כף החיים/אורח חיים/קסח
סעיף ו עריכה
(מג) פת הבאה בכסנין מברך עליו בורא מיני - ואם טעה ובירך עליו המוציא יצא אבן העוזר אות ה' וכ"כ ח"א כלל נ"ח אות ב' קיצור ש"ע סימן נ"ו אות א' כר"ש אות ה' וכ"כ המאמ"ר אות ח"י דבדיעבד יצא ודלא כהא"ר אות ך' כתב דלא יצא יעו"ש ואעפ"י שטעה ובירך המוציא לפניו לאחריו מברך מעין ג' ולא ג' ברכות מאמ"ר שם.
(מד) ולאחריו ברכה מעין - כ"פ מרן ז"ל בב"י להלכה וכ"ה הסכמת הפוסקים וכן עמא דבר. מיהו הרי"פ בפ' כ"מ כתב היכא דאכיל לה בתורת כסנין בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום והביאו ב"י וכתב שי"מ דכי אכיל לה שלא בקביעות אינו מברך לאחריה כלום וי"מ שמברך בורא נפשות ע"כ. וכ"כ שה"ג אשר סביב הרי"פ שם יעו"ש. ואע"ג דלא ק"ל הכי כנז"ל מ"מ נראה דנ"מ אם אחד טעה ובירך אחר פת הבאה בכסנין בורא נ"ר דיצא כיון דאיכא דס"ל הכי וק"ל סב"ל:
(מד) ואם אכל ממנו שיעור שאחרים - הנה השיעור של קביעות סעודה לא פירש ודוחק גדול לומר שתלוי הדבר בהבחנת האדם כפי מה שהוא רואה באחרים ויש ללמדו מדין עירוב דהתם אמרינן דמזון סעודה אחת לבנוני הוא שיעור ג' ביצים של פת לדעת הרמב"ם וד' ביצים לדעת הטור כמ"ש סי' רס"ח סעיף ג' ובמשקל הם נ"ד דראהם למ"ד ג' ביצים וע"ב דראה"ם למ"ד ד' ביצים לפי חשבון י"ח דראה"ם הביצה ולפ"ז יש ליזהר שלא לאכול מפת הבאה בכסנין וכיוצא אלא או פחות מנ"ד דראה"ם שלכ"ע א"צ לברך המוציא אלא מיני מזונות או ע"ב שלימות דלכ"ע צריך לברך המוציא אבל מנ"ד דראה"ם עד ע"א לא יאכל שלא יכנס בספק ברכה ואם כבר אכל נ"ד דראה"ם או יותר ואינו יכול להשלים ע"ב נראה שיברך בהמ"ז לפי שסברת האומר ג' ביצים הביא הש"ע בסימן שס"ח בסתם וכן סתם בסי' ת"ט סעיף ז' וכן בס' תרי"ב הביא ס' ג' ביצים באחרונה וכל י"א וי"א הלכה כי"א אחרון. ב"ד סי' פ"ב. וכ"כ הרב כפות תמרים בתו' יוה"כ על מס' יומא דע"ט ע"ב דפחות מג' ביצים קבע לא הוי וסגי ליה בברכה מעין ג' יעו"ש. וכ"כ מהר"ם ן' חביב בס' שמות בארץ בחי' לפ' יוה"כ דף יו"ד ע"ד וכן הסכים פרח שושן חא"ח כלל א' סי' י"ד. והב"ד י"א בהגה"ט וכן הסכים י"א מה"ב בהגה"ט אות ב' לס' ב"ד יעו"ש. וכ"כ הברכ"י אות ד' ובספרו שו"ת חיים שאל סי' ע"ה. מחב"ר אות ו' וכתב שכן מנהג העולם. וכ"פ בספרו מו"ב סי' ג' אות צ"ה וכחב הגם דיש חולקים סברה זו עיקר וכן הסכימו כמה אחרונים עכ"ל. ומ"ש הבי"מ אות ט"ז דגם לכתחלה יכול לברך המוציא וברהמ"ז על נ"ד דראה"ם אין נראה כן מדברי הפו' הנז' דכיון די"א שיעור הסעודה הוא ע"ב כיצד לכתחלה יכניס עצמו לבית הספק ולא התירו אלא דוקא אם כבר אכל נ"ד וגם יש עוד סניף אחר שלא יכול להשלים שכבר שבע זהו שמברך ברהמ"ז אבל לכתחלה לא יאכל כ"א פחות מנ"ד ויברך מעין ג' או ע"ב ויברך ענט"י והמוציא ובהמ"ז. וכ"פ בן א"ח פ' פנחס אות י"ט וכן עמא דבר:
(מו) ומ"ש הב"ד דמשערינן שיעור ביצה במשקל כל ביצה י"ח דראה"ם הוא ממ"ש הרמב"ם במס' עדיות והבאנו דבריו לעיל סי' פ"א אות ג' יעו"ש. וכ"כ הרב מט"י סי' ח' דשיעור כזית לברכה אחרונה הוא במשקל ולא בכמות יעיש"ב. וכ"ה דעת החיד"א דמשערין במשקל כמ"ש באות הקודם. וכ"כ הפסה"ד בסי' ק"ל בשם כמה פוסקים דסברי לשער במשקל וכן הסכים לדינא יעוש"ב, וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי היראה לשער כל השיעורים דהיינו כזית מצה בפסח וכזית מרור וכזית לשיעור ברכה אחרונה ואתרוג כביצה וששה ביצים של עירובי חצירות וכדומה כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דראה"ם וכזית חצי ביצה תשעה דראה"ם ואין לשנות ועיין עוד לקמן סי' ק"ץ אות טז ודבר שלא היה בו שיעור ונשרה במים והיה בו שיעור עיין דינו לקמן סימן קפ"ד אוח ל"ח: