כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה שנייה/מחזה שלישי

מחזה שלישי

              [ארגן, קליאנט, טואנטה]
קליאנט
אֲדוֹנִי...
טואנטה
[לקליאנט] אַל יָרִים אֲדוֹנִי כָּל-כָּךְ קוֹלוֹ וְלֹא יְזַעְזַע
              אֶת מֹחוֹ שֶׁל מַר אַרְגַּן.
קליאנט
אֲדוֹנִי, שָׂמֵחַ אֲנִי לִמְצֹא אוֹתְךָ עוֹמֵד עַל רַגְלֶיךָ
              וְלִרְאוֹת, כִּי הוּטַב מַּצַב בְּרִיאוּתֶךָ.
טואנטה
[עושה עצמה כועסת] הָא כֵיצַד הוּטַב מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ?
              שֶׁקֶר הַדָּבָר, אֲדוֹנִי עוֹדֶנּוּ חוֹלֶה.
קליאנט
שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, כִּי הוּטַב לַאֲדוֹנִי, וּמוֹצֵא אֲנִי
              שֶׁפָּנָיו טוֹבִים.
טואנטה
מָה, אַתָּה סָבוּר בֶּאֱמֶת שֶׁפָּנָיו טוֹבִים? פָּנָיו
              רָעִים, מְאֹד רָעִים. כָּל הָאוֹמֵר שֶׁפָּנָיו טוֹבִים
              אֵינוֹ אָּלא שׁוֹטֶה. מֵעוֹלָם לֹא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ
              כָּל-כָּךְ בְּרָע.
    ארגן
הַצֶּדֶק אִתָּהּ.
טואנטה
הוּא מִתְהַלֵּךְ, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כִּשְׁאָר בְּנֵי-אָדָם,
              וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵיהוּ חוֹלֶה מְאֹד.
   ארגן
אֱמֶת וְנָכוֹן הָדָּבָר.
קליאנט צַר לִי מְאֹד, אֲדוֹנִי. בָּא אֲנִי מִטַּעַם מוֹרֵה-הַזִּמְרָה
             שֶׁל בִּתּוֹ הָעַלְמָה. אָנוּס הָיָה לָצֵאת אֶל הַכְּפָר
             לְיָמִים מִסְפָּר; וַאֲנִי יְדִידוֹ, וַיְשַׁלְחֵנִי לְמַלֵּא אֶת
             מְקוֹמוֹ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׁעוּרִים, מִיִּרְאָה
             שֶׁמָּא תִשְׁכַּח כָּל מַה שֶּׁלָּמְדָה כְבָר.
    ארגן
טוֹב מְאֹד. [לטואנטה] קִרְאִי לְאַנְגֶ'לִיקָה.
טואנטה
סְבוּרָה אֲנִי, אֲדוֹנִי, שֶׁמּוּטָב וְאוֹלִיכֶנּוּ אֶל חַדְרָהּ
             שֶׁל הַגְּבֶרֶת.
    ארגן
לֹא, לֹא! קִרְאִי לָהּ וְתָבֹא.
טואנטה
לֹא יוּכַל לְלַמְּדָהּ כָּרָאוּי, אִם לֹא יִהְיוּ לְבַדָּם.
    ארגן
כֵּן, כֵּן!
טואנטה
אֲדוֹנִי, הֲלֹא תֶחֱרַשְׁנָה אָזְנֶיךָ. דַּי בְּמַשֶּׁהוּ בְמַצָּבְךָ
              עַתָּה, כְּדֵי לְזַעְזֵעַ אֶת מֹחֶךָ.
    ארגן
לֹא, לֹא! חוֹבֵב אֲנִי אֶת הַמּוּסִיקָה, וּמְאֹד יִנְעַם
               לִי... אַה! הִנֵּה הִיא בָאָה. [אל טואנטה] לִכי וּרְאִי,
               אִם כְּבָר לָבְשָה אִשְׁתִּי אֶת בְּגָדֶיהָ.