(א) סעיף א: ביום שני וכו' — ויש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר, שביום ההוא נתלה המן. של"ה. מגן אברהם ריש הסימן. חק יעקב אות א'. וסימן, "וישבות המן ממחרת הפסח". אשל אברהם. ומה שכתב שביום ההוא נתלה המן, כן הוא בפירוש רש"י למגילה דף ט"ו (ע"א ד"ה יו"ט ראשון) וט"ז ע"א (ד"ה ולתעניתו) יעו"ש, וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' ובמדרש אסתר. אלא דמה שכתב רש"י שם דהתענית היה י"ד ט"ו ט"ז, מבואר שם בפרקי דרבי אליעזר ומדרש רבה דהתענית היה י"ג י"ד ט"ו יעו"ש. ולפי זה "ויהי ביום השלישי" יבא כפשוטו, שלישי לתענית, ואין צריך לדחוק ולפרש שלישי למשלוח הרצים כמו שכתב רש"י שם, יעו"ש ודוק[1].
- ^ ופשוטו של מקרא, "לילה ויום" משמע תחילה לילה ואח"כ יום, וא"כ התחילו לצום בליל י"ד וכרש"י, ודוק. ויקיעורך.