כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה שנייה/מחזה אחד עשר

מחזה אחד-עשר

                     [ארגן, לואיזון]
            ארגן
לוּאִיזוֹן!
        לואיזון
אַבָּא מָה רוֹצֶה? אִמִּי-חוֹרַגְתִּי אָמְרָה, כִּי קוֹרֵא
                     אַתָּה לִי.
           ארגן
כֵּן, קִרְבִי הֵנָּה. גּשִׁי, סֹבִּי, הַבִּיטִי בִי!
        לואיזון
מַה לְּךָ, אָבִי?
           ארגן
וּבְכֵן?
        לואיזון
מָה?
            ארגן
אֵין לָךְ מַה לְּסַפֵּר לִי?
        לואיזון
כְּדֵי לְבַדֵּחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבָּא אֲסַפֶּר לוֹ אֶת סִפּוּר
                     הַמַּעֲשֶׂה בְּעוֹרוֹ שֶׁל חֲמוֹר, אוֹ מָשָׁל בְּעוֹרֵב
                     וְשׁוּעָל, שֶׁלָּמַדְתִּי זֶה לֹא כְבָר.
            ארגן
לֹא זוֹ אָמָרְתִּי.
        לואיזון
וּמָה?
           ארגן
הוֹי, עֲרוּמָה אָתְּ. אְּת מְבִינָה הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲנִי
                    רוֹצֶה.
לואיזון
יִסְלַח לִי אָבִי.
            ארגן
הֲכֵן אַתְּ שׁוֹמַעַת בִּקוֹלִי?
         לואיזון
מָה?
          ארגן
הַאִם לֹא צִוִּיתִי לָךְ לָבֹא וּלְסַפֵּר לִי כָּל מַה שֶּׁאַתְּ
                    רוֹאָה?
       לואיזון
כֵּן, אָבִי.
          ארגן
הֲלֹא עָשִׂית כָּךְ?
       לואיזון
כֵּן, סִפַּרְתִּי לָך כָּל מַה שֶּׁרָאִיתִי.
          ארגן
הַאִם לֹא רָאִית כְּלוּם?
       לואיזון
לֹא, אָבִי.
         ארגן
לֹא?
       לואיזון
לֹא, אָבִי.
           ארגן
אֶל נָכוֹן?
       לואיזון
אֶל נָכוֹן.
          ארגן
אִם כֵּן, אַרְאֶה לָךְ אֵיזֶה דָבָר.
       לואיזון
[רואה שוטים בידי אביה] הוֹי, אָבִי!
          ארגן
אֲהָהּ! רַמָּאִית קְטַנָּה, אֵינֵךְ מְסַפֶּרֶת לִי, כִּי רָאִית
                    אִישׁ צָעִיר בְּחַדְרָהּ שֶׁל אֲחוֹתֵךְ.
       לואיזון
[בוכה]
           ארגן
[אוחז אותה בזרועו] זֶה יְלַמְּדֵךְ דַּעַת כֵּיצַד
                    מְשַׁקְּרִים.
       לואיזון
[כורעת על ברכיה] הוֹי, אָבִי, סְלַח לִי! אָכֵן אֲחוֹתִי
                      אָמְרָה לִי לְבִלְתִּי סַפֵּר לָךְ, אֲבָל אֲנִי אֲסַפֶּר לְךָ
                      הַכֹּל.
            ארגן
אֲבָל צָרִיךְ תְּחִלָּה לְהַלְקוֹתֵך עַל כְּזָבָיִךְ. אַחֲרֵי כֵן
                     נִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר.
       לואיזון
אָבִי, סְלִיחָה!
          ארגן
לֹא, לֹא!
         לואיזון
אָבִי מַחְמַדִּי, אַל תַּלְקֵנִי.
           ארגן
אֲבָל תִּלְקִי.
        לואיזון
בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אָבִי, אַל נָא תַלְקֵנִי.
           ארגן
[אומר להכותה] הִנֵּה! הִנֵּה!
        לואיזון
הוֹי, אָבִי, פְּצַעְתַּנִי, חֲדָל! אֲנִי מַתִּי.
                     [עושה עצמה מתה]
           ארגן
אַלְלַי! מַה לָּךְ, לוּאִיזוֹן? לוּאִיזוֹן! הוֹי, אֵלִי!
                     לוּאִיזוֹן! אוֹיָה, בִּתִּי, בִּתִּי! הוֹי אָב אֻמְלָל
                     שֶׁכְּמוֹתִי. בִּתִּי הַיְקָרָה מֵתָה. מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי
                     הָאֻמְלָל! הוֹי שֵׁבֶט נִבְזֶה, מִיתָה מְשֻׁנָּה עָלֶיךָ!
                     הוֹי, בִּתִּי הָאֲמוּלָה, בִּתִּי הַקְּטַנָּה הָאֲמוּלָה!
       לואיזון
לַ-לַה, אַבָּא, אַל נָא תִבְכֶּה. אֵינֶנִּי מֵתָה מִיתָה
                      גְמוּרָה!
          ארגן
עֲרוּמָה שֶׁכְּמוֹתָהּ! הַפַּעַם סָלַחְתִּי לָךְ, וּבִלְבַד
                      שֶׁתְּסַפְּרִי לִי הַכֹּל, דָּבָר לֹא נֶעְדָּר.
       לואיזון
כֵּן, אַבָּא.
          ארגן
אֲבָל, רְאִי, הִשָּׁמְרִי לָךְ, כִּי הִנֵּה אֶצְבַּע קְטַנָּה
                      זוֹ יוֹדַעַת הַכֹּל וְהִיא תֹּאמַר לִי תֵּכֶף אִם אַתְּ
                      מְשַׁקֶּרֶת.
        לואיזון
אֲבָל אַל תֹּאמַר, אַבָּא, לַאֲחוֹתִי, כִּי סִפַּרְתִּי.
          ארגן
לֹא! לֹא!
       לואיזון
[לאחר שהשגיחה אם אין איש שומע] כָּך הֲוָא. כְּשֶׁהָיִיתִי
                      בַּחֲדַר אֲחוֹתִי, וְהִנֵּה נִכְנַס לְחַדְרָהּ אִישׁ צָעִיר.
         ארגן
אִם כֵּן?
       לואיזון
שְׁאַלְתִּיו מַה הוּא רוֹצֶה, וְאָמַר, כִּי הוּא הַמּוֹרֶה
                       שֶׁלָּהּ – לְזִמְרָה.
         ארגן
[כלפי הצד] המ...המ... הִנֵּה הַדָּבָר. [אל לואיזון]
                       וּבְכֵן?
       לואיזון
אַחֲרֵי כֵן נִכְנְסָה אֲחוֹתִי.
           ארגן
וּבְכֵן?
       לואיזון
וְאָמְרָה: "צֵא, צֵא, צֵא! הוֹי, אֵלִי, צֵא! אַתָּה
                       מְבִיאֵנִי לִידֵי יֵאוּשׁ".
         ארגן
וּבְכֵן?
      לואיזון
לֹא רָצָה לָצֵאת.
         ארגן
מָה אָמַר לָהּ?
      לואיזון
אָמַר לָהּ כַּמָּה וְכַמָּה דְבָרִים.
         ארגן
וּמָה אָמַר עוֹד?
       לואיזון
יֵשׁ שֶׁאָמַר זֹאת וְיֵשׁ שֶׁאָמַר זֹאת: כִּי אוֹהֵב הוּא
                      אוֹתָה מְאֹד, וְכִי הִיא הַיָּפָה בָעוֹלָם.
          ארגן
וְאַחֲרֵי כֵן?
       לואיזון
וְאַחֲרֵי כֵן כָּרַע לְפָנֶיהָ בֶּרֶךְ.
         ארגן
וְאַחֲרֵי כֵן?
       לואיזון
וְאַחֲרֵי כֵן נָשַׁק לְכַף יָדָהּ.
         ארגן
וְאַחֵרי כֵן?
      לואיזון
וְאַחֲרֵי כֵן בָּאָה אִמִּי-חוֹרַגְתִּי אֶל הַפֶּתַח, וּבָרָח.
         ארגן
וְתוּ לֹא?
      לואיזון
לֹא, אַבָּא.
        ארגן
הִנֵּה אֶצְבָּעִי הַקְּטַנָּה מְפַטְפֶּטֶת עוֹד. [שם אצבעו
                        על אזנו] אַ-אִ-אַ? כֵּן? אַ, הִנֵּה אֶצְבָּעִי הַקְּטַנָּה
                    אוֹמֶרֶת, כִּי רָאִית עוֹד וְלֹא הִגַּדְתְּ לִי.
     לואיזון
הוֹי, אָבִי, אֶצְבָּעֲךָ הַקְּטַנָּה כּוֹזָבֶת.
       ארגן
רְאִי הִשָּׁמְרִי.
     לואיזון
לֹא, אַבָּא, אַל תַּאֲמִין לָהּ. שֶׁקֶר הִיא דוֹבֶרֶת.
                   בְּנֶאֱמָנוּת.
       ארגן
טוֹב, טוֹב! נִרְאֶה. לְכִי לָךְ וְהִתְבּוֹנְנִי לְכָל דָּבָר.
                   לֵכִי. [לבדו] הוֹי, אֵין עוֹד יְלָדִים בָּעוֹלָם! הוֹי,
                   כַּמָּה הִשְתָּרְגוּ עָלָי, אֵין לִי פְּנַאי לָשִׂים לֵב
                   לְמַחֲלָתִי. בְּנֶאֱמָנוּת, כַּלְכֵּל לֹא אוּכַל.
                   [נופל לתוך הכסא]