כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה ראשונה/מחזה שביעי

מחזה שביעי

טואנטה
גְּבִרְתִּי!
     בלינה
לָמָּה אַתְּ מְבִיאָה אֶת אִישִׁי לִידֵי כָעַס?
   טואנטה
[בנחת] גְּבִרְתִּי, אָנִי? אֵינִי יוֹדַעַת מָה רוֹצָה גְּבִרְתִּי
                 לֵאמֹר. אֵין רְצוֹנִי אֶלָּא לִגְרֹם קוֹרַת רוּחַ לַאֲדוֹנִי
               בְּכָל דָּבָר.
      ארגן
הוֹי, אֵשֶׁת תַּהְפּוּכוֹת!
   טואנטה
אֲדוֹנִי אָמַר שֶׁרוֹצֶה הוּא לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לִבְנוֹ
                שֶׁל מַר דִּיאַפוּאַרוּס. עָנִיתִי לוֹ, שֶׁבָּדַקְתִּי וּמָצָאתִי
                כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת בְּשִׁדּוּךְ זֶה, אֶלָּא שֶׁסְּבוּרָה
                אֲנִי, כִּי יֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אִם יִתֵּן אוֹתָה בְּמִנְזָר.
     בלינה
אֵין עֲוֹנָהּ גָּדוֹל כָּל-כָּךְ, וּמוֹצֵאת אֲנִי שֶׁטּוֹב
                יָעָצָה.
      ארגן
יוֹנָתִי, כְּלוּם מַאֲמִינָה אַתְּ בִּדְבָרֶיהָ? מִרְשַׁעַת זוֹ,
               כַּמָּה וְכַמָּה דִבְרֵי חֻצְפָּה אָמְרָה לִי.
     בלינה
מַאֲמִינָה אֲנִי לָך, מַחְמַדִּי, הֵרָגַע. שִׁמְעִי נָא,
               טוּאַנֶטָה, אִם תָּבֹאִי שׁוּב לְצַעֵר אֶת אִישִׁי, גָּרֵשׁ
               אֲגָרְשֵׁךְ מֵעַל פָּנָי. מַהֲרִי הָבִיאִי הֵנָּה אַדֶּרֶת
               הַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ וְכָרִים כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב בִּרְוָחָה בְכִסְאוֹ.
               מַה טִּיבָה שֶׁל יְשִׁיבָתְךָ זוֹ אֵין אֲנִי יוֹדָעַת. שַׁלְשֵׁל
               אֶת כּוֹבָעֲךָ עַל אָזְנֶיךָ, שֶׁאֵין לְךָ גּוֹרֵם חָזָק לְנַזֶּלֶת
               מֵרוּחַ עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הָאָזְנָיִם.
      ארגן
יוֹנָתִי, מָה אוֹדֶה לָךְ עַל כָּל תַּגְמוּלַיִךְ עָלָי.
    'בלינה '

[מטפלת בכרים, שהיא מניחה מסביב לארגן] הִזְדַּקֵּף
                קְצָת כְּדֵי שֶׁאָשִׂים תַּחְתֶּיךָ כָּר. זֶה אַנִּיחַ כְּדֵי
                שֶׁתִּשָּׁעֵן עָלָיו. כַּר זֶה אָשִׂים מֵעֵבֶר מִזֶּה, זֶה
                מֵאֲחוֹרֵי גַבֶּךָ וְזֶה כְּדֵי שֶׁתִּסְמֹךְ עָלָיו רֹאשֶׁךָ.
  טואנטה
[שמה בגסות כר על ראשו] וְעוֹד אֶחָד כְּדֵי שֶׁיְּהִי תְרִיס
                בִּפְנֵי רוּחַ עַרְבַּיִם, אֲדוֹנִי.
      ארגן
[מתרומם בקצף, זורק את הכר בטואנטה] בַּת-בְּלִיַּעַל,
                לְחָנְקֵנִי אַתְּ אוֹמָרֶת!