כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה שלישית/מחזה ארבעה עשר

מחזה ארבעה-עשר

               [ארגן, ברלד, טואנטה (בצורת רופא)]
טואנטה
יִסְלַח לִי, אֲדוֹנִי, כְּרֹב חַסְדוֹ.
    ארגן
[בלחש אל ברלד] פִּלְאֵי פְלָאִים!
טואנטה
אַל תִּתְרָעֵם, כִּי רָצִיתִי לִרְאוֹת פְּנֵי חוֹלֶה מְצֻיָּן
             כְּמוֹתוֹ; שִׁמְךָ נוֹדָע לְמֶרְחַקִּים, וּבְעֶטְיוֹ הִרְשֵׁיתִי
             לִי מַה שֶּׁהִרְשֵׁיתִי.
    ארגן
הִנְנִי לְשָׁרֶתְךָ, אֲדוֹנִי.
טואנטה
רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁאֲדוֹנִי אֵינוֹ גוֹרֵעַ עֵינָיו מִמֶּנִּי. בֶּן
             כַּמָּה אֲנִי לְפִי דַעְתּוֹ?
   ארגן
סָבוּר אֲנִי, כִי מַר בֶּן עֶשֶׂרִים וָשֵׁשׁ אוֹ בֶּן עֶשְׂרִים
             וָשֶׁבַע.
טואנטה
חַ-חַ-חַ! בֶּן תִּשְׁעִים אָנִי.
   ארגן
בֶּן תִּשְׁעִים?
טונאטה כֵּן, רוֹאֶה מַר, זוֹ הִיא פְעֻלַּת סַמֵּי-הַסְּתָרִים
             הַיְדוּעִים לִי, שֶׁהֵמָּה שְׁמָרוּנִי עַד הַיּוֹם רַעֲנָן וְחָזָק
             כִּהְיוֹתִי עָתָּה.
   ארגן
חֵי נַפְשִׁי, זֶהוּ יָשִׁישׁ יָפֶה וְצָעִיר לְגַבֵּי בֶּן
             תִּשְׁעִים.
טואנטה
רוֹפֵא נוֹסֵעַ אֲנִי, הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לִמָקוֹם, מֵעִיר
             לְעִיר, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ, מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, בִּשְׁבִיל
             חוֹלִים רְאוּיִים לְחָכְמָתִי, כְּדֵי לִמְצֹא חוֹלִים
             רְאוּיִים שֶׁאֶדְאַג לָמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה כְדַאי לְנַסּוֹת לָהֶם
             בַּסּוֹדוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַיָּפִים שֶׁמָּצָאתִי בְּחָכְמַת
             הָרְפוּאָה. בָּז אֲנִי לְכָל אוֹתָם חֳלָאֵי יוֹם יוֹם, אוֹתָן
             קְטַנּוֹת מֵעֵין רֶבְמַתִּיקוֹת, אוֹ מַחֲלוֹת נוֹזְלִים,
             אוֹתָם מִינֵי קַדַּחַת-קְטַנָּה; רוֹצֶה אֲנִי בָחֳלָאִים
             שֶׁיֶּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ: קַדַּחַת מַמְאֶרֶת, דַּלֶּקֶת הַמֹּחַ,
             קַּדַחַת שֶׁל אַסְכָּרָה כִדְבָעֵי, דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ
             מַמָּשׁ, הִידְרוֹפִיקוֹן עוֹמֵד וּמִתְפַּתֵּחַ, מְחוֹשֵׁי צֵלָע
             כִּדְבָעֵי עִם דַּלֶּקֶת בֶּחָזֶה. בָּאֵלֶּה אֲנִי מוֹצֵא
             קוֹרַת-רוּחַ, פֹּה אֲנִי מוֹצֵא מָקוֹם לְנַצֵּחַ בּוֹ,
             וְרוֹצֶה הָיִיתִי שֶׁאֲדוֹנִי יֶחֱלֶה בְּכָל הַמַּחֲלוֹת הָאֵלֶּה
             וְכָל הָרוֹפְאִים יַעַזְבוּהוּ וְיֹאמַר נוֹאָשׁ וְיֵט לָמוּת,
             כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַרְאוֹת לוֹ מַה טּוֹבוֹת רְפוּאוֹתַי
             וּלְהַרְאוֹת לוֹ מָה אֵחַד לְשָׁרְתוֹ.
   ארגן
אֲסִיר תּוֹדָה אֲנִי לַאֲדוֹנִי בְּעַד כָּל הַטּוֹב שֶׁאֲדוֹנִי
             רָחַשׁ לִי.
טואנטה
יַרְאֶה לִי אֲדוֹנִי אֶת דָּפְקוֹ. אֲבָל יִדְפֹּק הַלָּה כְּמוֹ
             שֶׁצָּרִיךְ, הִנְנִי עָלֶיךָ וְדָפַקְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה
             לָךְ. דֹּפֶק זֶה מֵעֵז פָּנָיו. רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ
             עֲדַיִן אוֹתִי. מִי הוּא רוֹפְאֶךָ?
   ארגן
מַר פּוּרְגוֹן.
טואנטה
הַלָּה אֵינוֹ רָשׁוּם אֶצְלִי בַּסֵּפֶר בֵּין הָרוֹפְאִים
             הַגְּדוֹלִים. אֵיזוֹ מַחֲלָה חָלָה אֲדוֹנִי לְפִי דְבָרָיו שֶׁל
             זֶה?
   ארגן
אוֹמֵר הוּא, כִּי חָלִיתִי בְּמַחֲלַת הַכָּבֵד. וַאֲחֵרִים
             אוֹמְרִים, כִּי חוֹלֵה-טְחוֹל אָנִי.
טואנטה
גַּם אֵלֶּה וְגַם אֵלֶּה הֶדְיוֹטוֹת. חוֹלֵה-רֵאָה אָתָּה.
    ארגן
חוֹלֵה-רֵאָה?
טואנטה
כֵּן, מָה אַתָּה חָשׁ?
    ארגן
יֵשׁ שֶׁאֲנִי חָשׁ בְּרֹאשִׁי.
טואנטה
נָכוֹן הַדָּבָר – חוֹלֵה-רֵאָה.
    ארגן
יֵשׁ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה צָעִיף פָּרוּשׁ לִפְנֵי עֵינָי.
טואנטה
חוֹלֵה-רֵאָה.
    ארגן
יֵשׁ שֶׁאֲנִי חָש עֲיֵפוּת בְּכָל אֵבָרָי.
טואנטה
חוֹלֵה-רֵאָה.
    ארגן
וּלְעִתִּים יֵשׁ לִי מֵחוֹשׁ בְּבִטְנִי מֵעֵין קֹלֶס.
טואנטה
חוֹלֵה-רֵאָה. תַּאֲוַת אֲכִילָה יֵשׁ לָךְ?
    ארגן
כֵּן, יֶשְׁנָּה.
טואנטה
חוֹלֵה-רֵאָה. אוֹהֵב אֲדוֹנִי לִשְׁתּוֹת מְעַט יָיִן?
    ארגן
כֵּן, אֲדוֹנִי.
טואנטה
חוֹלֵה-רֵאָה. וְתֵכֶף לְאַחַר אֲכִילָה תַּחֲטָפָך מְעַט
               שֵׁנָה, וְאַתָּה חוֹמֵד לִישֹׁן קְצָת?
    ארגן
כֵּן, אֲדוֹנִי.
טואנטה
חוֹלֵה-רֵאָה! חוֹלֵה-רֵאָה! אֲנִי אוֹמֵר. מַה צִּוָּה
              רוֹפַאֲךָ לֶאֱכוֹל?
    ארגן
צִוָּה לִי לֶאֱכֹל מָרָק.
טואנטה
הֶדְיוֹט!
    ארגן
בְּשַׂר עוֹף.
טואנטה
הֶדְיוֹט!
    ארגן
בְּשַׂר עֵגֶל.
טואנטה
הֶדְיוֹט!
    ארגן
מְרַק בָּשָׂר.
טואנטה
הֶדְיוֹט!
    ארגן
בֵּיצִים בְּנוֹת יוֹמָן.
טואנטה
הֶדְיוֹט!
    ארגן
וּבָעֶרֶב שְׁזִיפִים מְבֻשָּׁלִים, כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַבָּטֶן.
טואנטה
הֶדְיוֹט!
    ארגן
וּבְיוֹתֵר לִשְׁתּוֹת יֵינִי מָזוּג כַּהֲלָכָה.
טואנטה
Ignorantus, ignoranta, ignorantum!
             צָרִיךְ אַתָּה לִשְׁתּוֹת יֵינְךָ בְּלִי מָיִם, דָּמֶיךָ
             מְעָטִּים, וּכְדֵי לְהַרְבּוֹת אוֹתָם צָרִיךְ אֲדוֹנִי לֶאֱכֹל
             בְּשַׂר שׁוֹר, נֵתַח טוֹב וְגָדוֹל, מִבְּשַׂר חֲזִיר נֵתַח
             טוֹב וְגָדוֹל, גְּבִינָה טוֹבָה מֵהוֹלַנְדְּ, דַּיְסָה וָאֹרֶז,
             עַרְמוֹנִים וּבָצֵק. בְּקִצוּר, כָּל דָּבָר מְהַדֵּק וּמַדְבִּיק.
             רוֹפְאוֹ שֶׁל מַר – טִפֵּשׁ גָּמוּר. הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ
             אֶחָד מֵחֲנִיכַי וּבִזְמַן מִן הַזְּמַנִים אָבֹא בְעַצְמִי
             וַאֲבַקְּרֶנּוּ בִּהְיוֹתִי בָעִיר.
    ארגן אֲסִיר תּוֹדָה אֲנִי לַאֲדוֹנִי.
טואנטה
אֲבָל, שֵד מִשַּׁחַת! זְרוֹעַ זוֹ לָמָּה לוֹ?
    ארגן מָה אֲדוֹנִי סָבוּר?
טואנטה
לוּ הָיִיתִי תַּחַת אֲדוֹנִי, הָיִיתִי מַתִּיז אוֹתָהּ תֵּכֶף
             וּמִיָּד.
   ארגן
עַל שׁוּם מָה?
טואנטה
כְּלוּם אֵין אֲדוֹנִי רוֹאֶה, כִּי הִיא לוֹקַחַת לָהּ
              מִמְּזוֹנוֹתָיו וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לַצד זֶה לֵהָנוֹת מֵהֶם?
    ארגן כֵּן, אֲבָל זְרוֹעִי נְחוּצָה לִי.
טואנטה
וְגַם עֵין-יָמִין יֵשׁ לוֹמַר, אִלּוּ הָיִיתִי תַחְתָּיו
            הָיִיתִי מַנֵּקר אוֹתָה.
    ארגן לְנַקֵּר עֵינִי?
טואנטה
כְּלוּם אֵין אֲדוֹנִי רוֹאֶה, שֶׁהִיא מַזִּיקָה לַשְּׁנִיָּה?
             לוֹקַחַת מִמֶּנֶּה מְזוֹנוֹתֶיהָ! יַאֲמִין לִי אֲדוֹנִי וִימַהֵר
             לְנַקֵּר אוֹתָה, וְיֵיטֵב לִרְאוֹת בְּעַיִן שְׂמָאלִית.
    ארגן אֵין הַשָּׁעָה דּוֹחָקֶת.
טואנטה
שָׁלוֹם! צַר לִי לְעָזְבֶךָּ; אֲבָל צָרִיךְ אֲנִי לְהִשְׁתַּתֵּף
             בְּמוֹעָצָה אַחַת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה אֶחָד שֶׁמֵּת תְּמוֹל.
    ארגן בִּשְׁבִיל חוֹלֶה אֶחָד שֶׁמֵּת תְּמוֹל?
טואנטה
לִמְצֹא מַה שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּרָפֵא.
             לְהִתְרָאוֹת!