כרתי/יורה דעה/פו
ואפי' אם יאמר וכו' ואפי' מוחזק בכשרות ואמר זהו העוף ואלו הביצים אינו נאמן כי מכחיש התורה פר"ת אני כתבתי בפלתי דליתא ונאמר אין כאן הכחשה:
שואל לצייד ישראל זהו דעת הרמב"ם הא דקתני לוקחים מכל אדם היינו ישראל אינו מוחזק בכשרות אבל לא א"י אפי' באומר של עוף פלוני והרמ"א ס"ל אף בא"י סמכינן על אמירת עוף פלוני דמירתת ועיין פלתי שישבתי מה דק' לרמב"ם מסוגי' הש"ס:
ואנו מכירין דאל"כ דלמא טעה וחושב שהוא טהור ואינו
ולא אמר שמו לאו דוקא אפי' שאמר שמו רק שאין יודעים שהוא טהור רק אורחא דמילתא נקט מסתמא אם אומר שמו ידעו אם הוא טהור דעופות שכיחי:
טב"ע זהו דעת הרמב"ם דס"ל בא"י לא מהני של עוף פלוני טהור דלא מירתת. אבל לאידך פוסקים סגי באומר של עוף פלוני דמירתת
ביצה טריפה דאזלינן בתר רובא והא דלא אזלינן בתר רוב דרובא טהורים תי' תוס' דיש יותר מינים שטהורים מטמאים אבל עופות גופא יש במין טמא יותר:
כיוצא ואם הביצה נגמרה קודם שקרה לתרנגולת טריפה מ"מ אסורה עיין פליתי מ"ש בזה ועשיתי סמוכים מדברי הגמ':
נתערבה באלף כולן אסורות להרב המחבר דל"ל דבר שבמנין קשה ועי' פלתי מ"ש בזה:
בלי תערובת דביצת נבלה דרבנן וספקא דרבנן לקולא אבל ספק טרפה היא מדאורייתא ולהחמיר:
והוא שאינו מעורה בגידין עיין לקמן סי' פ"ז מ"ש בזה ומ"ש שם בפלתי ע"ש.
ואם הם בקליפתה עיין פלתי מ"ש בזה באריכות כי מדברי תוס' משמע החילוק בין קלופת אבל לא מטעם שכ' הש"ך דהם עולים לשיעור ס' דזה אינו רק הטעם דאין להם פליטה כ"כ והוא בביצת אפרוח אבל ביצת טמא אין פולטים כלל בקליפ' דמעכב הקליפ' ע"ש:
אם היא קלופה אף שאחרים בקליפתן אוסרת הואיל איסור קלוף ש"ך בשם פרישה ע"ש ואם האיסור אינו קלוף וההיתר קלוף משמע מסתימת לשון הש"ע דשרי ועיין פלתי דלכאורה סותרים דברי ירושלמי ומ"ש בישוב מדברי הגמ' וצ"ע:
ס"א כתב הש"ך רבים נותנים טעם דיש במין ביצים קטנים וגדולים לפיכך הוסיפו אחת במנין. ולפ"ז אם נתבשל עם תבשיל א"צ ס"א וא"כ אם הביצה טרופה צריך ס"א אבל הרמב"ם כ' הואי' הוא ברי' הוסיפו אח' במנין וא"כ אם הביצה טרופה בטלה חשיבתה ואם נתבשל בתבשיל מ"מ צריך ס"א עיין פלתי שהארכתי מה שביקש הש"ך לומר דדעת התוס' כרמב"ם וע"ש דנראה הפוכו וגם הארכתי בביאור דברי הרמב"ם דקרוי ברי' מה כוונתו. וכתבתי דגם ברמב"ם צ"ל במינו קטנים וגדולים ע"ש
או דם במקום האוסר לעיל ס"ו דהוי כבשר וצ"ע:
וקליפות אסור ה"ה הרוטב מצטרף לס"א ביצים:
וי"א עיין פלתי מ"ש בישוב דיעה זו דהו' לכאורה נגד הגמ' דקאמר מיא בעי בעלמא ולכן הש"ך דחה דיעה זו בידים להקל ויש להם מה שיסמכו להחמיר:
כיצד יעשה יטרפנה דעת הפר"ת דאם אף לאחר הטריפה עומדים החלבון וחלמון בפ"ע וניכרים וא"כ יש לסמוך על סימן דחלבון וחלמון בצירוף של פלוני ושרי ליקח מא"י ולעומת זה אסור למכור לו על אופן הזה ביצה טריפה דיבא ויקח הימנו אם לאו שטורף הביצה כ"כ עד שאין ניכר אם חלבון וחלמון כד או לא. ועיין פלתי מ"ש בזה בישוב דברי הגמ' לפיכך
וי"א וכו' ודעת הפר"ח ויתר פוסקים להתיר אם לא בידוע שנותן ביצים לפת. ונר' אפי' ידוע ג"כ יש להקל דלאו ביצה זו לבד יתן הנחתם האומן לתוך הפת רק הרבה בצים וא"כ הרי הם בטילים ברוב טרם שיתנם לפת וכהנה צדדים יותר לכן בדעבד אין לחוש:
והכי נהוג ומ"מ אין ליקח ביצים טרופות: