כרתי/יורה דעה/מו
ניקבו ה"ה נתמסמסו או שהבשר רע שהרופא גוררו:
חלב טהור ואפי' מחט תחוב שומן סותמו הש"ך ועיין פלתי שיש לפקפק בראי' שלו. ויש למורה לעיין היטב:
סותם וה"ה בשר שאצלו בתולדתו סותם לאפוקי עצם נמצאו שחין בושט והוא באותו מקום שדבוק בבשר ובבשר אין לקותא דבשר לו יהי' הנקב הבשר מגין:
שכל חלב וכתב הט"ז אבל בטחול אינו סותם הואיל בעינן עובי דינר ועי' פלתי מ"ש אי יש במציאות:
טמא ואם ניקב בראש מעי דבעי גרירה אי החלב סותם עיין לקמן סי' פ"ד
מקרום שעל הלב עיין לעיל סי' מ' דשומן שעל הלב ג"כ אינו סותם לרמב"ם ובה"ג:
של אבר אחר הט"ז דעתו דבשר סותם אפי' של אבל אחר ועיין פלתי דכתבתי אדרבה אפי' רמב"ם דס"ל בשומן סותם אפי' אבר אחר בבשר מודה:
אם נהפכו אם דקדק היטב וראה שלא נהפכו כשר אבל אם לא דקדק היטב טריפה דאולי נתהפכו:
וה"ה אם לא יצאו וראבי"ה מכשיר ועי' פלתי מ"ש להבין ברמב"ם ואין להקל:
לא יצאו ודעת ראב"ה להתיר ואין לנו רק פסק הש"ע:
ניכר שום ריעותא דהיינו דהלכה בחיים הלוך יפה או"ה
כשרה ותרנגול מסורס דעת הלח"מ כי סרס הוי ריעות' דחתכו וא"כ יש לחוש לו והש"ך חולק ויש לחוש לדברי הלח"מ כי באמת ריעותא דסרסו הוי רעות' כי בקל יפול חתך או בתפירה תחיבת המחט במעיים
מחט האחרונים העלו בתחוב ודאי יש להטריף דע"י סביבת המעים וקרומין רך לא ימלט שנקב אבל בנמצא יש להכשיר בהפסד מרובה
ניקב במשהו וכו' וחלב אע"פ שהוא טהור לא סותם דלא מהדק גמ':
הגדול וכו' כבר כתבתי דבזה אף הרמב"ם דמשוה בשיעורי' כל מיני בהמות גדול וקטן בזה מודה הואיל ובאמת בטדי בתורא דייקי ולא בבהמה דקה ועי' פלתי לעיל סי' ע"א
ויש לבדו' ואף אנן בקיאין בבדיקה כי לא נמצא בדיקה זו בקדמונים ותרנגולת היושבת על ביצים חלושים בני מעים ונולד בהם בועי וכדומה ויש לעיין היטב אם אין הבשר רע או נתמסמס. והכל מסור ביד המורה לדייק היטב ואל יהיה גס לבו בהוראה: