כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/מקבת/מערכה ראשונה/מחזה ב

מחזה ב

מחנה בקרבת פורס[1]


[קול שאון קרב. נכנסים דונקן המלך, מלקולם, דונלבין, לינוקס ושלישיו ונפגשים עם חיל פצוע]
                                                                                 
דונקן
פָּצוּעַ זֶה מִי הוּא? פָּנָיו מְעִידִים:
יֵשׁ בְּשוֹרָה בְּפִיו, גַּם יַגִּיד הַחֲדָשׁוֹת
בִּדְבַר הַמֶּרֶד.
 
מלקולם
הֲלֹא הוּא הַשָׂר, [2]
שֶׁנִּלְחַם בְּעֹז וּגְבוּרַת גִּבּוֹר-חַיִל
לִפְדּוֹתִי מִן הַשְׁבִי. הוֹי, אִישׁ-הֶחָיִל,
הַגֵּד לַמֶּלֶךְ מִשְׁפַּט הַמַּעֲרָכָה.
 
השר
סָפֵק-סָפֵק סָפֵק-בָּרִי!
כְּאוֹתָם שְׁנַיִם שָׁטִים חַסְרֵי-כֹּחַ,
שֶׁלָפְתוּ זֶה אֶת זֶה, מְעַכְּבִים שְׁנֵיהֶם
אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ. מֶקְדּוֹנַלְד הָאַכְזָר
(לוֹ יָאֶה לִהְיוֹת מוֹרֵד, כּי עַל כֵּן
הֲמוֹן תּוֹעֵבוֹת שׁוֹקְקוֹת בְּלִבּוֹ)
וּמִן הָאִיִּים אֲשֶׁר מַעֲרָבָה
לְעֶזְרָתוֹ הֵבִיא קֶרְנִים[3] וְגַלוֹגְלַסִים[4]
אַף הַהַצְלָחָה לוֹ הֵאִירָה פָּנִים
בַּקְרָב הָאָרוּר כְּזוֹנָה; אַךְ לַשָׁוְא.
 מֶקְבֶּת הַגִּבּוֹר (כִּי לֹא שָׁוְא לוֹ שְׁמוֹ זֶה)
בָּז לַהַצְלָחָה, עוֹפֵף חֶרֶב-פֶּלֶד
הַמַּעֲלָה עֲשָׁנָהּ בְּמִשְׁפַּט-דָּמִים,
דּוֹמֶה לִידִידָה שֶׁל הַגְבוּרָה, בָּקַע
לוֹ דֶרֶך עַד שֶׁפָּגַע בְּנָבָל זֶה,
לֹא פָשַׁט יָדוֹ אַף לֹא אָמַר שָׁלוֹם[5]
עַד בְּקָעוֹ: מִסַנְטֵרוֹ עַד מַפְרַקְתּוֹ,
וַיִתְקַע רֹאשׁוֹ עַל שִׂיא חוֹמוֹתֵינוּ.
דונקן
הוֹי, אָח[6] לִי גִבּוֹר! אָצִיל יְקַר-רוּחַ!
השר
וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ וּמִמְּקוֹם מִזְרַח-שֶׁמֶשׁ
יִתְפָּרְצוּ רְעָמִים, וְסַעַר מְפָרֵק צִים,
כֵּן הָפַךְ מַעְיָן זֶה אָמַרְנוּ בְרָכָה בּוֹ –
וְהִנֵּה צְוָחָה! הַסְכֵּת, מֶלֶךְ שׁוֹטְלַנְד:
אַךְ אָכַף צֶדֶק נֶאֱזָר בּגְבוּרָה
אֶת קְהַל הַקֶּרְנִים לַחֲזֹר עַל עֲקֵבָם,
וְהִנֵּה נְסִיךְ-נוֹרְבֶגְיָה הִכִּיר יִתְרוֹן
נֶשֶׁק מְמֹרָק וְחַיִל כֹּחוֹ חָדָשׁ
וַיֶאֱסֹר שׁוּב הַקְּרָב.
דונקן
וְלֹא נָמֵס לֶב-מַצְבִּיאֵי-חֵילִי? לֶב-מֶקְבֶּת , לֶב בֶּנְקוֹ?
השר
הֵן, כְּהָמֵס אַנְקוֹר – נֶשֶׁר, וְאַרְנֶבֶת – אַרְיֵה ,
אִם אַַךְ אֵיטִיבָה לוֹמַר, הֵן כֹּה אַגִיד:
דוֹמים לְתוֹתָחִים טְעוּנֵי-מִלּוּאַת-מִשְׁנֶה
כִּפְלַיִם הִלְקוּ אֶת הַצַר כְּפוּלוֹת מַכּוֹת.
הַאָמְרוּ לִטְבֹּל בַּדָּם הֶעָשֵׁן אוֹ
לְהַחֲזִיר שׁוּב כָּל-בַּלְהוֹת הַר-גֻּלְגָּלְתָּא –
זֶה נֶעְלַם מֶנִּי;
אַךְ עָיַפְתִּי, פְּצָעַי קוֹרְאִים לְעֶזְרָה.
 
דונקן
לְנוֹי הֵם לָךְ וְכָל דְּבָרֶיךָ נוֹי לָךְ.
אוֹת כָּבוֹד אֵלֶה וְאֵלֶּה. הַבְהִילוּ
לוֹ רוֹפְאִים.
 
[השר יוצא]
 
[נכנס רוס]
 
מִי הַבָּא?
מלקולם
הוּא אַלּוּף רוֹס.
דונקן
מָה הַחִפָּזוֹן אֲשֶׁר נִשְׁקָף בְּעֵינָיו!
אַךְ מַרְאֵה מַגִּיד פְּלָאִים.
רוס
אֵל, מֶלֶך נְצֹר!
דונקן
מֵאַיִן תָּבֹא, הוֹי ,אַלּוּף נִכְבָּד?
רוס
מִיַרְכְּתֵי פַיְף, [7] הוֹי, מֶלֶךְ גָּדוֹל מְאֹד!
שָׁם לוֹעֲגִים דִּגְלֵי-נוֹרְבֶגִים לַשְׁחָקִים,
וּבְכַנְפֵיהֶם קָרָה לְעַמֵּנוּ.
וּמֶלֶךְ הַנּוֹרְבֶגִים בְּעַצְמוֹ, וְאִתּוֹ
צָבָא לֹא יִסָּפֵר מִנִּי רֹב,
וּגְדוּדֵי תַּן-[8]קוֹדוֹר[9] – בּוֹגֵד זֶה בַבּוֹגְדִים –
לְעֶזְרָה בָאוּ, אָסְרוּ קְרָב-אֲיֻמּוֹת
עַד שֶׁפְגָשָׁהוּ זֶה חֲתַן-בֶּלוֹנָה[10]
עֲטוּף סוֹחֵרָה תִשְׂחַק לִכְלֵי-לָחֶם,
הִשְׂתָּעֵר אָלָיו וַיִּתְחַר אִתּוֹ, נָשָׂא
קֵן מוּל קֵן-מֶרֶד, זְרוֹעַ כְּנֶגֶד זְרוֹעַ.
וַיִּשַׁח גַּבְהוּת רוּחוֹ. קִנְצֵי לְמִלִּין-
נִצַּחְנוּ, מַלְכִּי!
 
דונקן
מַה מְּאֹד אֻשַׁרְתִּי!
רוס
וּסְבִינוּ מֶלֶךְ הַנּוֹרְבֶגִים עַתָּה
פָּנֶיךָ יֶעְתַּר, כִּי תִרְצֶנּוּ שָׁלוֹם.
אַף לֹא נִרְצֵינוּ לוֹ לְקַבֵּר מֵת מִלְּפָנָיו
עַד שִׁלֵּם קְנַס עֲשֶׂרֶת אֶלֶף דוֹלָאר,
בְּסֵיְנט-קוֹלְם[11] הֵם יָרְדוּ לַטִמְיוֹן.
דונקן
אַלוּף קוֹדוֹר לֹא יוֹסִיף לְהָתֵל בְּלִבִּי
לְעָתִיד; לֵךְ וְצַו וְהִכּוּ אוֹתוֹ נָפֶשׁ,
וְיִירַשׁ שְׁמוֹ מֶקְבֶּת , גְּדֻלָּתוֹ יִנְחָל.
רוס
הִנְנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ.
דונקן
מֶקְבֶּת הִתְעַשֵׁר מִן הֶפְסֵדוֹ שֶׁל הַלָּז!
 
[יוצאים]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מקום קטון, קרוב לחוף הים.
  2. ^ בנוסחאות היותר קדומות הוא captain, במשך דבריו יקרא sergeant. כנראה אז הייתה מדרגה יותר גבוהה משהיא כעת.
  3. ^ אנשי חיל אירלנדים מזוינים בכלי זין קלים
  4. ^ מזוינים בכלי זין קשים.
  5. ^ טרם התחיל הקרב היו שני האויבים נוהגים לתת איש לרעהו יד.
  6. ^ לפי דברי Hollinshed היה מקבת בן אחותו של דונקן בת מלקולם השני.
  7. ^ מדינה בשוטלנדיה
  8. ^ תואר של כבוד אצל השוטלנדים העתיקים
  9. ^ מקום במדינת נֵירן
  10. ^ אשת מַרס, אלילת המלחמה.
  11. ^ האי Saint Colme .