כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה שנייה/מחזה חמישי

מחזה חמישי

               [ארגן, אנג'ליקה, קליאנט, טואנטה]
טואנטה
חֵי נַפְשִׁי, אֲדוֹנִי, עַכְשָׁו אֲנִי עוֹמֶדֶת עַל צִדּוֹ שֶׁל
                מַר, וַאֲנִי חוֹזֶרֶת בִּי מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי תְמוֹל.
               הִנֵּה מַר דִּיאַפוּאַרוּס הָאָב וּמַר דִּיאַפוּאַרוּס הַבֵּן
               בָּאִים לְבַקְּרֶךָ. חָתָן יָפֶה יִפֹּל בְּגוֹרָלְךָ, עַתָּה
               תִרְאֶה אֶת הָעֶלֶם הַנָּאוֶה וְהַנָּבוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. אַךְ
               שְׁתֵּי מִלִּים הִגִּיד לִי, וְהֵן לִבְּבוּנִי, וְאֶת בִּתְּךָ
               יִמְשֹׁךְ בְּחַבְלֵי קֶסֶם.
    ארגן
[אל קליאנט, העושה עצמו כאומר ללכת] יִשָּׁאֵר, אֲדוֹנִי
               הִנְנִי מַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְאִישׁ, וְהִנֵּה מְבִיאִים לְכָאן
              אֶת הֶחָתָן, שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאֲתָה אֶת פָּנָיו כְּלָל.
קליאנט
מְכַבֵּד אַתָּה אוֹתִי, אֲדוֹנִי, כָּבוֹד גָּדוֹל לִהְיוֹת עֵד
              פְּגִישָׁה נְעִימָה זוֹ.
   ארגן
הֲלֹא הוּא בְנוֹ שֶׁל רוֹפֵא מֻמְחֶה, וְהַחֲתֻנָּה –
              בְּעוֹד אַרְבָּעָה יָמִים.
קליאנט
יָפֶה מְאֹד.
   ארגן
יִכְתֹּב, מַר, לְמוֹרֵה-הַמּוּסִיקָה שֶׁלָּהּ וְיָבֹא אֶל
              הַחֲתֻנָּה.
קליאנט
בְּחֵפֶץ לֵב.
   ארגן
וְגַם אֵת אֲדוֹנִי אֲנִי מַזְמִין.
קליאנט
כָּבוֹד גָּדוֹל אַתָּה נוֹהֵג בִּי.
טואנטה
עוּשׁוּ, פַּּנּוּ מָקוֹם, הִנֵּה הֵם.