- באחד שהרג את הנפש: י'ד' היו שנים
- ,, מקום ריק וסימון לא ברור, ואולי כתוב 'זו' לתקן את 'זה' שבהמשך רואין אתו מחלון זֹה ושנים רואין אתו
- מחלון זו ואחד מתרה בו באמצע בזמן שמק' נכתב להשלמת השורה
- שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות
- אחת ואם לאו הרי אלו שתי עדיות לפיכך א' נכתב להשלמת השורה
- אם נמצאת אחת מהן זוממת היא והן נהרגים
- והשנייה (ט) נמחק בכת"י פטורה: ט'ו' ר' יוסה בר' יהודה
- אומ' לעולם אינו נהרג עד שיהו שני עֵדיו מתר' נכתב להשלמת השורה
- מתרין בו שנ' על פי שנים עדים דבר אחר על
- פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת
- מפי התורגמן: י'ו' מי שניגמר דינו וברח
- ובא לפני אתו בית דין אין סותרין את דינו
- כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו
- באיש פלו' שנגמר דינו בבית דינו שלפלוני
- ופלו' ופלו' עדיו הרי זה ייהרג: י'ז' סנהדרין
- נוהגת בארץ ובחוצה לארץ סנהדרין ההורגת
- אחד בשבוע נקראת חבלנית ר' לעזר בן עזריה
- או' אחד לשבעים שנה ר' טרפון ור' עקיבה או'
- אילו היינו בסנהדרין לא נהרג בה אדם מעולם
- רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הם מרבין
- שופכי דמים בישראל@א-ל מחובר@:
פרק שני
- הל' י'ז' פרק י'ג'
- אלו הן הגולים ההורג נפש בשגגה היה מעגיל
- במעגילה נפלה עליו והרגתו היה משלשל
- בחבית ונפלה עליו והרגתו היה יורד בסולם
- ונפל עליו והרגו הרי זה גולה אבל אם היה מושך
- במעגילה ונפלה עליו והרגתו היה דולה בחבית
- ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו היה עולה בסו' נכתב להשלמת השורה
- בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה אינו גולה זה
- הכלל כל שבדרך הורדתו גולה ושלא כדרך
- הורדתו אינו גולה: ב' נשמט הברזל מכנ' נכתב להשלמת השורה
- מכנתו [מקתֹו] נכתב בצד והרג ר' אינו גולה וחכמ' אומ' גולה מן
- העץ המתבקע ר' או' גולה וחכמ' או' אינו ג נכתב להשלמת השורה
- גולה: ג' זרק את (הרבים) נמחק בכת"י האבן לרשות ה נכתב להשלמת השורה
- הרבים והרג הרי זה גולה ר' אליע' בן יעקב
- או' אם משיצאת האבן מידו (ו) נמחק בכת"יהוציא הלה
- את ראשו וקיבלה הרי זה פטור: ד'
- זרק את האבן לחצירו והרג אם יש רשות ל' נכתב להשלמת השורה
|
- לניזק ליכנס לשם גולה ואם לאו אינו גולה
- שנ' ואשר יבא את רעהו ביער מה היער
- רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם יצא חצר
- בעל הבית שאין רשות לניזק ליכנס לשם
- אבא שאול או' מה חטבת העצים רשות
- יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את
- תלמידו ושלוח בית דין: ה' האב גולה
- על ידי הבן והבן על ידי האב הכל גולים על
- ידי ישראל וישראל גולים על ידיהם חוץ
- מעל ידי גר תושב וגר תושב אינו גולה אלא
- על ידי גר תושב: ו' הסומה אינו גולה
- דב' ר' יהוד' ור' מאיר או' גולה השונא אינו גו' נכתב להשלמת השורה
- גולה ר' יוסה בר' יהוד' או' השונא נהרג מפני
- שהוא (נהרג) נמחק בכת"י כְמוּעָד ר' שמע' או' יש שונא
- גולה ויש שונא שאינו גולה כל שהוא יכול
- לומר לדעת הרג אינו גולה ושלא לדעת הרג
- הרי זה גולה: ז' לאיכן גולים לעיר מקלט
- לשלוש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנ' נכתב להשלמת השורה
- כנען שנ' את שלש הערים תתנו מעבר לירדן
- וגו' עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל
- לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנ' שש
- ערי מקלט תהיינה עד שיהו ששתן קולטות
- כאחת: ח' ומכוונות להם דרכים מזו לזו
- שנ' תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך ו' נכתב להשלמת השורה
- ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו
- בדרך וידברו אליו ר' מאיר או' אף הוא מדבר
- על ידי עצמו שנ' וזה דבר הרוצח: ט' ר'
- יוסה בר' יהוד' או' כתחילה אחד שוגג ואחד מ' נכתב להשלמת השורה
- מזיד מקדמים לעיר מקלט ובית דין שולחין
- ומביאין אותם משם מי שנתחייב מיתה
- הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו ושנתחיב
- גלות מחזירין אתו למקומו שנ' והשיבו אתו
- העדה אל עיר מקלטו וגו' אחד משוח בשמן
- המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר
- ממשיחותו ר' יהוד' או' אף משוח מלחמה מח' נכתב להשלמת השורה
- מחזיר את הרוצח לפיכך אימותיהן שלכהנים
- מספקות ? להם מחייה וכסות כדי שלא יתפללו
- על בניהן שימותו: י' נגמר דינו ומת כ' נכתב להשלמת השורה
|