כתב יד קאופמן למשנה/מסכת שבועות

פרק א
פרק ב
פרק ג
פרק ד
פרק ה
פרק ו
פרק ז
פרק ח

עמוד 310

שבועות פר' א שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע יציאות השבת שתים שהן ארבע מראות נגעים שנים שהן ארבעה: ב כל שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים הרי זה בעולה ויורד יש בה ידיעה כתחילה ואין בה ידיעה בסוף שעיר שנעשה ביפנים יום הכיפורים תולה עד שתיתוודע לו ויביא בעולה ויורד: ג אין בה ידיעה כתחילה

עמוד 311

אבל יש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ יום הכיפורים מכפר שנ' מלבד חטאת הכיפורים על מה שזה מכפר [זה מכפר] נכתב בצד מה הפנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה אף החיצון לא יכפר אלא על דבר שיש בה ידיעה: ד ועל שאין בה ידיעה לא כתחילה ולא בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים דב' ר' יודה ר' שמעון אומ' שעירי רגלים מכפרים אבל לא שעירי ראשי חדשים ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרים על טהור שא' נכתב למילוי השורה שאכל טמא ר' מאיר א' כל השעירים כפרתן שווה ועל טומאת מקדש וקדשיו: ה' היה ר' שמעון או' שעירי ראשי חדשים מכפרים על טהור שאכל טמא ושלרגלים מכפרים על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ושל יום הכפורים מכפרין על שאין בה ידיעה [1]בסוף ו' אמרו לו מה הן שיקרבו זה בזה אמ' להן יקרבו אמרו לו הואיל ואין כפרתן שווה היאך קריבין אמ' להן כולם באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו: ז' ר' שמעון בן יהודה א' משמו שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל טמא מוסף עליהן של רגלין שהן מכפרין על טהור שאכל טמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף מוסף עליהן של יום הכפורים שהן מכפרים על הטהור שאכל טמא

ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ועלשאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף: ח' אמרו לו אומ' היה שיקרבו זה בזה אמ' להן הין אמרו לו אם כן יהו שליום הכיפורים קרבים לראשי חדשים אבל היאך של ראשי חדשים קריבים ליום הכיפורים לכפר כפרה שאינה שלהן אמ' להן כולם באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו: ט' ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר ועל שאר עבירות שבתורה הקלות וה' נכתב למילוי השורה והחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר: י' אחד יש' ואחד כהנים ואחד כהן משיח מה בין יש' לכהנים לכהן משיח אלא שדם הפר מכפר על הכהנים ועל טומאת מקדש וקדשיו ר' שמעון אמ' כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישרא' כך דם הפר מכפר על הכהנים כשם שווידויו של שעיר המשתלח מכפר על ישרא' כך ווידויו שלפר מכפר [על] נוסף בצד הכהנים: פר' ב' הל' י' ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע נטמא וידע נעלמה ממנו טומאה [ו] נראה שנוסףזכור לקודש נעלם ממנו קודש [ו] נראה שנוסףזכור לטומאה נעלמו ממנו זה וזה אכל את הקודש ולא ידע הרי זה בעולה ויורד: ב' נטמא וידע נעלמה ממנו טומאה [ו] נראה שנוסףזכור

עמוד 312

למקדש נעלם ממנו מקדש [ו] נראה שנוסףזכור לטומ' נכתב להשלמת השורה לטומאה נעלמו ממנו זה וזה נכנס למקדש ולא ידע משיצא ידע הרי זה עולה ויורד: ג אחד נכנס לעזרה ואחד ניכנס לתוספת העזרה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך בנביא באורים ובתומים ובסנהדרין שלשבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן (אחריהן) נמחק[2] הפנימית נאכלת והחצונה נשרפת וכל שלא נעשת בכל אילו הנכנס לשם אין חייבין עליה: ד' נטמא בעזרה נעלמה ממנו טומאה [ו] נראה שנוסףזכור למקדש נעלם ממנו מקדש [ו] נראה שנוסףזכור לטומאה נעלמו ממנו זה וזה השתחוה ששהא כדי השתחויה בא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור זו היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה: ה' איזו היא מצות עשה שבנידה שח' נכתב למילוי השורה שחייבין עליה היה משמש עם הטהורה אמרה לו נטמאתי [אם] נוסף בצד פרש מיד חייב שיציאתו הנייה לו כביאתו: ו' ר' אליעזר או' השרץ נעלם ממנו על העלם השרץ חייב אינו חייב על העלם המקדש ר' עקיבה א' ונעלם ממנו [ו] נראה שנוסףהוא טמא על העלם הטומאה הוא חייב אינו חייב על העלם מקדש ר' ישמעאל א' ונעלם ממנו ונעלם ממנו שני פעמים לחייב על העלם הטומאה ועל העלם המקדש פר' ג'

הל' ו' שבועות שתים שהן ארבע שבועה שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי שבועה שלא אכל ואכל כל שהוא חייב דברי ר' עקי' אמרו לו לר' עקיבה באיכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב שזה חייב אמ' להן באיכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן ב' שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלוא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים: ג' שבועה שלוא אוכל ואכל פת חיטין ופת שעורים ופת כוסמים אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אכל פת חיטין ופת שעורים ופת כוסמים ואכל חייב על כל אחת ואחת: ד' שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה חייב על כל אחת ואחת: ה' שבועה שלוא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתייה פטור שבועה שלוא אוכל ואכל נבילות וטריפות ושקצים ורמסים חייב ר' שמעון פוטר אמ' קונם אשתי נהנת לי אם אכלתי היום והוא שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמסים הרי אשתו אסורה: ו' אחד דברים שלעצמו ואחד דברין שלאחרים אחד דברין שיש בהן ממש ואחד

עמוד 313

דברין שאין בהן ממש כיצד א' שבועה שאתן לאיש פל' ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן שיש' תיבה זו נכתבה למילוי השורה שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק שזרקתי וש' תיבה זו נכתבה למילוי השורה ושלא זרקתי ר' ישמעאל אומ' אינו חייוב אלא לעתיד לבוא שנ' להרע או להיטיב אמ' לו ר' עקיבה אם כן אין לי אלא [דברין שיש בהן הרעה והטבה] נוסף בצד דברין שאין בהן הרעה והטבא מניין א' לו מריבוי הכתוב אמ' לו אם ריבוי הכתוב לכך ריבוי הכתוב לכך: ז' נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל פטור לקיים את המצוה ולא קיים פטור שהיה בדין שיהא חייב דב' ר' יהודה בן בתירה [3] מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב עליה מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני אינו דין שיהא חייב עליה אמרו לו לא אם אמרתה בשבועת הרשות שכן עשה בה לאו כהין תאמר(ו) נמחק בכת"י בשבועת מצוה שלא עשה בה [לאו] נוסף בצד כהין: ח' שבועה שלא אכל ככר זו שבועה שלוא אוכלינה (שבועה שלא אוכלינה) נמחק בכת"י (וגם לא נוקד) ואכלה אינו חייב אלא אחת זו היא שבועת בטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד: ט' שבועת שוא חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור אי זו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדן א' על העמוד שלאבן שהוא שלזהב

ועל האיש שהוא אשה ועל אשה שהיא איש נשבע [על] דבר ש[אי] נוסף מעל השורהאפשר לו אמ' אם לא ראיתי גמל פורח באויר ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד אמ' לעדים בואו והעידוני שבועה שלא נעידיך נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה ושלא ליטול לולב ושלא להניח תפילים זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור: י' שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלינה הראשונה שבועת ביטוי והשנייה שבועת שוא אכלה עבר על שבועת שוא לא אכלה עבר על שבועת בטוי: יא' שבועת ביטוי נוהגת באנשים בנשים ברחוקים בקרובים בכשרין בפסולים בפני בית דין [ושלא בפני בית דין] נוסף בצד מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות [ו] אולי נוסףעל שגגתה קרבן עולה ויורד: יב שבועת שוא נוהגת באנשין בנשים ברחוקים בקרובים בכשרים בפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור אחת זו ואחת זו המושבע מפי אחרין חייב אם לא אכלתי היום ולא הינחתי תפילים משביעך אני ואמר אמן חייב: פר' ד' הל' יא' שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקין ולא בקרובין בכש' נוסף למילוי השורה בכשירין ולא בפסולים ואינה נוהגת

עמוד 314

אלא בראוים להעיד בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו ומפי אחרין אינן חייבין עד שיכפרו בו בבית דין דב' ר' מאיר וחכ' או' בין מפי עצמו ובין מפי אחרין אינן חייבין עד שיכפרו בו בבית דין: ב' וחייבין על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון העדות אינן חייבין על שגגתה ומה הן חייבין על זדונה קרבן עולה ויורד: ג שבועת העדות כיצד אמ' לעידין בואו והעידוני ש' נוסף למילוי השורה שבועה שאין אנו יודעים לך עדות או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן [הרי אילו] נוסף בצד חייבין הישביע עליהן חמשה פעמים חוץ לבית דין ובאו לבית דין והודו פטורין כפרו חייבין על כל אחת ואחת: השביע עליהן חמשה פעמים בין בפני בית דין [בין שלא בפני בית דין] נוסף בצד וכפרו אין חייבין אלא אחת אמ' ר' שמעון מה הטעם מפני שאינן יכולין לחזור ולהודות: ד' כפרו שניהן כאחת שניהן חייבין זה אחר זה הראשון חייב כפר אחד והודה אחד הכופר חייב היו שתי כיתי עידים כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השנייה שתיהן חייבות מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן: ה' משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פל' פיקדון

ותשומת יד וגזל ואבידה שבועה שאין אנו חייבין לך עדות אינן חייבין אלא אחת שבועה שאין אנו יודעין לך עדות שיש לך ביד פל' פיקדון ותשומת יד גזל ואבדה חייבין על כל אחת ואחת: ו' משביע אני עליכם אם לא תבואו ותיעדוני שיש לי ביד פל' חיטין ושעורין וכוסמין שבועה שאין אנו יודעין לך עדות אינן חייבין אלא אחת שבועה שאין אנו יודעין לך עדות שיש לך ביד איש פל' חטים ושעורין וכוסמין חייבין על כל אחת ואחת: ז' משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני נזק וחצי נזק תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה ושאנס איש פלוני ופיתה בתי ושהיכני בני ושחבל בי חבירי ושהדליק את גדישי ביום הכי' נכתב למילוי השורה הכיפורים הרי אלו חייבין: ח' משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שני כהן שני לוי שאיני בן גרושה שאיני בן חלוצה שאיש פל' כהן שאיש פל' לוי שאינו בן גרושה שאינו בן חל' לכתב למילוי השורה חלוצה שאנס איש פל' ופיתה בתו ושחבל בו בנו ושהדליק גדישו בשבת הרי אילו פטורין: ט' משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פל' ליתן לי מאתים זוז ולא נתן הרי אלו פטורים שאין חייבין אלא על תביעת ממון כפיקדון: י' משביע אני עליכם

עמוד 315

כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני הרי אילו פטורין מפני שקדמה שבועה לעדות: יא' עמד בבית הכנסת ואמ' משביע אני עליכם אם יודעין אתם לי עדות שתבואו ותע' נכתב למילוי השורה ותעידוני הרי אילו פטורין: י'ב' אמ' לשנים משביע אני עליכם איש פל' ופל' אם יודעין אתם לי עדות שתבואו ותעידוני והם שיודעין לי עדות עד מפי עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול הרי אילו פטורין: י'ג' שילח ביד עבדו או שאמ' להן הניתבע משביע אני עליכם אם יודעין אתם לי עדות שתבאו ותעידוהו הרי אילו פטורים עד שישמעו מפי התוביע: י'ד' מ' נכתב למילוי השורה משביע אני עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם אני הרי אילו חייבין בשמים ובארץ הרי אילו פטורין באלף דלת ביוד הי בשדי בצבאות בחנון וברחום בארך אפים ורב חסד וכל הכינויים הרי [אילו] נוסף בצד (זה) נמחק חייבין המקלל בכולם חייב [דב'] נוסף מעל השורה ר' מאיר א' וחכמ' פוטרין המקלל אביו ואמו בכולם חייב דב' ר' מאיר וחכמ' פוטרין המקלל עצמו וחבירו בכולם עובר בלא תעשה יככה א? כנראה לדים זו היא האלה האמורה בתורה אל יככה יברכך וייטיב לך ר' מאיר מחייב ר' יהודה פוטר: פר' ה' הל' יד' שבועת הפיקדון נוהגת באנשים ובנשים וברחוקים ובקרובים ובכש' נכתב למילוי השורה

ובכשרים ובפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו [ו] כנראה נוסףמפי אחר אינו חייב עד שיכפר בו [ב] נוסף מעל השורהבית דין דב' ר' מאיר וחכמ' א' בין מפי עצמו ובין מפי אחר כיוון שכפר בו חייב וחייב על זדון [ה] נוסף מעל השורהשבועה ועל שגגתה (?) [עם] נכתב על מחיקה, לא מזוהה מה היה כתוב זדון הפיקדון אינו חייב על שיגגתו מה חייב על זדונו אשם (?)[ב] נכתב על מחיקה, לא מזוהה מה היה כתובכסף שקלים: ב' שבועת הפיקדון כיצד אמרו לו תן לי פיקדון שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי או שאמ' לי אין לך בידי משביעך אני ואמ' אמן הרי זה חייב השביע עליו חמשה פעמים בפני בית ?דין (שלא בפני בית נמתח קו למחיקה דין) נמתח קו למחיקה וכפר חייב על כל אחת ואחת אמ' ר' שמעון מה הטעם מפני שהוא יכול לחזור ולהודות: ג' היו חמשה תובעין אותו ואמורין לו תן לנו פיקדון שיש לנו בידך שבועה שאין לכם בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת[4]: ד' תן לי פיקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי פיקדון ותשומת יד וגזל ואבידה חייב על כל אחת ואחת: ה' תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין חייב על כל אחת ואחת ר' מאיר אומ'

עמוד 316

אפילו אמ' חיטה ושעורה וכוסמת חייב לכל אחת ואחת: יו' אנסתא ופיתיתא את בתי והוא א' לא אנסתי ולא פיתתי משביעך אני ואמ' א' חייב ר' שמעון פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו ואמ' לו אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו משלם בושת ופגם על פי עצמו: ז' גנב[ת] נוסף מעל השורה את שורי והוא אמ' לא גנבתי משביעך אני ואמ' אמן חייב גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי משביעך אני ואמ' אמן פטור: ח' המ[י] נוסף מעל השורהת שורך את שורי והוא אמ' לא המית משביעך אני ואמ' אמן חייב המית שורך את עבדי והוא א' לא המית משביעך אני ואמ' אמן פטור אמ' לו חבירו חבלתה בי ועשתה בי חבורה והוא א' לא חבלתי ולא עשיתי משביעך אני ואמר אמן חייב אמ' לו עבדו היפלתה את שיני וסמיתא את עיני והוא אומ' לא היפלתי ולא סמיתי משביעך אני ואמ' אמן פטור זה הכלל כל המשלם על פי עצמו חייב ושאינו משלם על פי עצמו פטור: פר' ו' הל' ח' שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודיה שווה פרוטה אם אין הודייה מן הטענה פטור כיצד שתי כסף לי בידך אין לך בידי פטור שתי כסף ופרוטה לי בידך אין לך בידי

פטור שתי כסף ופרוטה לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב מנה לי בידך אין לך בידי פטור מנה לי בידך אין לך בידי אלא חמשים דינר חייב מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמשים דינר פטור מפני שהוא כמישיב אבידה: ב' מנה לי בידך אמ' לו הין ולמחר אמ' לו תניהו לי נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב מנה לי בידך אמ' לו הין אל תתניהו לי אלא בפני עדים למחר אמ' לו תניהו לי נתתיו לך חייב מפני שהוא צריך ליתנו לו בפני עדים: ג' ליטרה זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא ליטרה כסף פטור דינר זהב יש לו בידך אין לך בידי אלא דינר כסף וט' נכתב למילוי השורה וטריסות ופונדיון ופרוטה חייב שהכל מן מטביע אחד: ד' כור תבואה לי בידך אין לך בידי אלא לתך קיטנית פטור כור פרות יש לי בידך אין לך בידי אלא לתך קיטנית חייב שהק' נכתב למילוי השורה שהקיטנית בכלל הפירות טענו חיטים והודה לו בשעורים פטור רבן גמליאל מחייב שהטוען את חבירו בכדי שמן והודה לו בקינקינים אדמון אמ' הואיל והודה מן? הטענה יישבע וחכמ' אמ' אין הודאה מן הטענה אמ' רבן גמליא' רואה אני את דברי אדמון: ה' טענו כלים וקרקעות הודה בכלים וכפר בק' נכתב להשלמת השורה בקרקעות בקרקעות וכפר בכלים הודה במקצת הכלים חייב במקצת

עמוד 317

הקרקעות פטור שהנכסים שאין להן אחריות זוקקים את הנכסים שיש להן אחריות ישבע עליהן: ו' אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן ואין משביעין את הקטן אבל נשבעין לקטן ול' נכתב להשלמת השורה ולהקדש: ז' אלו דברין שאין נשבעים עליהן העבדים והאשטרות והקרקעות וההקדישות אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה ו נראה שנוסףחמשה שומר חינם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם ר' שמעון א' דברים שהוא חייב באחריותן נשבעין עליהן ושאינו חייב בא' נכתב להשלמת השורה באחריותן אין נשבעין עליהן: ח' ר' מאיר א' יש דברין שהן כקרקע ואינן כקרקע ואין חכמ' מודין לו כיצד א' לו עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלא א' אינן אלא חמש ר' מאיר מחייב וחכמ' אומ' כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע: ט' אין נשבעין אלא על דבר שהוא במידה ובמשקל ובמינין כיצד אמ' לו בית מלא מסרתי לך כיס מלא מסרתי לך והלא אומ' איני יודע אלא מה שהנחתה אתה נוטל פטור זה אומ' על הזיז וזה אמ' על החלון חייב: י' המלווה את חבירו על המשכון ואבד המשכון אמר לו סלע הילויתיך עליו ושקל היה שוה והלא אומ' לא כי אלא סלע

הילויתני עליו וסלע היה שווה פטור: יא' ? נראה שיש כאן אות ה מחוקהסלע הילויתיך עליו ושקל היה שווה והלא א' לא כי אלא סלע הילויתני עליו ושלשה דינרים היה שוה חייב: י'ב' סלע הילויתני עליו ושתים היה שוה והלא א' לא כי אלא סלע הילויתך עליו וסלע היה שוה פטור: י'ג' סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלא א' לא כי אלא סלע הילויתיך עליו וחמשה דינרים היה שווה חייב מי הוא הנשבע מי שהפיקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלא את הפיקדון: פר' ז' הל' י'ג' כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין אלו נשבעין ונוטלין השכיר והניגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנווני על פינקסו השכיר כיצד אמ' לו תן לי שכרי שיש לי בידך והוא א' נתתי והלא א' לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל ר' שמעון א' עד שיהא שם מקצת הודיה ויומר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אמ' התקבלתה מהן דינ' זהב: ב' הניגזל כיצד היו מעידין אותו שניכנס לתוך ביתו ומשכנו שלא ברשות אמ' לו תן לי כליי שנטלתה והוא א' לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל ר' יהודה א' עד שיהא שם מקצת הודיה ויאמר לו שני כליי נטלתה והוא אמ' לא נטלתי אלא אחד: ג' הנחבל כיצד היו

עמוד 318

מעידין אתו שניכנס לתוך ידו שלם ויצא חבול אמ' לו חבלתה בי והוא א' לא חבלתי הרי זה נשבע ונוטל ר' יודה אמ' עד שיהא שם מקצת הודיה ויאמר לו חב?לת בי שתים והוא אמ' לא חבלתי אלא אחת: ד' ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחת שבועת העדות ואחד שבועת הפיקדון ואפילו שבועת שוא היה אחד מהן משחק בקוביה ומלוה בריבית מפריחי יונים וסוחרי? שביעית שכנגדו נשבע ונוטל היו שניהן חשודים חזרה שבועה למקומה דב' ר' יוסה ר' מאיר א' יחלוקו: ה' והחנווני על פינקסו כיצד לא שיומר לו כתוב בפינקסי שאת חייב לי מאתים זוז אלא א' לו תן לבניי סא' נכתב להשלמת השורה סאתים חיטין ולפועליי סלע מעות הוא א' נתתי והן אומ' לא נטלנו (הוא) נמחק בכת"י ולא נוקד הוא נשבע ונוטל והן נשבעין ונוטלין אמ' בן ננס כיצד אילו ואילו באין לידי שבועת שוא אלא הוא נוטל שלא בשבועה והן נוטלין שלא בשבועה: ו' אמ' לחנווני תן לי בדינר פירות ונתן לו אמ' לו תן לי את הדינר אמ' לו נתתיו לך ונתתו באנפולי ישבע בעל הבית נתן לו את הדינר אמ' לו תן לי את הפרות אמ' לו נתתים לך והולכתם לתוך ביתך ישבע החנווני ר' יודה או' כל שהפרות בידו ידו לעליונה: ז' אמ' לשולחני תן לי בדינ' מעות ונתן לו אמ' לו תן לי את הדינר

אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפולי ישבע בעל הבית נתן לו את הדינר אמ' לו תן לי את המעות אמ' לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך יישבע השולחני ר' יודה או' אין דרך השולחני להיות נותן אסר עד שהוא נוטל דינרו: ח' כשם שאמרו הפוגמת כתובתה לא תיפרע אלא בשבועה ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תיפרע אלא בשבועה מנכסים משועבדין ומנכסי יתומים והניפרעת שלא בפניו לא תיפרע אלא בשבועה ט' וכן היתומים א ? לעיין שוב בכת"ילא יפרעו אלא בשבועה שלא פיקדנו אבא ושלא אמ' לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע העיד ר' יוחנן בן ברוקה שאפילו נולד בן לאחר מיתת האב הרי זה נשבע ונוטל אמ' ר' שמעון בן גמליאל אם יש עדין שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פורע נוטל שלא בשבועה: י' אילו נשבעין שלא בטענה השותפים והאריסים והאפיטרופים והאשה הנושא והנותנת בתוך הבית ובין הבית אמ' לו מה אתה טוענינו רצוני שתישבע לי חייב חלקו השותפים והאריסים אינו יכול להשביען ניתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלים עליו את הכל והשביעית משמטת את השבועה: פר' ז' הל' י' [5]ארבעה שומרין הן שומר חינם והשואל נושא שכר והשוכר שומר חינם נשבע

עמוד 319

על הכל והשואל משלם את הכל ונושא שכר והשוכר נשבעין על השבר ועל השבויה ועל המיתה ומשלמים את האבידה ואת הגניבה: ב' אמ' לשומר חינם איכן שורי אמ' לו מת והוא שנישבר או שנשבה או ניגנב או אבד נשבר והוא שמת או נשבה או ניגנב או אבד נשבה והוא שמת או נשבר או ניגנב או אבד ניגנב והוא שמת או נשבר או נשבה או ניגנב [6][נשבה והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב] נוסף בצד, ועי' בהערה משביעך אני ואמ' אמן פטור: ג' איכן שורי אמ' לו איני יודיע מה אתה סח והוא שמת או נשבר או נשבה או ניגנב או אבד משביעך אני ואמ' אמן פטור: ד' איכן שורי אמ' לו אבד משביעך אני ואמ' אמן העדין מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם: ה' איכן שורי ואמ' לו ניגנב משביעך אני ואמ' אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם: ו' א' לאחד בשוק איכן שורי שגנבתה והוא א' לא גנבתי משביעך אני ואמ' אמן והעידים מעידים אתו שגנבו משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה חמשה ראה עדים ממשמשים ובאים ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי אינו משלם אלא קרן: ז' אמ' לשואל איכן שורי אמ' לו מת והוא שנישבר או נישבה

או ניגנב או אבד נשבר והוא שמת או נישבה או ניגנב או אבד נשבה והוא שמת או נשבר או ניגנב או אבד ניגנב והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד אבד והוא שמת או נשבר או נשבה או ניגנב משביעך אני ואמ' אמן פטור: ח' איכן שורי אמ' לו איני יודיע מה אתה סח והוא שמת או נשבר או נשבה או ניגנב או אבד משביעך אני ואמ' אמן חייב:ט' אמ' לנושא שכר ולשוכר איכן שורי אמ' לו מת והוא שנישבר או שנישבה נשבר והוא [ש] נוסף מעל השורהמת או שנישבה(ה) נמחק בכת"י נשבה והוא שמת או נ' נכתב להשלמת השורה נישבר ניגנב (או) נמחק [והוא] נוסף מעל תיבת 'או' שאבד אבד (או) נמחק [והוא] נוסף מעל תיבת 'או' שניגנב משביעך אני ואמ' אמן פטור: י' מת או נשבר או נשבה והוא שניגנב או שאבד משביעך אני ואמ' אמן חייב אבד או שניגנב והוא שמת או נשבר או נשבה משביעך אני ואמ' אמ' פטור זה הכלל כל הנשבע להקל על עצמו חייב ולהחמיר על עצמו פטור: חסלת שבועות פר' ח' הל' י'

הערות שוליים

1. כאן הסופר השמיט כמה מילים
2. נמחק בכת"י וחסר וכל ישראל אחריהם
3. חסר התיבות אמ' ר' יהודה בן בתירה
4. חסר: ר' אליעזר אומר עד שיאמר שבועה באחרונה רבי שמעון אומר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד
5. צ"ל פר' ח' וראה בסוף הפרק שכתוב פר' ח'
6. ההוספה מוטעת והיה צריך להוסיף לפני תיבת ניגנב: "אבד אבד והוא שמת או נשבר או נשבה או"