פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/הלילה השנים עשר (טשרניחובסקי)/מערכה רביעית/מחזה א

< כל כתבי שאול טשרניחובסקי‏ | כרך ח':מחזות‏ | הלילה השנים עשר (טשרניחובסקי)

מחזה א

רחוב מול בית אוליביה

[נכנסים סבסטיאן והליצן]
 
הליצן
וְרוֹצֶה אַתָּה לְהוֹכִיחַ לִי, שֶׁלֹּא אֵלֶיךָ שְׁלָחוּנִי.
סבסטיאן
דַּי, לֵךְ! דַּי, לֵךְ! בָּחוּר טִפֵּשׁ שֶׁכְּמוֹתְךָ. הַנִּיחָה
לִי.
הליצן
יְדִידִי הַנֶּאֱמָן, יְהִי כֵן! אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתְךָ, וְלֹא
אֵלֶיךָ שְׁלָחַתְנִי גְבִרְתִּי בִּכְדֵי שֶׁתָּבֹא לְסַפֵּר אִתָּהּ;
שִׁמְךָ לָאו קֵסַרְיוֹ; וְאֵין זֶה חָטְמִי שֶׁלִּי. אֵין דָּבָר
שֶׁהוּא כְּמוֹת שֶׁהוּא.
סבסטיאן
בְּמָטוּתָא, לֵךְ וּזְרֹק שִׁגְעוֹנְךָ בִּפְנֵי אַחֵר. אֲנִי אֵינִי
מַכִּיר אוֹתְךָ.
הליצן
לִזְרֹק אֶת שִׁגְעוֹנִי? וַדַּאי שָׁמַע דִּבּוּר זֶה מִפִּי
אָדוֹן גָּדוֹל וּבָא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְגַבֵּי לֵיצָן. לִזְרֹק
אֶת שִׁגְעוֹנִי! מַאֲמִין אֲנִי שֶׁאוֹתוֹ גֹלֶם גָּדוֹל,
הַקָּרוּי עוֹלָם, יֵהָפֵךְ לְטַרְזָן. בְּמָטוּתָא זְרֹק מֵעָלֶיךָ
אוֹתוֹ מִנְהָג מוּזָר וֶאֱמֹר מַה לִּי לַעֲנוֹת לִגְבִרְתִּי,
מָה אֶזְרֹק בִּפְנֵי גְּבִרְתִּי, הַאֶזְרֹק לָהּ, כִּי מוּכָן אַתָּה
לָבֹא?
סבסטיאן
סַרְסוּר לַעֲבֵרָה טִפֵּשׁ, כְּלַךְ לְךָ! וּמַטְבְּעוֹת הֵא
לְךָ. אִם תְּפַגֵּר יֵשׁ בְּיָדַי גָרוּעַ מִזֶּה.
הליצן
בְּנֶאֱמָנוּתִי, יָדְךָ יָד פְּתוּחָה. אוֹתָם פִּקְחִים
הַנּוֹתְנִים כֶּסֶף לְטִפְּשִׁים קוֹנִים לָהֶם שֵׁם טוֹב
כַּעֲבֹר תְּרֵיסַר שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָה.
[נכנסים טוביאש, אנדריאש ופביאן]
אנדריאש
וּבְכֵן, שׁוּב אֲנִי פוֹגֶשְׁךָ, אֲדוֹנִי. הֲרֵי לְךָ. [מכה את
סבסטיאן]
סבסטיאן
[מכה את אנדריאש] וְגַם לְךָ. הֵא לְךָ! וְעוֹד! וְשׁוּב!
כְּלוּם יְצָאתֶם כֻּלְּכֶם פֹּה מִדַּעְתְּכֶם?
טוביאש
חֲדָל! וְאִם לֹא וְתַָעוּף חַרְבְּךָ לְמַעְלָה מִגַּג הַבָּיִת.
הליצן
תֵּכֶף וּמִיָּד אֲסַפֵּר זֹאת לַגְּבֶרֶת. גַּם בִּמְחִיר דִּינָר
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּעוֹרְךָ.
[יוצא]
טוביאש
אֲבָל, אֲדוֹנִי, חֲדָל!
[תופס בסבסטיאן]
אנדריאש
לֹא, תֵּן לִי, אֲנִי בְּאֹפֶן אַחֵר אֶשְׁפֹּט אוֹתוֹ. אֲנִי
אָבֹא בְּקוּבְלָנָא עָלָיו בְּעִנְיְנֵי תִגְרָה, וְאִם אַךְ יֵשׁ
מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בְּאִילִירְיָה. מַה שֶּׁאֲנִי הַחִלּוֹתִי, אֵין
זֶה כְלוּם.
סבסטיאן
אֱסֹף יָדְךָ!
טוביאש
אֲבָל אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֶאֱסֹף יָדִי. טֹל חַרְבְּךָ לִנְדָנָהּ,
גִּבּוֹר צָעִיר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אַמִּיץ-לֵב, דַּי
לְךָ!
סבסטיאן
אֲנִי אֵחָלֵץ מִמְּךָ! [חולץ עצמו ממנו]
                        מָה רְצוֹנֶךָ.
אִם תּוֹסִיף לְצַחֵק, שְׁלֹף אֶת חַרְבְּךָ.
[שולף חרבו]
טוביאש
מָה? מָה? כִּי אָז אַקִּיז לְךָ
מִסְפַּר אוּנְקִיּוֹת מִדָּמֶיךָ הַוְּרֻדִּים.
[שולף חרבו]
[נכנסת אוליביה]
אוליביה
[לטוביאש] מַר טוֹבִּיאַשׁ, חֲדַל, כִּי בְּחַיֶּיךָ!
טוביאש
                        מָדָם!
אוליביה
הַלְעוֹלָם אַךְ כָּךְ, הוֹי, זֵד יִהְיֶה!
לֻמַּד הָרִים וּמְעָרוֹת הַפֶּרֶא,
נִימוּס שָׁם זָר. כְּלַךְ לְךָ מֵעַל פָּנָי!
אַל תֵּעָצֵב, קֵסַרְיוֹ יַקִּירִי.
לֵךְ לְךָ, גַּס רוּחַ!
[יוצאים טוביאש, אנדריאש ופביאן]
                        בְּמָטוּתָא יְדִיד!
הַבֵּט לְחָכְמָתְךָ וְאַל תַּבֵּט
לְאַף, בְּשֶׁל חִלּוּל שְׁלוֹמְךָ וְלֹא
בְּצֶדֶק וּפְרָאִי. אִתִּי בֹא אֶל בֵּיתִי,
וַאֲסַפֵּר לְךָ כַּמָּה וְכַמָּה מַעַלְלֵי
אוֹתוֹ רַעֲשָׁן, לְמַעַן תִּצְחַק לוֹ.
עָלֶיךָ בֹּא אִתִּי, נָא – אַל תְּסָרֵב.
יוּאַר בַּעֲבוּרִי, כִּי הִטִּיל צַעַר
בְּאֶחָד מִלְּבָבַי שֶׁבְּךָ, הַנָּעַר.
סבסטיאן
אַךְ סַעַר זֶה מִנַּיִן בָּא הֲלוֹם?
הֲנִטְרְפָה דַעְתִּי, אוֹ אֵין זֶה אַךְ חֲלוֹם?
הֲזָיָתִי, לוּ מָוֶת לִי נָתַתְּ
אַךְ לַחֲלֹם, אַל אֶתְנַעֵר לָעַד!
אוליביה
נָא בֹּא אֵלַי, וּבְדַבְּרִי תֵצֵא!
סבסטיאן
בְּחֵפֶץ לֵב, גְּבִרְתִּי.
אוליביה
                        אֱמֹר וְכֵן עֲשֵׂה.
[יוצאים]