לא ביום ולא בלילה (ביאליק)

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה –
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
 
לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה –
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.
 
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
 
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?
 
וּמֵאַיִן יָבֹא, שִׁטָּה –
הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?
 
הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,
אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?
 
וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:
חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?
 
וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?
אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?
 
שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,
אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.
 
אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –
וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!
 
לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:
אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.