ואפי' של חיה זהו רק מנהג' כמו שכתב הרא"ש אבל מדינא מותר כמ"ש בפלתי ראי' מתוס'


ו' שעות ולרמב"ם הטעם דתוך ו' שעות עדיין הרוב בשר בין שינים וע' פלתי מ"ש דלא תקשה לי' מגמ'


ואם מצא אח"כ וכשמסירו א"צ להמתין מאז ו' שעות


להדיח פיו וה"ה קנוח פה והרמ"א קיצר כ"כ אחרונים


ובירך ברכת המזון ה"ה ברכה אחרונה במקום דלא בעי בה"מ דעכ"פ איכא סילק ממה שאכל ולא הוי כאוכל בכרך א':


שעה א' פר"ח כתב דיש להם סמך מדברי זוהר ועיין פלתי שכתבתי דמזהר לא משמע כלל רק שעה וששה שעות תליא במחלוקת בא"ח סימן קפ"ד: ופר"ח דעתו בימי חורף ימים קצרים סגי בד' שעות מחצות היום עד ערב ועיין פלתי דכתבתי דליתא ואם באים לדקדק ירבה יותר מו' שעות לכן העיקר ו' שעות ואין להוסיף ולגרוע.


ואין נזהרין הט"ז קרא תגר על מה שאין נזהרין וע' פלתי מ"ש דנכון עמם ואין כאן טעם להזהר:


אם הוא בלילה ואם יש נר יפה כעין אבוקה לילה דינו כיום מהרש"ל ואחרונים


בלילה ואם אכל בשר תחלה ונהגי מבלי להמתין ו' שעות מ"מ צריך רחיצה אפי' ביום דלמא נדבק דבר בידים וע' פלתי דהוכחתי זה מדברי תוס' ע"ש


לרחצם והביאו אחרונים משקין אין ראוי לו כ"כ ראב"ד ומהרש"ל מכשיר וע' פלתי דהבאתי ראי' מתוס' לדברי ראב"ד:


חיה אע"ג דחיה דרבנן דומה לשל עוף מ"מ באיכתו דומה לשל בהמה וגם נדבק בידים ובפה כמו בהמה


לא קנוח הב"י הביא בשם זוהר להחמיר לאוכל גבינה אחר עוף והפ"ח מתיר ואין דברי זהר נוחי' אבל מ"מ דברי ב"י אינו נוחי' רק בזוהר מיירי לאוכלו כאחד:


ושומן של בשר אף דלא שייך בטעמו של הרמב"ם בשר בין שינים אסור משום לא פלוג וה"ה שומן של עוף:


דינו כבשר ומרק בשר אם הוא צלול דינו כתבשיל ואם הוא עב יש לו דין בשר ב"י א"ח:


שמש וכו' עיין אחרונים מה שעמדו בזה וע' מ"ש פלתי ליישב:


אסור לחתוך דנ"ט בר נ"ט לכתחלה אסור וגם על הרוב קרוש ודבק איזה דבר בעין: