דנפקא לן מקרא שלא יכסנו ברגל מפני שלא יהו מצוות בזויות עליו? וי"ל: דמכל מקום איכא טעמא אחרינא בסוכה לימים טובים, והוא מיגו דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יוצא, וכמו שכתבו שם התוס' ז"ל.

ואם היה לו בית בפני עצמו וכו' צריך להדליק בבית שהוא בו מפני העוברין וכו' - כתב ה"ה ז"ל: ופירש רבינו אפילו מדליקין וכו'. נראה שכתב כן מפני שיש לפרש פירוש אחר בהלכות דהכי קאמר: אי פתח בבא לנפשיה לא מהני ליה בשיתוף דפריטי אלא שעל כל פנים צריך להדליק משום חשדא והיינו דווקא למי שאין מדליקין בתוך ביתו, לזה אמר שרבינו ז"ל מפרש דאפילו מדליקין עליו וכו' דכיוון דטעמא משום שלא יחשדוהו שאינו מדליק, מה לי מדליקין עליו מה לי אין מדליקין.

מצוות נר חנוכה וכו' - כתב ה"ה: וכ"ש בנר חנוכה דעדיף מקידוש היום. וקשה: דמאי כ"ש הוא זה? אי אמרינן חנוכה עדיף מקדוש היום, היינו דחנוכה הוי פרסומי ניסא כדאמרינן בגמרא משא"כ בקדוש היום - אבל ד' כוסות דאיכא בהו פרסומי ניסא כדכתב ה"ה ז"ל ודאי דהוי כמו חנוכה, וא"כ לא היה לו לה"ה ללמוד הדין מכל שכן אלא מהוא הדין וצ"ע.

סליקו להו הלכות חנוכה בכל שמורה וערוכה :