כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה ראשונה/מחזה תשיעי

מחזה תשיעי

                  [מר בונפוא, ארגן, בלינה]
       ארגן
יִקְרַב, מַר בּוֹנְפוּאַ, יִקְרָב! שֵׁב-נָא. אִשְׁתִּי אָמְרָה
                  לִי, כִּי אָדָם יָשָׁר אַתָּה וְאֶחָד מִידִידֶיהָ הַטּוֹבִים
                  שֶׁלָּהּ, לָכֵן מִלֵּאתִי אֶת יָדָהּ לְדַבֵּר אִתְּךָ בְּעִנְיַן
                  הַצַּוָּאָה, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב.
      בלינה
אוֹיָה לִּי, אֵינִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה.
מר בונפוא
אֲדוֹנִי, הִיא הִסְבִּירָה לִי כָּל מַה שֶּׁאֲדוֹנִי רוֹצֶה
                  לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילָהּ, וְעַל זֶה עָלַי לַעֲנוֹת, שֶׁעַל יְדֵי
                  הַצַּוָּאָה אִי-אֶפְשָׁר לָתֵתֵ דָּבָר לְאֵשֶׁת אֲדוֹנִי.
      ארגן
אֲבָל מַדּוּעַ?
מר בונפוא
דָּבָר זֶה כְּנֶגֶד הַמִּנְהָג. אִלּוּ הֱיִיתֶם בְּאֵיזוֹ אֶפַּרְכִיָּה,
                  שֶׁשָּׁם נוֹהֶגֶת חֻקָּה שֶׁבִּכְתָב, אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת
                  זֹאת; וְאוּלָם בְּפָרִישׁ וּבִמְדִינוֹת שֶׁשָּׁם חֹק שֶׁבְּעַל
                  פֶּה נוֹהֵג, לְכָל-הַפָּחוֹת בְּרֻבָּן, הַדָּבָר אִי-אֶפְשָׁר,
                  וְאֵין כֹּחַ לְתַקָּנָתֶךָ. כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָהֶם לְבַעַל
                  וְאִשְׁתּוֹ לַעֲשׂוֹת בְּנִדּוֹן זֶה הוּא לָתֵת בְּמַתָּנָה
                 אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְּעוֹדָם בַּחַיִּים. אֲבָל גַּם זֶה לֹא
                 יִתָּכֵן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לָהֶם בָּנִים, בֵּין מִנִּשּׂוּאֵיהֶם
                 הַקּוֹדְמִים בֵּין מִנִּשּׂוּאֵיהֶם אֵלֶּה, לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר
                 הַמֵּת הָרִאשׁוֹן.
      ארגן
הֲרֵי זֶה מִנְהָג שֶׁל שְׁטוּת, שֶׁאֵין הַבַּעַל רַשַּׁאי
                 לְהוֹרִישׁ דָּבָר לְאִשְׁתּוֹ הָאוֹהֶבֶת אוֹתוֹ בְּכָל מְאוֹדָהּ
                 וְהַדּוֹאֶגֶת לוֹ כָל-כָּךְ! אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְיַעֵץ עִם
                 עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלִּי וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו, מָה אֶפְשָׁר לִי
                 לַעֲשׂוֹת בְּנִדּוֹן זֶה.
מר בונפוא
אֵין צֹרֶךְ לָלֶכֶת אֶל עוֹרְכֵי דִין בְּעִנְיָן זֶה, כִּי הֵמָּה
                 עַל פִּי רֹב מַחְמִירִים בַּדָּבָר. סְבוּרִים הֵם, כִּי חֵטְא
                 גָּדוֹל הוּא לַעֲבֹר עַל הַחֹק. בְּכָל מָקוֹם הֵם רוֹאִים
                 קשִׁי וְאֵינָם יוֹדְעִים, כֵּיצַד מְטַהֲרִים אֶת הַשָּׁרֶץ.
                 יֶשֶׁנָם עוֹד בְּנֵי-אָדָם, שֶׁאֲלֵיהֶם צָרִיךְ לִפְנוֹת,
                 כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁאֵלָה, בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר נוֹחִים וְיוֹדְעִים
                 אֶל נָכוֹן, כֵּיצַד לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּין וּלְטַהֵר
                 אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּקַ"ן טְעָמִים, אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים
                 כֵּיצַד מִתְגַּבְּרִים עַל הַמִּכְשׁוֹלִים בְּדָבָר וְלִמְצֹא
                 תַחְבּוּלוֹת לְהִשְׁתַּמֵּט מִן הַחֹק עַל יְדֵי אֳרָחוֹת
                 עֲקַלְקַלּוֹת. וְכִי מֶה הָיִינוּ עוֹשִׂים אִלְמָלֵא זֹאת?
                 צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לְהִמָּלֵט מִצָּרָה, לוּלֵא זֹאת לֹא
                 הָיִינוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר, וְאֻמָּנוּתֵנוּ לֹא הָיְתָה
                 שֹׁוָה פְרוּטָה.
       ארגן
אֲדוֹנִי, אִשְׁתִּי אָמְרָה לִי, כִּי אָדָם זָרִיז אַתָּה וְאִישׁ
                 יָשָר, וּבְכֵן יְבִינֵנִי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָתֶת לָהּ
                 כָּל הוֹנִי וּלְהַעֲבִיר אֶת בָּנַי מִנַּחֲלָתָם?
מר בונפוא
מֶה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת? יָכוֹל אַתָּה לִבְחוֹר בַּחֲשַׁאי
                 אִישׁ מִידִידֶיהָ שֶׁל אִשְׁתְּךָ, אֲשֶׁר תוֹרִישֶׁנּוּ
                 בִּשְׁטַר-הַצַּוָּאָה כַּחֹק וְכַדִּין כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה,
                 וִידִידָהּ זֶה יְשַּׁלֵם לָהּ אַחֲרֵי כֵן הַכֹּל. אַף גַּם
                 יָכוֹל אַתָּה לָתֵת כַּמָּה שִׁטְרֵי-חוֹב, כְּתוּבִים כַּדָּת
                 וְכַדִּין, בִּידֵי מַלְוִים שׁוֹנִים, שֶׁיִּתְּנוּ אֶת שְׁמָם
                 לְאִשְׁתְּךָ וְגַם יִמְסְרוּ בְיָדֶיהָ מוֹדָעָה, שֶׁכָּל מַה
                 שֶּׁיַעֲשׂוּ לֹא יַעֲשׂוּ אֶלָּא לְטוֹבָתָהּ. וְעוֹד יָכוֹל
                 אַתָּה לִמְסֹר לָהּ בְּעוֹדְךָ בַחַיִּים כֶּסֶף מְזֻמָּן, אוֹ
                 שִׁטְרֵי-חוֹב עוֹבְרִים לַסּוֹחֵר.
     'בלינה '

אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַל יְצַעֶרְךָ דָּבָר זֶה. אִם יִקְרְךָ
                דָבָר, מַחְמַדִּי, אֵינִי רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר בָּעוֹלָם.
      ארגן
יוֹנָתִי!
     'בלינה '

כֵּן, מַחַמִּדי, וִאם יְבוֹאֵנִי אָסוֹן, וְתֻקַּח מִמֶּנִּי...
      ארגן
אִשְׁתִּי הַיְקָרָה!
     'בלינה '

לָמָּה לִי חַיִּים?
      ארגן
יוֹנָתִי!
     'בלינה '

אֲנִי אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְמַעַן תִּוָּכַח כַּמָּה אֲהַבְתִּיךָ.
      ארגן
אֶת לִבִּי אַת קוֹרַעַת לִגְזָרִים, אָנָּא הִנָּחֵמִי.
מר בונפוא [אל בלינה] דַּיָּהּ לַצָּרָה בִּשְׁעָתָה! לֹא הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים
                 עַד כָּאן.
     'בלינה '

אֲבָל אֵין אֲדוֹנִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה אִישׁ, אֲשֶׁר נֶפֶש
                 אִשְׁתּוֹ נִקְשְׁרָה בוֹ.
      ארגן
מַה שֶּׁמֵּצֵר לִי בְיוֹתֵר הוּא שֶׁאֵין לִי יֶלֶד מִמֵּךְ,
                 נֶחָמָתִי. מַר פּוּרְגוֹן אָמַר, כִּי יוֹשִׁיעֵנִי גַם בָּזֶה.
מר בונפוא
עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד.
      ארגן
כָּעֵת נַעֲשֶׂה, יוֹנָתִי, אֶת הַצַּוָּאָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר מַר
                 בוֹנְפוּאַ. אוּלָם מִשּׁוּם זְהִירוּת יְתֵרָה אֶמְסֹר לָךְ
                 עֶשֶׂרִים אֶלֶף פְרַנְקִים זָהָב הַנִּמְצָאִים בִּירִיעוֹת
                 הַקִּיטוֹן שֶׁלִּי וּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת לְשַׁלֵּם לַמַּלְוִים,
                 הָאֶחָד מֵאֵת מַר דָּמוֹן וְהַשֵּׁנִי מֵאֵת מַר גֵ'ירוֹנְטְ.
     'בלינה '

לֹא, לֹא! אֵינִי רוֹצָה לָדַעַת כְּלוּם. הוֹי... כַּמָּה
                 אָמַרְתָּ יֵשׁ לְךָ בַּקִּיטוֹן שֶׁלָּךְ?
       ארגן
עֶשְׂרִים אֶלֶף פְרַנְקִים, יוֹנָתִי.
     'בלינה '

אַל נָא תּוֹסִיף לְדַבֵּר אִתִּי בְּעִנְיְנֵי כְסָפִים, בְּבַקָּשָׁה
                 מִמְּךָ. הוֹי... וּשְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת בְּכַמָּה עוֹלִים הֵם?
       ארגן
יוֹנָתִי, הָאֶחָד בֶּן אַרְבַּעַת אֲלָפִים פְרַנְקִים, וְהַשֵּׁנִי
                 בֶּן שֵׁשֶׁת אֲלָפִים.
      בלינה
כָּל הַכֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יְסֻלֶּה בִמְחִירְךָ, מַחְמַדִּי!
מר בונפוא
[לארגן] רְצוֹנְךָ שֶׁנַּתְחִיל בַּצַּוָּאָה?
       ארגן
כֵּן, אֲדוֹנִי. אֲבָל מוּטָב שֶׁנַּעֲשֶׂה זֹאת בַּחֲדַר-
                 הָעֲבוֹדָה הַקָּטֹן שֶׁלִּי. אָנָּא, יוֹנָתִי, נַהֲגִינִי לְשָׁם.
      בלינה
נֵלְכָה, בְּנִי יְחִידִי הָאֻמְלָל!