כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/מקבת/מערכה שלישית/מחזה ה

מחזה ה

צִיָּה

 
[רעם. נכנסת הֵיקַטָה. המכשפות יוצאות לקראתה]
מכשפה א
מַה לָּךְ, הֵיקַטָה, כִּי תַרְעִימִי פָּנִים?
היקטה
וְכִי לֹא צָדַקְתִּי, זְקֵנוֹת בָּלוֹת?
בְּעַזּוּת מֵצַח אַתֶּן נְגַלּוֹת
וְעוֹד מוֹסִיפוֹת חֵטְא עַל חֵטְא
וּמַשָּׂא-מַתָּן עִם מֶקְבֶּת
בְּחִידוֹת וּבְסִפּוּרֵי רֶצַח.
וְאָנֹכִי, גְּבִרְתְּכֶן לָנֶצַח,
אֲשֶׁר מִיָּדִי לָכֶן אוֹן,
הַבּוֹרֵאת רַע וְכָל הֲמוֹן-
כִּשְׁפֵיכֶן, הֵן גַּם לֹא נִקְרֵאתִי
לָקַחַת חֶלְקִי [ ----- ]
וְעוֹד רַע מִּזֶּה: הַכֹּל בִּשְׁבִיל
בֵּן קְשֵׁה-עֹרֶף זֶה, אֱוִיל,
הָעוֹשֶׂה כַּעֲשׂוֹת כָּל-אָדָם:
לָכֶן לֹא-כְלוּם, וְהַכֹּל בְּיָדָם.
נָא תַקְּנוּ זֹאת. וְעַתָּה צְאֶינָה,
עַל שְׂפַת הָאֲכֵירוֹן חַכֶּינָה
לִי מָחָר הַשְׁכֵּם. יָבוֹא שָׁם
לִדְרֹש לַעֲתִידוֹ הַנָּם.
הָכִינוּ הַכֹּל, וּבִידֵיכֶן
שֶׂאנָה כֵלִים וְקִסְמֵיכֶן.
אֲנִי אַאֲוִירָה. עוֹד הַלֵּיל
עָלַי לְעוֹלֵל נוֹרְאוֹת-אֵל
וְלִגְמֹר עַד הַצָּהֳרָיִם.
הֲלֹא שָׁם תְּלוּיָה טִפַּת מַיִם
עַל קֶרֶן הַיָּרֵחַ, כְּבֵדָה בְאֵד.
עָלַי לְתָפְסָהּ טֶרֶם תֵּט
וְתִפֹּל, זְכוּכַת זִכּוּךְ-קְסָמִים
תַּעֲלֶה רוּחוֹת רַבִּים קָמִים
לְהַתְעוֹת אֶת מֶקְבֶּת הַזֵּד,
וְיוֹסֵף זָדוֹן, חֵטְא עַל חֵטְא,
וּבָז לַגְּזֵרָה וְלַמָּוֶת,
וּבָטַח לַמְרוֹת כָּל מַחֲשֶׁבֶת
וְחָכְמָה וָחֶסֶד. וְאֶל נָכוֹן
יְדַעְתֶּן: גְּדָל אוֹיְבֵי-אָדָם – הַבִּטָּחוֹן .
 
[קול מנגינה ושיר "קומי ולכי! קומי ולכי!"]
 
שִׁמְעוּ, הֲלֹא הַקּוֹל קוֹל קוֹרֵא לִי,
זֶה קְטֹן-רוּחוֹתַי עַל עַב-עַרְפִלִּי.
 
[יוצאת]
מכשפה א
מַהֵרְנָה, מַהֵרְנָה ! הִיא שָׁבָה מִיָּד.
 
[יוצאות]