כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/מקבת/מערכה רביעית/מחזה א

מערכה רביעית

מחזה א

מערה ובתוכה קלחת רותחת

[קול רעם. נכנסות שלוש המכשפות]
מכשפה א
הֵילִיל וְשִׁלֵּשׁ הֶחָתוּל הַבָּרֹד.
מכשפה ב
צָרַח וְשִׁלֵּשׁ וְשׁוּב צָרַח^[1] הַקִּפּוֹד.
מכשפה ג
הַרְפִּיָה קוֹרֵאת! בָּאָה הָעֵת!
מכשפה א
סֹבְנָה, הַקֵּפְנָה קַלַּחַת הָרְתֵת!
חֹשְׁנָה, מַהֵרְנָה רַעַל בָּהּ תֵּת.
זְרֹקְנָה קֹדֶם כֹּל בַּסִּיר
צָב נָם תַּחַת אֶבֶן-גִּיר
קָרָה, פִּלֵּט מִתּוֹךְ חֹם
אַרְסוֹ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם.
כולן
שְׁקֹדְנָה בְּעֶצֶב, וְאוֹן אֵין-קֶצֶב,
יִרְתַּח סִיריִ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף!
מכשפה ב
בִּתְרֵי נָחָשׁ שׁוֹכְנִי-שַׁחַת
אֱפִי, בַּשְׁלִי, בַּקַּלַּחַת!
עֵין-לְטָאָה, כַּף-צְפַרְדֵּעַ,
שְׂעַר עֲטַלֵּף מִתְלַהְלֵהַּ,
עֹקֶץ שְׁפִיפוֹן וּלְשׁוֹן אֶפְעֶה,
כְּנַף בֶּן יַנְשׁוּף – הַכֹּל בְּשֶׁפַע!
וְיִגְדַּל קֶסֶם בְּלִיל-הַשַּׁחַת,
הָרוֹתֵחַ בַּקַּלָּחַת.
כולן
שְׁקֹדְנָה בְעֶצֶב, וְאוֹן אֵין-קֶצֶב,
יִרְתַּח סִירִי בְשֶׁצֶף קֶצֶף.
מכשפה ג
קַשְׂקַשֵּׂי דְרָקוֹן, שִׁנֵּי זְאֵב,
מִיץ חֲנוּטָה בַּעֲלַת-אוֹב,
לֹעַ כֶּלֶב-יָם וְקֵבָתוֹ
שָׁרְשֵׁי כּוֹבְעָן חָפְרוּ אוֹתוֹ
בְּמַאְפֵּלְיָה וּבַצֵּל,
כָּבֵד יְהוּדִי בֵּרַךְ אֵל,
מָרַת עֵז, חִטְמִי צוֹמֵחַ
נִקְטַף בְּלִקּוּי הַיָּרֵחַ,
חָטְמֵי-תֹגָרִים שְׁחַרְחָרִים
שִׂימוּ, שִׂפְתֵי הַטַּטַרִים,
אֶצְבְּעוֹת תִּינוֹק בֶּן-אֲרוּסָה,
הָשְׁלַךְ חָנוּק בְּפַחַת כְּמוּסָה,
בַּשְּׁלוּ הֵיטֵב בַּקַּלַּחַת
בְּלִילָה שְׁלוּקָה, בְּלִיל-מִרְקַחַת.
צָרְפוּ אֵלָיו מְעֵי נָמֵר,
בַּשְּׁלוּ אֶת הַבְּלִיל עַד גָּמוֹר.
כולן
שְׁקֹדְנָה בְעֶצֶב, וְאוֹן אֵין-קֶצֶב,
יִרְתַּח סִירִי בְשֶׁצֶף קֶצֶף.
מכשפה ב
בְּדָם שֶׁל קוֹף נְצַנֵּן תּוֹכוֹ
וְהָיָה טוֹב וְיֶאֱמַץ כֹּחוֹ.
 
[נכנסת היקטה]
היקטה
יִישַׁר כֹּחֲכֶן! פָּעָלְכֶן מַה טּוֹב!
תָּבוֹא כָּל אַחַת עַל שְׂכָרָהּ לָרֹב.
עַתָּה נֵצֵאָה מִסָּבִיב לַסִּיר
הָאֶלְפִים, הַפֵיוֹת, בְּמָחוֹל וָשִׁיר,
וְקָסְמוּ הַקְּסָמִים הַשָּׂדֶה וְהַנִּיר.
 
[מנגינה ושיר: "רוחות לבנות ואפורות" וכו']
מכשפה ב
בֹּהֶן יָדִי לִי יִצָּרֵב –
אֵיזֶה יְצוּר רַע מִתְקָרֵב.
פְּתַח וּבֹא
הַדּוֹפֵק פֹּה!
 
[נכנס מקבת]
מקבת
הַגֵּדְנָה, יְצִירֵי-לַיִל וְסֵתֶר שַׁחֲרוּת,
מָה אַתֶּן עוֹשׂוֹת?
כולן
דָּבָר שֶׁשֵּׁם לוֹ אָיִן.
מקבת
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶן בְּמִסְתְּרֵי פָּעֳלֵיכֶן
(דַּעְנָה אֵיךְ שֶׁתֵּדַעְנָה) אַךְ עֲנֶינָה לִי:
גַּם אִם לִסְעָרָה תִקְרֶאָנה וְהָרְסָה
כָּל בָּתֵּי תְפִלָּה, גַּם אִם יִתְמוֹלְלוּ
מִשְׁבְּרֵי הַיָּם לְנַפֵּץ הָאֳנִיּוֹת,
וְאִם תִּכְרַע קָמָה וִיסֹעֲרוּ יְעָרוֹת,
אִם גַּם תִּפֹּלְנָה מְצוּדוֹת עַל שׁוֹמְרֵיהֶן,
וְאִם שַׁחוּ פִּירָמִידוֹת וְאַרְמוֹנִים
עַל מוֹסָדָם וְשִׂיא-רָאשֵׁיהֶם, וְאִם יִתְפּוֹרְרוּ
כָּל אוֹצְרוֹת-זֶרַע חַי אֲשֶׁר בַּטֶּבַע
עַד הֱיוֹת הַחָרְבָּן לְגֹעַל לוֹ לְעַצְמוֹ.
עֲנֶינָה לִי!
מכשפה א
דַּבֵּר!
מכשפה ב
שְׁאָל!
מכשפה ג
כִּי נָעַן.
מכשפה א
הַגֵּד, הַאִם מִפִּינוּ תִדְרֹש תְּשׁוּבָה
אוֹ אַךְ מִפִּי הַגְּדוֹלִים מֶנּוּ?
מקבת
קִרְאוּ לָהֶם וְאֶרְאֵם!
מכשפה א
דַּם חֲזִירָה שֶׁהֵחִישָׁה
לְכַרְסֵם אֶת גּוּרֶיהָ תִשְׁעָה,
חֵלֶב [---] תְּלִיַּת-הַגַּזְלָנִים
שִׂים בַּסִּיר!
כולן
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,
בּוֹאוּ, שִׁקְדוּ, גַּלּוּ פָנִים!
 
[קול רעם. נגלה ראש ועליו כובע]
מקבת
הַגֵּד לִי, כֹּחַ וְאִם פֶּלִאי –
מכשפה א
שְׁמַע וָדֹם,
אֶת הֲגִיגֶיךָ הוּא יוֹדֵעַ עַד תֹּם.
מראה א
מקבת! מקבת! מקבת! אֶת מֶקְדּוּף יְרָא,
יְרָא אֶת אַלּוּף פַיְף! שָׁלְּחֵנִי, זְמַנִּי בָא.
 
[נעלם]
מקבת
הֱיֵה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, לְךָ תּוֹדָתִי
בְּעַד אַזְהָרָתְךָ. קָלַעְתָּ אֶל פִּצְעִי.
עוֹד דַּבֵּר –
מכשפה א
אֵין לְצַוּוֹת לוֹ. הַשֵּׁנִי בָא
וְגָדוֹל מִן הָרִאשׁוֹן.
 
[רעם. מראה שני: ילד מתבוסס בדמיו]
מראה ב
מקבת! מקבת! מקבת!
מקבת
וְלוּ אָזְנַי שָׁלוֹש וְקָלְטוּ אֶת מִלֶּיךָ.
מראה ב
הֱיֵה גֵא, שְׁפֹךְ דָּמִים וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה!
מקבת , אַל תִּירָא מִפְּנֵי יְלוּד-אִשָּׁה
וּבוּז לִבְנֵי אָדָם!
 
[נעלם]
מקבת
אִם כֵּן יְחִי מֶקְדּוּף! מָה אִירָא מֶנּוּ?
וְאוּלָם לֹא! כִּי בִטְחוֹן-מִשְׁנֶה אָקִים.
הַגּוֹרָל יַעֲרֹב לִי. לֹא יִחְיֶה – יָמוּת!
אָז אֹמַר לְפַחַד חִוֵּר-לֵב: הוֹי כּוֹזֵב.
אַרְגִּיעָה אָנוּם לַמְרוֹת רַעַם יִרְעָם.
 
[קול רעם. מראה שלישי: ילד בנזר מלכות וזמורה בכפו]
 
וּמִי הַלָּז? לוֹ מַרְאֵה חֹטֶר מֶלֶךְ,
וּבְמֵצַח יֶלֶד זֶה עֲטָרָה – אוֹת
לְמִמְשַׁל מְלָכִים.
כולן
אַךְ הַסְכֵּת וָדֹם!
מראה ג
הֱיֵה עַז כָּאַרְיֵה וּכַלָּבִיא וּבָז
לַשּׂוֹנֵא וְנוֹקֵם וּלְמוֹרֵד וְאִם עָז,
מִי יִשְׂרֶה עִם מקבת וְיוּכַל, כָּל זְמַן
לֹא בָא יַעַר בִּירְנַם^[2] עַד תֵּל דּוּנְזִינֶן,
עַד קָרְבָה הַחֹרְשָׁה?
 
[נעלם]
מקבת
לֹא יָקִיץ הַקֵּץ!
מִי יִפְקֹד עַל יַעַר וִיצַוֶּה לָעֵץ:
עֲקֹר שָׁרָשֶׁיךָ מֵאֶרֶץ? אַךְ טוֹב
תְּבַשֵּׂר הַמְבַשֵּׂר. עוֹד יָמִים לָרֹב
יְחִי מקבת וְיִנּוֹן, כִּי לֹא יָרִים רֹאשׁ
כָּל מוֹרֵד וְקוֹשֵׁר עַד לֹא קָם הַבְּרוֹשׁ
וְעָלָה עֵץ בִּירְנַם. וּמֶקְבֶּת הַשָּׂב
יֵאָסֵף אֶל עַמּוֹ, כִּי יָקִיץ לוֹ קֵץ
וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם בִּשְׁעָתוֹ; אַךְ
עוֹד נִכְסְפָה נַפְשִׁי וְלִבִּי יַךְ
(אִם אַךְ בִּיכָלְתְּכֶן לְגַלּוֹת גַּם זֹאת:)
הַאָמְנָם עֲתִידָה הַמַּלְכוּת הֶיוֹת
בִּידֵי יוֹצְאֵי בֶּנְקוֹ?
כולן
אַל תַּעְמִיק שְׁאָלָה.
מקבת
זֶה חֶפְצִי לָדַעַת. הַגֵּדְנָה. וְאִם לֹא
וְרָבְצָה בָּכֶן קִלְלַת-עַד. הַגֵּדְנָה!
מַדּוּעַ נִסְתַּלֵּק הַסִּיר? מָה הַזִּמְרָה?
 
[קול חלילים]
מכשפה א
הוֹפַע!
מכשפה ב
הוֹפַע!
מכשפה ג
הוֹפַע!
כולן
הִגָּלוּ לְעֵינָיו וּפוֹצְצוּ לְבָבוֹ.
כַּצֵּל הַזֶּה תֵּלֵךְ, כַּצֵּל הַזֶּה תָּבוֹא.
 
[נגלים שמונה מלכים ועוברים זה אחר זה. בידי האחרון
מראה; בנקו בא אחריהם]
מקבת
יוֹתֵר מִדַּי דָּמִיתָ לְרוּחַ בֶּנְקוֹ,
כְּלַךְ-לְךָ! עֲטַרְתְּךָ צוֹרֶבֶת עֵינָי.
וּשְׂעָרְךָ, אַתָּה שֵׁנִי, נֶעֱטַר כְּלִיל-פָּז
כִשְׁעָרוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן. שְׁלִישִׁי דוֹמֶה
לִפְנֵי הַקּוֹדֵם לוֹ. הוֹי, מְנֻוָּלוֹת!
מַה תַּרְאוּ לִי? רְבִיעִי קָפְאוּ עֵינַי!
הֲתֶאֱרַךְ שׁוֹשַׁלְתְּכֶם עַד יוֹם הַדִּין?
וּשְׁמִינִי הִנֵּה בָא וּבְיָדָיו רְאִי
הַמַּרְאֶה לִי עוֹד כַּמָּה. וְיֵשׁ מֵהֶם
עִם גֻּלּוֹת-מַלְכוּת כְּפוּלוֹת^[3] וְשַׁרְבִיט
מְשֻׁלָּשׁ.^[4] מַרְאֵה-זְוָעוֹת! וְעַתָּה אֶרְאֶה,
כִּי אָמְנָם אֱמֶת כָּל הַדְּבָרִים; שָׁם
מְגֹאָל בְּדָמִים שְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו בֶּנְקוֹ
עֲלֵיהֶם מוֹרֶה, לֵאמֹר: בָּנַי הֵם.
הַאָכֵן כָּךְ?
 
[המראה נעלם]
'מכשפה א'
כִּי אָכֵן כָּךְ יְהִי הַכֹּל; אַךְ
מקבת הוּא שַׁלָּמָה נִדְהָם כָּךְ?
קֹמְנָה, אַחְיוֹתַי, צְאֶינָה בִּיעָף!
צְאֶינָה, קְסֹמְנָה וּמְחֶאנָה לוֹ כָף,
אֶפְקֹד לָאֲוִיר וְיַעַן בְּקוֹל.
אַתֶּן תֵּצֶאנָה לוֹ סָבִיב בִּמְחוֹל-
מַחֲנַיִם וְיאֹמַר הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב:
כְּעֶרְכִּי כִּבְּדוֹנִי בַּעֲלוֹת-הָאוֹב.
 
[קול נגינה. המכשפות מכרכרות ונעלמות]
מקבת
אַךְ אֵיפֹה הֵן? נֶעֶלְמוּ? שָׁעָה זוֹ
אֲרוּרָה לָעַד בְּלוּחַ יָמִים. מִי שָׁם?
הִכָּנֵס! מִי בַּחוּץ?
 
[לינוקס נכנס]
לינוקס
מָה רְצוֹן אֲדוֹנִי?
מקבת
אֶת הָאֲחָיוֹת
הַקּוֹסְמוֹת הֵן רָאִיתָ?
לינוקס
לֹא רְאִיתִין.
מקבת
הַאָמְנָם לֹא עָבְרוּ עַל פָּנֵינוּ?
לינוקס
אָכֵן,
לֹא, אֲדוֹנִי.
מקבת
יִכָּנֵס נֶגֶף בָּרוּחַ תִּשָּׂאֵמוֹ!
אֲרוּרִים כָּל הַמַּאֲמִינִים בָּן!
קוֹל דַּהֲרוֹת סוּס שָׁמַעְתִּי. מִי הַבָּא?
לינוקס
אֲדוֹנִי, שְׁנַים, שְׁלֹשָה הַמַּגִּידִים
וּבְפִיהֶם בְּשׂוֹרָה: מֶקְדּוּף נָס וְנִמְלַט
לְאַנְגְּלִיָּה.
מקבת
נָס וְנִמְלַט לְאַנְגְּלִיָּה?
לינוקס
הֵן מֶלֶךְ חֶסֶד.
מקבת
קָדַמְתָּ, זְמַן, לְאִיּוּמֵי-זְמָמַי.
הַכַּוָּנָה גָזָה, אִם אֵין מִפְעָל מִיָּד.
מֵעַתָּה כָּל בִּכּוּרֵי לִבִּי יִהְיוּ
בִּכּוּרֵי יָדַי. תֵּכֶף אֶעֱטֹרָה
לְמַחֲשַׁבְתִּי כֶתֶר-פֹּעַל נִמְלָא.
יָזַמְתִּי – וַאֲקַיֵּם. הִנְנִי נוֹפֵל
עַל אַרְמוֹן מֶקְדּוּף , אֶתְפֹשׂ גְּלִילוֹת פַיְף,
לַחֶרֶב אֶמְסֹר אֵשֶׁת חֵיקוֹ, וְטַפּוֹ
וְאֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲלוּבוֹת עָלָיו
יִתְיַחֲשׂוּ. אַל לְהִתְהוֹלֵּל כְּשׁוֹטֶה.
כָּל עוֹד מַחֲשַׁבְתִּי זוֹ בּוֹעֶרֶת אֶפְעָל.
הַקֵּץ לְדִמְיוֹנוֹת כּוֹזֵב! אֵי הַצִּירִים?
לֵךְ, הֲבִיאֵני אֲלֵיהֶם.
 
[יוצאים]

1. בשביל ההשבעה מתאימים המספרים שאינם זוגיים, ומשום זה תחת לאמר ארבע הן אומרות שלוש ואחת: שלש ושוב צרח.
2. יער בִּירנַם, כעת איננו במציאות, והיה על הַטֵי בקרבת פֶּרֶת.
3. בימי יעקב השני התאחדו אנגליה ושוטלנד
4. עוד במאה הי"ב נכנסה אירלנדיה לשעבוד אנגליה.