כרתי/יורה דעה/צד
מה שנתחב וכו' לא מה שנתחב באוכל רק מה שנתחב בקדרה אף שהוא חוץ לאוכל מ"מ כיון שהוא בתוך הבל הקדרה מצטרף לאסור ע' פלתי בררתי הדברים בטעמו
תוך מע"ל היינו חלב אבל אם שמשו מים או שאר דברים תוך מע"ל אינו כלום דה"ל נ"ט בר נ"ט דהיתירא
חם מקצתו וכו' וכ"כ בליעה ופליטה בכולו. והא דקיימ"ל בישל במקצת הכלי א"צ הגעלה בכל כלי היא משום דכבלעו כ"פ ועמ"ש פלתי:
וסבר' ראשונה עיקר דחם אמרינן אבל לא בולע בכולו אבל להולי' פליטה מן חוץ לתחיבה לתוך מקום תחיבה לא אמרי' ועוד כתבתי לחלק אם הוא בלא"ה חם בולע ופול' בכל הכלי אבל אם אינו חם רק קר והוא מחמת תחובה לתוך הקדיר' חם כי חם מקצתו חם כולו תרתי לא אמרי' להחם כולו ולהפליט ולהבליע מכולו ל"א עיין פלתי.
אם תחב' כו' עמ"ש פלתי דאין לחוש בתחיב' חדא כף בלוע מכזית בשר ונפלט וכף בולע כזית בשר ובתוך הכף נ"נ מן בשר וחזר ונפלט הרי כאן ב' זתים ויצטרך ק"כ זתים דזית בשר וזית חלב אין מצטרפין ואסורים מבטלין זא"ז. רק ב' תחיבות יש לחוש בתחיב' ראשונ' פולט כזית בשר שנבלע ונ"נ ובתחיבה שני' ג"כ כזית חלב שנבלע ונ"נ כי יותר מבליע ופליט' א' אין חוששין והם ב' זתים חלב וצריך ק"כ זתים. ועמ"ש פלתי דדעת הרבה פוסקים דהחלב הנבלע לא נ"נ דהוא מתחבר עם מה שבקדרה ומבטל טעם בשר ואין נ"נ רק יש לחוש בשעת הוצאת הכף אז הבלוע מכף נ"נ ואין מה שבקדיר' מצטרף כיון דמוציא מקדיר' וא"כ בתחיבה ראשונה בעת הוצאת הכף בולע ונ"נ ואין כאן פליטה אבל בעת תחיבה שני' פולט כזית הבלוע ההיא ואין כאן רק כזית אחד ובעת הוצאת הכף אז חזר ונבלע אבל לא נפלט רק בתחיבת פעם ג' אז נפלט והרי כאן ב' זתים וצריך ק"כ זתים לבטלו וזהו בג' תחיבות ולא בב' תחיבות גזרה בעלמ' אטו ג' תחיבות ולכך גזרו שכל תחיבה צריך ס' ותו ליכא למיחש עמ"ש פלתי דלא קשיא מהגעלה
ולא נודע דאז חוזר וניער זית פליטת תחיבה ראשונ' עם זית פליטה משא"כ כשנודע אז ראשון ראשון בטל ואין חוזר וניער ועמ"ש סי' צ"ט
ב' פעמים ודעת הש"ך לר"א דלא אמרינן בשאר איסורים נ"נ א"כ לית חשש בתחיבה שני' דכבר נאסר משום בב"ח והוי כמו שאר איסורים והפר"ח השיגו ונכון עמו דכיון דכף בלוע מבשר חוזר ואוסר חלב ונ"נ ומה בכך דכבר נאסר
דסגי בפ"א ס' דהרבה מחברים ס"ל בבלוע בכלי לא אמרינן חנ"נ רק בבלוע באוכל כדאמרינן חלב נבלה וכו'. וגם נראה מה דיש כאן ב' זתי' חלב והתורה ברובא בטל רק מדרבנן ס' וזהו רק ספק אם נבלע וחזר ונפלט וספיקא דרבנן לקולא
אבל הכף אסור הקשה הב"י לדעת הטור דפסק כרשב"א לעיל סימן צ"ג דבישל ה"ל הגעלה א"כ אף כאן יהי' חלב הגעלה. ועיין ב"י ונ"כ שדחקו ולדידי לק"מ כי כף בלוע מבשר ואמת כי בקדרה ס' בחלב וא"כ כף שבלע חלב אין החלב נ"נ כי כל הקדירה מצטרף אבל בשר הבלוע בכף תיכף נ"נ כי מה בכך שהחלב ס' מ"מ הבשר נ"נ כמו בשאר ביורה גדול וא"כ ה"ל איסור ושוב לא יועיל הגעלה בחלב כיון דאיסור בלע ודו"ק
כ"ז שהוא ב"י אם בלוע מבשר ותוך מע"ל תחבו לתוך חלב ותוך מע"ל מתחיבה זו תחבו לתוך תבשיל אף שמבליעת בשר כבר עברו מע"ל מ"מ לבליעת חלב לא עברה מע"ל וחלב נ"נ ואסור כי חשבינן מע"ל האחרון דאז נ"נ פר"ח
אם אינו ב"י ואף לפמש"ל סי' פ"ז בב"ת אף נטל"פ אסור ואפשר כאן דיש ס' בקדירה לא מחמירין כולי האי לומר נ"נ ואוסר נטל"פ וצ"ע.
מותר לתת וכו' אבל להחם חמין כגון לאג וכדומה אסור ועמש"פ דלא יהיה סתירה מהל' פסח דמותר ע"ש
האיסור ובדיעבד דבשלו מותר הא"ז אוסר עד דמי הנאה לים המלח ועמש"פ.
לא בשר וכו' ואע"ג דהוי נ"ט בר נ"ט מ"מ כיון דהוא קדרה חדשה ולא נודע באיזה מין ישמשו אם בשר או חלב מחמירין לכתחילה מבלי לשמש לא בשר ולא חלב
כמין הכלי והעיקר אם אפשר לאכול בלי שומן בשר או חלב יאכלו רק כמין כלי אבל אם אי אפשר לאכלו כ"כ הוה כדיעבד ואכלי' בבשר או בחלב כי זה דיעבד דלא סגי בלא"ה לאכלו בלי שומן
אלא כנגד הבשר עי' פלתי דהקשתי דיש לשער נגד כל הבצלים דנ"נ דבלועי' מבב"ח וע"ש מ"ש מ"ז.
א"צ וכו' כ' מהר"ם לובלין דגם בצלים מותרים ועיין פלתי דהנחתי בצ"ע. ולדינא נראה דבצלים אסורי'
נגד וכו' ואם בצלי' בלועים מבב"ח דעת הב"י דבצלים נ"נ וצריך ס' נגד בצלי' אפי' לר"א ודעת הש"ך ופר"ח דבצלי' דמין לשאר אסורים דהא לא שייך בהו האי לחודא שרי' רק בהיתר שמקבל טעם מאיסור ואין נ"נ לדעת ר"א וכן עיקר
תוך מע"ל ואז חשבינן מע"ל מן בישול בשר ולא מן בישול מים דמה שנפלט למים הוי נ"ט בר נ"ט דהיתריא ומותר לגמרי ואין אנו חוששין רק לבשר הבלוע שלא נפלט במים וצריך מע"ל מזמן ההוא ודוקא בבישל בשר אבל אם בישל חלב ואח"כ מים למ"ד בשאר אסורים נ"נ הרי חשבינן מע"ל לכ"ע מיום בישול המים אבל למ"ד דלא אמרינן נ"נ בשאר איסורים לא מ"מ העלה הש"ך דהוי נ"ט בר נ"ט דאסורא וא"כ הפליטה שמפליט החלב למים הם באיסורא ומאותו זמן אוסרים ועיין מ"ש פלתי דאין אוסרין רק לפי ערך הבליעה ולא יותר דאם באנו להצריך נגד כל חלב הבלוע יצטרך מע"ל מעת בישול החלב
כנגד מקום סכין מכאן מוכח דס"ל למחבר דלא אמרינן חם מקצתו בלע כולו כ"כ אחרונים ועיין מ"ש פלתי דאין מכאן ראיה
מקום סכין דוקא דידע מקום סכין שחתך אבל מסתם אמרינן בכל מקום חתך מהרש"ל ופר"ח. ומ"מ אף דיש בו ס' מ"מ צריך נ"מ להחמיר
בכלי ראשון ודעת מהרש"ל לחלק בין גוש לצלול ועיין סי' ק"ה מ"ש בזה באריכות
נעיצה ואם חתך דבר קשה צריך נעיצה אפי' בלי כ"ש וצונן לגמרי פר"ח
לתנור וכו' עמ"ש פלתי בישוב דברי תוס' לשיטת הב"י ע"ש
והיריקו אף לכתחילה מותר דהוי נ"ט בר נ"ט
משום דהוי וכו' וה"ה שמנונית בדבש הוי נטל"פ וחדא מינייהו נקט ע"ש: