לא ביום ולא בלילה (ביאליק)
לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה –
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה –
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?
וּמֵאַיִן יָבֹא, שִׁטָּה –
הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?
הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,
אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?
וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:
חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?
וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?
אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?
שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,
אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.
אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –
וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!
לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:
אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.