פתיחת התפריט הראשי

ויקיטקסט β

כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/הלילה השנים עשר (טשרניחובסקי)/מערכה ראשונה/מחזה ד

< כל כתבי שאול טשרניחובסקי‏ | כרך ח':מחזות‏ | הלילה השנים עשר (טשרניחובסקי)

חדר בארמון הדוכס


[ולנטין וּויאולה בשמלת גבר]
 
ולנטין
אִם יִהְיֶה הַדֻּכָּס תָּמִיד נוֹטֶה לְךָ חֶסֶד, תַּרְחִיק
לָלֶכֶת, קֵסַרְיוֹ. זֶה אַךְ שְׁלֹשָה יָמִים שֶׁהוּא מַכִּירְךָ,
וּכְבָר אֵינְךָ זָר כָּאן.
ויאולה
אוֹ שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא פֶּן יִהְיֶה לְאַחֵר, אוֹ שֶׁאֲנִי
אַתְחִיל לְהִתְרַשֵּׁל, כְּשֶׁאַתָּה בָא לְפַקְפֵּק בְּאוֹתוֹת
חַסְדּוֹ. כְּלוּם הֲפַכְפַּך הוּא בְחַסְדּוֹ?
ולנטין
לֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן.
ויאולה
תּוֹדָה. הִנֵּה הַדֻּכָּס בָּא.
[נכנסים הדוכס, קוּריו ורואי פניו]
הדוכס
מִי רָאָה אֶת קֵסַרְיוֹ? אָהּ?
ויאולה
אֲדוֹנִי, הִנְנִי לְשָׁרְתֶךָ.
הדוכס
וּבֵינָתַיִם עִמְדוּ פֹה. קֵסַרְיוֹ,
הֵן אַתָּה הַכֹּל יוֹדֵעַ. לְפָנֶיךָ
גִּלִּיתִי סֵפֶר לְבָבִי עַל כָּל דַפָּיו
וְעַל סוֹד סוֹדוֹתָיו. נָא טוּס
אֵלֶיהָ, חוּשָׁה וַעֲמֹד בַּדָּלֶת,
אֱמֹר לָהּ: רַגְלְךָ שָׁרְשָׁה עַד יוֹם
תֵּט אֹזֶן לָךְ.
ויאולה
                        אֲבָל, הוֹי, אֲדוֹנִי,
אִם כֹּה גָדוֹל עָצְבָּהּ, וְכַמְסֻפָּר,
הֵן לֹא תִתֵּן לִרְאוֹת פָּנֶיהָ הִיא.
הדוכס
תָּרִים קוֹלְךָ, תַּפְרִיעַ כָּל-נִימוּס –
מִשֶּׁתָּשׁוּב רֵיקָם כָּל עֻמַּת בָּאתָ.
ויאולה
וְאִם עַד כָּאן, מַה לָּהּ אַגִּיד, אָדוֹן?
הדוכס
גַּלֵּה לָהּ כָּל יְקוֹד אַהֲבָתִי,
סַפֵּר אֶת צַעֲרִי, תָּאֵר אֶת תּוּגָתִי.
הֲלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי עֲלוּמֶיךָ אֵלֶּה
מִפְּנֵי מַלְאָךְ זָקֵן וּקְשֵׁה-פָנִים.
ויאולה
אֵינִי סוֹבֵר...
הדוכס
                        הוֹי, נַעַר, תַּאֲמִין לִי,
כָּל הָאוֹמֵר עָלֶיךָ אַתָּה גֶבֶר,
מוֹצִיא דִבָּה עַל עֲלוּמֶיךָ, נָעַר.
שִׂפְתֵי דִיאַנָה לֹא רַכּוּ וְלֹא
אָדְמוּ כְשִׂפְתוֹתֶיךָ, גַּם קוֹלְךָ
כְּקוֹל הַבָּא מִגְּרוֹן הַנַּעֲרָה.
לִבִּי אוֹמֵר לִי: מַזָּלְךָ יָפֶה
לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת זֹה, וּמִכֶּם
אִתּוֹ אוֹ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה
לְלַוּוֹתוֹ, אוֹ גַם כֻּלְּכֶם וְכִרְצוֹנְכֶם.
וְכַאֲשֶׁר תִּמְעַט כָּאן הַכְּנוּפְיָא כֵּן טוֹב
גַּם לִי. וְאִם בִּשְׁלִיחוּתְךָ תַּצְלַח,
תִּהְיֶה חָפְשִׁי כַּאֲדוֹנְךָ, וְכָךְ –
אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ – שֶׁלָּךְ.
ויאולה
                        כָּל-מַה שֶּׁאַךְ
אוּכַל גַּם אָעַשׂ כְּדֵי לִרְכֹּש הַנַּעֲרָה.
בַּעֲמָלִי, אֲהָהּ, זֶה בִשְׁבִילוֹ –
מַשְׂאַת-נַפְשִׁי הֱיוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁלּוֹ.