כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה שנייה/מחזה שביעי

מחזה שביעי

 [בלינה, ארגן, אנג'ליקה, מר דיאפוארוס
, תומש דיאפוארוס, טואנטה]
                 ארגן יוֹנָתִי, הִנֵּה בְנוֹ שֶׁל מר דיאפוארוס
.
תומש דיאפוארוס

  גְּבִרְתִּי, הֲלֹא לֹא לְחִנָּם יִקָּרֵא לָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
                     חוֹתֶנֶת, כִּי עַל כֵּן נִכָּר בְּפָנָיִךְ...
            בלינה

   שְׂמֵחָה אֲנִי מְאֹד לָבֹא לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן לֵהָנוֹת מִן
                     הַכָּבוֹד לְהַכִּירֶךָ.
^[1]

                     לִהְיוֹת אָדָם יָשָׁר וְלִרְצוֹת לְקַבְּלֵךְ מִיַּד אֲדוֹנִי
                     אָבִיךְ.
         אנג'ליקה
הֲרֵי זוֹ תַחְבּוּלָה רָעָה הִיא לִקְנוֹת אַהֲבָתוֹ שֶל
                     אָדָם מִתּוֹךְ כְּפִיָּה עָלָיו.
תומש דיאפוארוס
עַל דְּבַר הַקַּדְמוֹנִים אָנוּ קוֹרְאִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁכֵּן
                     הָיָה מִנְהָגָם לִנְהֹג בְּכֹחַ מִבֵּית אֲבִיהָן אֶת הַנְּעָרוֹת
                     שֶׁחָפְצוּ לְקַחְתָּן לְאִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּאִלּוּ
                     מֵרְצוֹנָן הֵן נִכְנָסוֹת אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַגֶּבֶר.
        אנג'ליקה
הַקַּדְמוֹנִים – אֲדוֹנִי – קַדְמוֹנִים הֵם, וְאָנוּ יַלְדֵי
                     זְמַנֵּנוּ אָנוּ. בְּדוֹרֵנוּ אֵין לָנוּ כָּל צֹרֶךְ בְּהַעֲוָיוֹת.
                     וְאִם טוֹבִים בְּעֵינֵינוּ הַנִּשּׂוּאִין, אָנוּ יוֹדְעוֹת כֵּיצַד
                     לְהִכָּנֵס לְחֻפָּה, וְלֹא שֶׁיִּנְהָגוּנוּ לְשָׁם בְּחֹזֶק יָד.
                     אֲדוֹנִי יְחַכֶּה מְעָט. אִם בֶּאֱמֶת יֶאֱהָבֵנִי, צָרִיךְ הוּא
                     לִרְצוֹת כָּל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצָה.
תומש דיאפוארוס
אָכֵן, גְּבִרְתִּי, הַכֹּל, חוּץ מִכָּל הַשַּׁיָּךְ לְאַהֲבָתִי.
         אנג'ליקה
אֲבָל, אֲדוֹנִי, הַסִּימָן הַמֻּבְהָק בְּיוֹתֵר לְאַהֲבָה הוּא
                      לְהִכָּנַע לִרְצוֹנָהּ שֶׁל הָאֲהוּבָה.
תומש דיאפוארוס
Distinguo, גְּבִרְתִּי בְּכָל מַה שֶּׁאֵין בּוֹ שַׁיָּכוּת
                      לִהְיוֹתֵךְ לִי – concedo; וְאוּלָם בְּכָל הַנּוֹגֵעַ
                      לְעִנְיָן זֶה – nego.
         טואנטה
[לאנג'ליקה
} הַרְבִּי נִמּוּקִים כְּאַוַּת נַפְשֵׁךְ, הָאָדוֹן
                      הַזֶּה אַךְ בָּא מֵהִטָּחֵן בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ וְלֹא יַנִּיחַ
                      שְׁאֵלָה בְּלִי תְשׁוּבָה. שַׁלָּמָה תְסָרְבִי וְאֵינֵךְ רוֹצָה
                      בַכָּבוֹד לָבֹא בִּקְהַל הַפָקוּלְטָה?
           בלינה
שֶׁמָּא אֵיזוֹ אַהֲבָה נְטוּעָה בְרֹאשָׁהּ?
        אנג'ליקה
אִלּוּ הָיֹה הָיְתָה, וַדַּאי הָיְתָה מֵאוֹתוֹ מִין שֶׁגַּם
                      יָשִׁרי גַּם בִּינָתִי הָיוּ מַרְשִׁים לִי הַדָּבָר.
            ארגן
תַּפְקִיד מְשֻׁנֶּה תַּפְקִידִי בְכָל-אֵלֶּה, יוֹנָתִי.
           בלינה
אִלּוּ הָיִיתִי בִמְקוֹמְךָ, בְּחִיר נַפְשִׁי, לֹא הָייִתִי
                      לְעוֹלָם כּוֹפָה אוֹתָהּ לְנִשּׂוּאִים, וְהָיִיתִי מֵיטִיבָה
                      לָדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת.
        אנג'ליקה
יוֹדַעַת אֲנִי, גְּבִרְתִּי, מַה כַּוָּנָתֵךְ בִּדְבָרַיִךְ אֵלֶּה,
                      וְכָל הַטֹּוב שֶׁלִּבֵּךְ רוֹחֵש לִי, וְאֶפְשָׁר שֶׁעֲצָתֵךְ לֹא
                      תֵעָשֶׂה.
           'בלינה '

מַשְׁמָע, שֶׁנְּעָרוֹת בַּעֲלוֹת שֵׂכֶל וִישָׁרוֹת כָּמוֹךְ
                       בָּזוֹת לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲבוֹתֵיהֶן לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם.
                       דָּבָר זֶה הָיָה יָפֶה לְפָנִים.
        אנג'ליקה
חוֹבַת הַבַּת גַּם לָהּ יֵשׁ גְּבוּל, הַשֵּׂכֶל הַטּוֹב
                       וְהַחֻקִּים אֵינָם שׂוֹרְרִים בַּכֹּל.
            בלינה
כְּלוֹמַר, אֵינֵךְ רוֹצָה אֶלָּא לְהִנָּשֵׂא, אֶלָּא שֶׁרוֹצָה
                       אַתְּ לִבְחֹר לָךְ אִישׁ לְפִי שְׁרִירוּת לִבֵּךְ?
         אנג'ליקה
אִם אֵין אָבִי רוֹצֶה לָתֶת לִי אִישׁ כִּלְבָבִי,
                       אַשְׁבִּיעֶנּוּ וְלֹא יַשִּׂיאֵנִי לְכָל הַפָּחוֹת לָאִישׁ אֲשֶׁר
                       לֹא אוּכַל לֶאֱהֹב אוֹתוֹ.
              ארגן
אֲדוֹנַי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה פֹה.
         אנג'ליקה
כֶּל אֶחָד יֶשׁ לוֹ מַטָּרָה יְדוּעָה בְּבוֹאוֹ בִּבְרִית
                        הַנִּשּׂוּאִים. אֲנִי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ אֶלָּא
                        כְדֵי לְאַהֲבָה אוֹתוֹ בֶאֱמֶת וְרוֹצָה לִדְבֹּק בּוֹ כָּל
                        יֵמי חַיָּי, מוֹדָה אֲנִי, שֶׁאֲנִי רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשַׂי
                        בִּזְהִירוּת יְדוּעָה. יֶשְׁנָן רַבּוֹת שֶׁאֵינָן נְשׂוּאוֹת
                        אֶלָּא כְדֵי לְהִפָּטֵר מֵעֻלָּם שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן וְלִהְיוֹתָן
                        יְכוֹלוֹת לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָן, וְיֶשְׁנָן,
                        גְּבִרְתִּי, שֶׁאֵין נִשּׂוּאֵיהֶן אֶלָּא עִנְיַן-סַפְסָרוּת,
                        וְהֵן נִשָּׂאוֹת לְאִישׁ כְּדֵי לְהַשִּׂיג דְּמֵי אַלְמְנוּת
                        וּלְהִתְעַשֵּׁר בְּמוֹת בַּעְלָן, וְהֵן נִשָּׂאוֹת מֵאִישׁ לְאִישׁ
                        בְּלִי מוּסַר-כְּלָיוֹת אַךְ כְּדֵי לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ. נָשִׁים
                        מֵעֵין אֵלֶּה אֵינָן מְבַקְשׁוֹת נִמּוּקִים יְתֵרִים וְאֵינָן
                        שָׂמוֹת לֵב אֶל הָאָדָם וְטִיבוֹ.
            בלינה
רוֹאָה אֲנִי אוֹתָךְ וְאַתְּ מְפֻלְפֶּלֶת הַיּוֹם מְאֹד. רוֹצָה
                       הָיִיתִי לָדַעַת אֶל מָה יִרְמְזוּן מִלָּיִךְ.
         אנג'ליקה
אֲנִי, גְּבִירְתִּי? כְּלוּם רוֹצָה אֲנִי לוֹמַר דָּבָר מִלְּבַד
                       מַה שֶּׁאָמָרְתִּי?
            בלינה
מַחְמַדִּי, אַתְּ כָּל-כָּךְ פְּתַיָּה, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר
                       לְכַלְכֵּל זֹאת יוֹתֵר.
         אנג'ליקה
וַדַּאי רוֹצָה גְּבִרְתִּי לַהֲבִיאֵנִי לִידֵי מַעֲנֶה גַס; אֲבָל
                       הִנְנִי לְהַזְהִיר אוֹתָהּ, שֶׁהַדָּבָר לֹא יַעַל בְּיָדָהּ.
            בלינה
אֵין בָּעוֹלָם עַזּוּת-מֵצַח גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
         אנג'ליקה
לֹא, גְּבִרְתִי; אִמְרִי מַה שֶּׁתֹּאמֵרִי.
            בלינה
מִין גַּאֲוָה מְשֻׁנָּה לָהּ, מִין חֻצְפָּה שֶׁכֻּלֵּי עָלְמָא
                       יָנִיד כְּתֵפָיו.
         אנג'ליקה
כָּל זֶה לֹא יוֹעִיל לָךְ,גְּבִרְתִּי. עַל אַפֵּךְ וַחֲמָתֵךְ
                       אֶדֹּם. וּכֵדי לָקַחַת מִמֵּךְ כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ
                       לְמַטְּרָתֵךְ, אֵעָלֵם מֵעֵינָיִךְ.

1. הערה: במהדורה המודפסת אירעה תקלת דפוס, ועמוד אחד הודפס פעמיים במקום העמוד הבא בטקסט. למרבה הצער, לא מצאנו מהדורה בלי התקלה הזו, ולכן יש כאן קטיעה באורך עמוד אחד. [הערת פרויקט בן-יהודה]