כרתי/יורה דעה/קא
אפילו אם הוא אסורה בהנאה ואם נתערבה חתיכה ה"ל דאסורא בהנאה בכמה חתיכות דמותרים בהנאה אבל מ"מ אסורים באכילה אי גם לענין זה לא בטלה ואסורים הכל בהנאה עיין פלתי:
שאם תתבטל ואם היא חה"ל ואם תתבט' לח יהיה חה"ל מ"מ אינה בטלה ועיין פלתי:
ואפי' אינה אסורה רק מדרבנן על פלתי שפלפלתי והעלתי באיסור דרבנן והוא רק איסור אכילה יש לצדד ביש עוד סניף להקל:
הוא ספק עיין מ"ש לקמן סי' ק"י:
אא"כ אסור' וכו' ואם העמיד גבינה בחלב טריפה אף דגבינה הוי חה"ל לפי מנהג המקום מ"מ חלב טרפה אינו חה"ל ושרי אם לא שיש בתוכו כ"כ חלב טרפה שמספיק לבד לגבינה והוי כולו איסור וחה"ל כן הסכימו אחרונים ועי' פלתי וגבינות של א"י אף דהאיסור מחמת בלוע אסור ואי הבלוע ר"ל מ"מ גזרת חכמים היה לאסור הגבינות עשהו כגופו של איסור ועיין פלתי שהבאתי ראיה לזה ע"ש
דהרי קליפה אינו ראוי להתכבד אפילו בב"ח דנאסרה מחמת עצמה ולא מחמת בלוע
ראוי להתכבד ואם הקליפה בעצמה לבד חה"ל דעת הפר"ח וכן נראי' דעת ש"ך דלא בטיל ועיין פלתי דיש להקל
שאחר שנתערב כיון דברגע דנתערבה לא היה חה"ל כבר נתבטלה ותו לא חשוב לאסור
וכן כבש שלם ואפילו כבר נתבשלו דקודם בשול בלא"ה לא חשיב חה"ל. וא"כ צ"ל אפי' נקרהו מגידי' והחלבי' והקרומות מ"מ מיקרי כבש שלם לבטול
ראש וכו' אבל ראש בהמה משמע דחשיב ודעת מהרש"ל דלא חשיב מיהו אם הלשון בתוכה אינו בטל מחשיב' ואין הראש מגרע חשיבות.
עור שומן וכו' ודעת לחם חמודות דבטלה ונראה אף דעושים ממנו חתיכות ומכבדין אורחים מ"מ אין חה"ל דאין א' ראוי להתכבד רק הרבה ביחד א"כ כל א' מיקרי אינו ראוי להתכבד
או שלא במינם ואו"ה ס"ל דווקא במינם ועיין פלתי שפלפלתי בזה והבאתי ראיי' כדברי או"ה.
אין תולין אע"ג דבנפל א' לים אנו תולין לומר איסור נפל דשם אינו בעולם ואין אנו צריכין לדון עליו אבל כאן דאיתנהו בעולם ואנו צריכין לדון על חתיכה זו ג"כ אם טריפה או כשר לא תלינן בי'.
מדמין עיין פלתי דווקא שנתערב חד בתרי אבל חד בחד אין סומכין על זה הדמיון
ראש כבש הב"ח ראש כבש שנמצא בו מים והגופים נתערבו יש לבדוק בחוט שדרה אם נמצא שם מים תולין שהוא ממה שהיה בראשו מים ונמשך המים לשדרה ג"כ והט"ז פקפק על זה כיון שלא נמצא בכותב קדמון: