כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/מקבת/מערכה שניה/מחזה ג

מחזה ג

[קול דופק. נכנס שוער]
השוער
אָמְנָם, לָזוֹ יֵאָמֵר דְּפִיקָה! וְלוּ הָיִיתִי שׁוֹעֵר
בְּשַׁעֲרֵי-תָּפְתֶּה, כִּי אָז הָיָה לוֹ דַי וְהוֹתֵר לִסְגֹּר.
[קול דופק] הַךְ!הַךְ,הְַךְ! מִי כָּאן? בְּשֵׁם בַּעַל-זְבוּב!
וַדַּאי בַּעַל אֲחֻזָּה, שֶׁהָלַךְ וְתָלָה עַצְמוֹ מִתּוֹךְ
צִפִּיָה לְאֹסֶם רָב. כִּוַּנְתָּ אֶת הַשָּׁעָה לָבֹא! אַךְ אַל
תִּשְׁכַּח לָקַחַת אִתְּךָ דֵּי מִטְפָּחוֹת, כִּי פֹה תַּזִּיעַ
עַל הַדָּבָר. [קול דופק] הַךְ, הַךְ,הָךְ! בְּשֵׁם הַשָּׂטָן
הַשֵׁנִי, בְּנֶאֱמָנוּת, הֲפַכְפַּךְ הַנִּשְׁבָּע לִשְׁתֵּי כַּפּוֹת
הַמֹּאזְנַיִם, כְּנֶגֶד זוֹ וּכְנֶגֶד זוֹ. וּמָעַל כַּמָּה וְכַמָּה
בְּשֵׁם אֲדֹנָי, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלָה לוֹ לְהִכָּנֵס בַּשָּׁמַיִם.
אֲבָל הִכָּנֵס, הַהֲפַכְפָּךְ; [קול דופק] הַךְ, הַךְ, הָךְ! מִי
כָּאן? בְּנֶאֱמָנוּת, חַיָּט אַנְגְּלִי, שֶׁגָּנַב חֲתִיכַת בַּד
מִמִּכְנָסָיו שֶׁל צָרְפָתִי. הִכָּנֵס, הַחַיָּט! פֹּה תּוּכַל
לִצְלוֹת אֶת הָאֲוַז* שֶׁלְֹךָ. [קול דופק] הַךְ, הָךְ!
אֵין מַרְגּוֹעַ! מִי אַתֶּם? קַר הַמָּקוֹם מִכְּדֵי הֱיוֹתוֹ
גֵּיהִנּוֹם. אֵינֶנִּי רוֹצֶה יוֹתֵר לִהְיוֹת שׁוֹעֲרוֹ שֶׁל
שָׂטָן! אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַכְנִיס לְכָאן מִכָּל בַּעֲלֵי
אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ זְרוּעָה שׁוֹשַׁנִּים
בּוֹאֲכָה שַׁלְהֶבֶת לֹא תִּכְבֶּה לְעוֹלָם. [קול דופק]
תֵּכֶף וּמִיָּד! בְּבַקָּשָׁה לִבְלִי לִשְׁכֹּח אֶת הַשּׁוֹעֵר.
 
[פותח שער]
 
[נכנסים מקדוף ולינוקס]
מקדוף
הֲכָךְ אֵחַרְתָּ, דּוֹדִי, לִשְׁכַּב לִישֹׁן, שֶׁכָּכָה תַרְבֶּה
לִשְׁכַּב?
השוער
בְּנֶאֱמָנוּת, אֲדוֹנִי, הִרְבֵּינוּ לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁקָּרָא
תַרְנְגוֹל בַּשְּׁנִיָּה, וְהַשְּׁתִיָּה, אֲדוֹנִי, טוֹבָה לִשְׁלֹשָׁה
דְבָרִים.
מקדוף
וּמָה הֵמָּה שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁבִּשְׁבִילָם הַשְּׁתִיָּה
טוֹבָה בְיוֹתֵר?
השוער
חֵי נַפְשִׁי, אֲדוֹנִי: חֹטֶם סָמוּק, שֵׁנָה וּמֵי-רַגְלַיִם.
הִיא מוֹלִידָה אֶת הָאֲבִיּוֹנָה וְהִיא עוֹצֶרֶת בַּעֲדָהּ.
הִיא מוֹלִידָה אֶת הַתַּאֲוָה וְנוֹטֶלֶת אֶת הַכֹּחַ
לְקַיְמָהּ. מִשּׁוּם זֶה, אֲדוֹנִי, יֵשׁ לוֹמַר: רֹב שְׁתִיָּה
הֲפַכְפַּךְ לְגַבֵּי הָאֲבִיּוֹנָה: הִיא תוֹבַעַת
וְהִיא מוֹנַעַת; הִיא יוֹצְרָה וְהִיא עוֹצְרָה; מְקִימָה וְאֵינָהּ
מְקַיְּמָה. סוֹף דָּבָר: לְשׁוֹן תַּהְפּוּכוֹת לָהּ עַד לִיֵדי
שֵׁנָה תְּכַחֵשׁ לָהּ וְתַעַזְבֶנָּה.
מקדוף
דּוֹמַנִי, הַלַּיְלָה הַזֶּה כִחֲשָׁה גַם לְךָ הַשְּׁתִיָּה .
השוער
אָכֵן כֵּנִים דִּבְרֵי אֲדוֹנִי. בִּגְרוֹנִי הִיא. אֲבָל שִׁלַּמְתִּי
לָהּ גְּמוּלָהּ בְּרֹאשָׁה וּמְדֻמַּנִי עָצַמְתִּי מִמֶּנָּה. וְיֵשׁ
שֶׁהָיְתָה מְרִימָה אֶת רַגְלַי וְגָבַרְתִּי תֵכֶף לְהוֹרִידָן
מָטָּה.
מקדוף
אֲדוֹנְךָ כְבָר קָם?
 
[נכנס מקבת]
 
קוֹל דְּפִיקָתֵנוּ הֶעִירָהוּ. הִנֵּה הוּא בָא.
לינוקס
בֹּקֶר טוֹב, אֲדוֹנִי!
מקבת
בֹּקֶר טוֹב לִשְׁנֵיכֶם!
מקדוף
אַלּוּף יָקָר, הַכְּבָר קָם הַמֶּלֶךְ?
מקבת
לֹא עוֹד.
מקדוף
הֲלֹא צִוַּנִי לְהַשְׁכִּים וּלְהַעִירוֹ.
כִּמְעַט אֵחַרְתִּי אֶת הַשָּׁעָה.
מקבת
בֹּא,
אֶנְהָגְךָ אֵלָיו.
מקדוף
אֲנִי יָדַעְתִּי,
חֲבִיבָה טִרְדָּה זוֹ עָלֶיךָ; אוּלָם
אַךְ טִרְדָּה הִיא.
מקבת
עֲבוֹדָה נְעִימָה תֵצֵא
יְגִיעָתָהּ בְּמַנְעַמֶּיהָ. פֹּה הַדֶּלֶת.
מקדוף
הִנְנִי מֵעֵז לְהַעִירוֹ, כִּי כֵן
צֻוֵּיתִי. [יוצא]
לינוקס
הַאוֹמֵר מַלְכִּי לָצֵאת עוֹד הַיּוֹם?
מקבת
הֵן!
כֵּן צִוָּה.
לינוקס
אַךְ לֵיל-חֲרָדוֹת הָיָה
הַלָּיְלָה; הֵילִיל רוּחַ בַּמַּעֲשֵׁנָה.
שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: נִשְׁמְעוּ אֲנָחוֹת
בָּאֲוִיר, קוֹלוֹת-פֶּלֶא מְבַשְּׁרִים מָוֶת
וּמְנַבְּאִים שְׂרֵפוֹת רָב וּמְהוּמוֹת גְּדוֹלוֹת,
שְׁגַר עֵת כִּי תָחִיל לָלַת. עוֹרֵב צָרַח
מְלֹא כָל הַלַּיְלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֶרֶץ
אֲחָזָהּ חִיל וַתִּרְעָד.
מקבת
הֵן, לֵיל זְוָעוֹת.
לינוקס
שָׁוְא חִפֵּשׂ זֶה זִכְרוֹנִי עוֹדוֹ צָעִיר
עוֹד דּוֹמֶה לוֹ.
 
[נכנס מקדוף]
מקדוף
הוֹי נוֹרָא, נוֹרָא! לֵב וְלָשׁוֹן
לֹא יָבִין זֹאת, לֹא יִקְרָא שֵׁם לוֹ!
מקבת ולינוקס
מַה יֵשׁ?
מקדוף
אֲבַדּוֹן חָרַק צֵידוֹ וַיִּרְדֶּנּוּ!
וְרֶצַח רוֹצְחִים חִלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ,
בָּא אֶל הַדְּבִיר וַיִּקַּח מֶנּוּ חַיָּיו.
מקבת
מָה אַתָּה סָח? אֶת חַיָּיו?
לינוקס
הַכְּלַפֵּי מַלְכִּי
תִּתְכַּוֵּן?
מקדוף
הַחַדְרָה בֹּא, וַחֲדָשָׁה גּוֹרְגוֹנָה
תְּסַמֵּא עֵינְךָ. אַל תְּאַלִּצֵנִי לֵאמֹר:
הִכָּנְסוּ – אַחַר תְּדַבֵּרוּ.
 
[מקבת ולינוקס יוצאים]
 
קוּמוּ ,עוּרוּ!
צַלְצְלוּ בַּפַּעֲמוֹן-לְסַכָּנָה! בֶּגֶד! רֶצַח!
דּוֹנַלְבֵּין, בֶּנְקוֹ, מַלְקוֹלְם, עוּרוּ!
נַעֲרוּ רֹך-שֵׁנָה דְּמוּת-הַמָּוֶת!
צְאוּ וַחֲזוּ בַמָּוֶת עַצְמוֹ! קוּמוּ, רְאוּ
אֶת מַרְאֵה יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל! קוּמוּ,
מַלְקוֹלְם, בֶּנְקוֹ, כְּמִתּוֹך קִבְרֵיכֶם,
וּלְכוּ כְּרוּחוֹת לִרְאוֹת מַחֲזֵה-הַבַּלָּהוֹת!
יַרְעִימוּ הַפַּעֲמוֹנִים!
 
[קול פעמונים]
 
[נכנסת לידי מקבת]
 
מַה נִּהְיָתָה,
כִּי אוֹתוֹ קוֹל-חֲצוֹצְרוֹת אָיֹם יָעִיר
יְשֵׁנֵי בַיִת זֶה? הַגֵּד, הַגֵּד!
מקדוף
לֹא לָךְ, לֹא לָךְ, הוֹי גְּבִרְתִּי הָעֲדִינָה,
לִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לוֹמַר,
כִּי אֶחֱזֹר עַל דְּבָרַי בְּאָזְנֵי אִשָּׁה,
בָּם תָּמוּת, נַפְשָׁה אֶרְצָח.
 
[בנקו נכנס]
 
בֶּנְקוֹ, בֶּנְקוֹ!
הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנֵנוּ נִרְצַח!
לידי מקבת
אֲהָהּ!
פֹּה בְּבֵיתֵנוּ?
בנקו
מְאֹד אַכְזָר, יִהְיֶה
הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה. יְדִידִי דּוּף,
נָא סְתֹר דְּבָרֶיךָ, סְתֹר – וֶאֱמֹר:
אַךְ שֶׁקֶר הֵם!
 
[נכנסים מקבת ולינוקס]
מקבת
הַלְוַאי וּמַתִּי שָׁעָה אַחַת קֹדֶם,
הֲלֹא אֻשַּׁרְתִּי! כִּי כְלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם
מֵעַתָּה בִלְתִּי הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ,
אַךְ מִקְסַם-כָּזָב, אָפֵס חֶסֶד וְכָבוֹד,
נִשְׁפַּךְ יֵין-הַחַיִּים; אַךְ עַל שְׁמָרָיו
יִתְהַלֵּל מַרְתֵּף זֶה.
 
[נכנסים מלקולם ודונלבין]
דונלבין
מַהּ קָּרָה?
מקבת
אָסוֹן
קָרָה לְךָ, וְאַתָּה לֹא יָדָעְתָּ!
מְקוֹרְךָ, מָבּוּעַ-דָּמְךָ פָּסַק,
זֶה מַעְיַן-חַיֶּיךָ פָּסָק!
מקדוף
אֲבִיכֶם הוּא, הַמֶּלֶך – הוּמָת!
מלקולם
הָהּ, בְּיַד מִי?
לינוקס
יְדֵי שׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ הָיוּ בּוֹ, כַּנִרְאֶה.
פְּנֵיהֶם וְכַפֵּיהֶם נְגֹאֲלוּ בְדָם
גַּם עַל חַרְבוֹתָם דָּם, לֹא נִגְּבוּ אוֹתָן
מֻנָּחוֹת עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.
הֵם לָטְשׁוּ עַיִן, נְבוֹכִים... כְּלוּם אֶפְשָׁר
לְהַפְקִיד בְּיָדָם חַיֵּי אִישׁ?
מקבת
אֲבָל נִחַמְתִּי כִּי הֲרַגְתִּים בְּאַפִּי.
מקדוף
שַׁלָּמָה זֶה עָשִׂיתָ?
מקבת
כְּלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם אָדָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה
נְבוֹן-לֵב וּבָהוּל, מָתוּן וְקַל-לִכְעֹס,
גַּם נֶאֱמָן וְקַר-רוּחַ – בְּבַת אֶחַת? אָדָם!
סוֹעֶרֶת אַהֲבָתִי הֶעֱבִירָה
אֶת שִׂכְלִי זֶה הַמְפַגֵּר. שָּם דּוּנְקֶן שׁוֹכֵב:
וְכֶסֶף עוֹרוֹ בְמִשְׁבֶּצֶת זְהַב-דָּמוֹ,
לִפְצָעָיו מַרְאֵה קְרָעִים בְּתוֹךְ הַטֶּבַע,
כִּמְבוֹאוֹת לָאֲבַדּוֹן; וּפֹּה רוֹצְחָיו
חֲמוּצִים בְּצֶבַע אֻמָּנוּתָם, חַרְבוֹתֵיהֶם
מְגֹאָלוֹת בַּדָּם הַנִּקְרָשׁ. וּמִי יוּכַל
לְהִתְאַפֵּק, אִם יֵשׁ לוֹ לֵב לְאַהֲבָה
וּבְלִבּוֹ אֹמֶץ לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ?
לידי מקבת
נָא עִזְרוּנִי! אוֹי!
מקדוף
שִׂימוּ לֵב לַגְּבֶרֶת.
מלקולם
[לדונלבין] מַדּוּעַ זֶה מַחֲרִישִׁים אָנוּ? לְמִי
עוֹד דָּבָר זֶה נוֹגֵע אִם לֹא לָנוּ?
דונלבין
מַה יֵּשׁ פֹּה לוֹמַר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶפְשָׁר
זֶה גוֹרָלֵנוּ נֶחְבָּא אֶל הַסְּדָקִים
יִשְׂתָּעֵר וְיִתתפְּסֵנוּ? נִרְחָק!
עֲדֶן לֹא גָמְלוּ דִמְעוֹתֵינוּ.
מלקולם
וְצַעֲרֵנוּ
הַגָּדוֹל טֶרֶם דְּרוֹר לוֹ לָזוּז.
בנקו
דַּאֲגוּ לַגְּבִירָה!
 
[מוציאים את לידי מקבת]
 
וּכְכַסּוֹתֵנוּ
אֶת מַעֲרוּמֵי-רִפְיוֹנֵנוּ יִדְווּ,
כִּי יִתְגַּלּוּ, אֲזַי נִפָּגֵשׁ שׁוּב
וְנַחְקֹר אֶת מַעֲשֵׂה-הַדָּמִים
לְדַעְתּוֹ עַל בֻּרְיוֹ. סְפֵקוֹת וְאֵימָה
יְזַעְזְעוּנוּ. בְּיַד אֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה
אֲנִי לְהִלָּחֵם בְּכָל כַּוָּנָה כְּמוּסָה
שֶׁל רֶשַׁע-בּוֹגְדִים.
מקדוף
גַּם אָנִי!
כולם
כֻּלָּנוּ!
מקבת
נָחוּשָׁה לְהֵלָחֵץ כְּדֶרֶך גְּבָרִים,
בָּאוּלָם שׁוּב נִפָּגֵשׁ.
כולם
בְּחֵפֶץ-לֵב!
 
[כולם יוצאים, חוץ ממלקולם ודונלבין]
מלקולם
מַה תֹּאמַר לַעֲשׂוֹת? לֹא אִתָּם נֵחָד.
לֹא יִקְשֶׁה לְעַוָּל לְהַרְאוֹת צַעַר
לֹא יָחוּשׁ, וְהִיא חָכְמָתוֹ. אֵלֵּךְ לְאַנְגְּלִיָּה.
דונלבין
אֲנִי לְאִירְלַנְד. נַפְרִיד גּוֹרָלֵנוּ
אָז יִיַטב לָנוּ. כָּל מָקוֹם אָנוּ שָׁם
חֲרָבוֹת צְפוּנוֹת בְּבַת-צְחוֹק גֶּבֶר.
כַּאֲשֶׁר יִקְרַב לָנוּ שְׁאֵר-בְּשָׂרֵנוּ
כֵּן יִצְמָא לְדָמֵינוּ.
מלקולם
חֵץ הָרוֹצֵחַ, אֲשֶׁר יָרָה, טֶרֶם
חָלָף, מוּטָב לָנוּ אֲשֶׁר נֵט
מִן הַמַּטָּרָה. נָחִישׁ אֶל סוּסֵינוּ.
אַל נִנְהַג מִנְהַג בִּרְכַּת-פְּרֵדָה רַכָּה.
חִישׁ-חִישׁ מִפֹּה! בִּשְׁעַת סַכָּנָה וְאֵין פְּקַח-קוֹחַ
הֵן צָדַק גַּנָּב נֶחְבָּא לִבְרֹחַ.
 
[יוצאים]