כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה ראשונה/מחזה רביעי

מחזה רביעי

                [אנג'ליקה, טואנטה]
אנג'ליקה
טוּאַנֶטָה!
טואנטה
מָה?
אנג'ליקה
חֲזִי בִי מְעָט.
טואנטה
וּבְכֵן, הִנְנִי מַבִּיטָה בָךְ.
אנג'ליקה
טוּאַנֶטָה!
טואנטה
וּבְכֵן, מַה מַּשְׁמָע, טוּאַנֶטָה?
אנג'ליקה
כְּלוּם אֵינֵךְ מְבִינָה עַל דְּבַר-מָה אֲנִי רוֹצָה
                לְדַבֵּר?
טואנטה
אֲנִי מְבִינָה. עַל אוֹדוֹת מְאַהֲבֵנוּ הַצָּעִיר. כִּי זֶה
                שִׁשָּׁה יוֹם, שֶׁאֵין אָנוּ מְדַבְּרִים אֶלָּא עַל אוֹדוֹתָיו.
                וְאִם לֹא דִבַּרְתְּ עַל אוֹדוֹתָיו רֶגַע, אֵין אַתְּ חָשָׁה
                אֶת עַצְמֵךְ יָפֶה.
אנג'ליקה
מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת אֶת הַדָּבָר, מִפְּנֵי-מָה אֵינֵךְ
                מַתְחִילָה תֵכֶף לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָיו? וּמַדּוּעַ אֵינֵךְ
                חוֹשֶׂכֶת נַפְשִׁי מֵעָמָל לַהֲבִיאֵךְ לִידֵי כָךְ?
טואנטה
מִשּׁוּם שֶׁאֵינֵךְ נוֹתֶנֶת לִי שָׁהוּת לְכָךְ וְדוֹאֶגֶת אַתְּ
                שֶׁלֹא יַקְדִּימֵך זָר.
אנג'ליקה
מוֹדָה אֲנִי לְפָנַיִךְ, שֶׁלֹּא אִיעַף וְלֹא אִיגַע לְסַפֵּר
                עִמָּךְ עַל אוֹדוֹתָיו, וּמִתְגַּעְגַּעַת אֲנִי לְכָל רֶגַע כְּדֵי
                לְגַלּוֹת לָךְ לִבִּי. הַגִּידִי לִי, טוּאַנֶטָה, כְּלוּם אֵין
                רוּחֵךְ נוֹחָה מֵאַהֲבָתִי?
טואנטה
יִשְׁמְרֵנִי הָאֵל!
אנג'ליקה
כְּלוּם רַע הוּא הַדָּבָר, שֶׁאֲנִי מִתְמַכְּרָה לְרִגְשִׁי זֶה
                הַמָּתוֹק?
טואנטה
אֵין אֲנִי מַגִּידָה זֹאת.
אנג'ליקה
שֶׁמָּא רוֹצָה אַתְּ, שֶׁאֶתְיַחֵס בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ לְכָל
                שְׁבוּעוֹת אַהֲבָתוֹ הַלּוֹהָטֶת?
טואנטה
חַס וְחָלִילָה!
אנג'ליקה
הַגִּידִי נָא לִי, כְּלוּם אֵינֵךְ מוֹצֵאת כָּמוֹנִי אֶצְבַּע
                אֱלֹהִים, מֵעֵין מַעֲשֵׂה הַהַשְׁגָּחָה, בִּמְאֹרָע בִּלְתִּי
                צָפוּי זֶה, שֶׁהֵבִיא לִידֵי הִתְוַדּעוּתֵנוּ?
טואנטה
כֵּן.
אנג'ליקה
כְּלוּם אֵינֵךְ מוֹצֵאת מַעֲשֵׂה-לֵב-אֲצִילִים בָּזֶה,
                שֶׁגּוֹנֵן עָלַי וּבְטֶרֶם יֵדַע מִי אֲנִי?
טואנטה
כֵּן.
אנג'ליקה
שֶׁאֵין לָךְ נְדִיבוּת-לֵב גְּדוֹלָה מִזּוֹ?
טואנטה
אָמְנָם.
אנג'ליקה
וְכִי נָהַג מִנְהָג, שֶׁאֵין יָפֶה מִמֶּנּוּ?
טואנטה
אָמְנָם וְאָמְנָם.
אנג'ליקה
אֵינֵךְ מוֹצֵאת, כִּי יָפָה גִזְרָתוֹ?
טואנטה
כַּמּוּבָן.
אנג'ליקה
וְיָפֶה מַרְאֵהוּ!
טואנטה
אֵין סָפֵק.
אנג'ליקה
וְרוּחַ אֲצִילוּת נְסוּכָה עַל כֹּל מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר
               וְעוֹשֶׂה?
טואנטה
וַדַּאי.
אנג'ליקה
וְכִי אִי-אֶפְשָׁר לְבַטֵּא בְּאֹפֶן יוֹתֵר נָאֶה מַה שֶּׁהוּא
               אוֹמֵר עַל דְּבַר אַהֲבָתוֹ?
טואנטה
צָדָקְתְּ.
אנג'ליקה
וְאֵין דָּבָר יוֹתֵר מַדְאִיב מִמְּצוּקָתִי בָּהּ אֲנִי נְתוּנָה,
               שֶׁאָסוּר לִי לְהַבִּיעַ בְּמוֹ פִי אֶת מֶתֶק-לַהַב
               אַהֲבָתֵנוּ, הַנְּתוּנָה לָנוּ מִן הַשָּׁמָיִם?
טואנטה
אֱמֶת וְיַצִּיב.
אנג'ליקה
אֲבָל, טוּאַנֶטָה הַיְקָרָה, מַאֲמִינָה אְּת שֶׁהוּא אוֹהֵב
               אוֹתִי בְלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפִיו?
טואנטה
אָכֵן, דְּבָרִים אֵלֶּה יֵשׁ פְּעָמִים מָקוֹם לַחֲשֹׁד בָּהֶם
               קְצָת, שֶׁהַמִּתְחַפֵּשׂ לְאַהֲבָה דּוֹמֶה כָּל-כָּךְ לְאוֹהֵב
               בֶּאֱמֶת. אַף רָאִיתִי כַּמָּה אָמָּנִים מֻמְחִים לְאוֹתוֹ
               דָבָר.
אנג'ליקה
אוֹי, טוּאַנֶטָה, מָה אַתְּ סָחָה? מִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּנֻסָּח
               שֶׁכְּמוֹתוֹ, כְּלוּם אֶפְשָׁר שֶׁאֵין אֱמֶת בְּפִיו?
טואנטה
בְּכָל אֹפֶן תֵּדְעִי מִיָּד דָבָר בָּרוּר. וּמַה שֶׁכָּתַב
               תְּמוֹל, כִּי הֶחְלִיט לְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה,
               זוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַמְּהִירָה בְיוֹתֵר לָדַעַת, אִם הוּא
               מְדַבֵּר אֶמֶת אוֹ לֹא.
אנג'ליקה
הוֹי, טוּאַנֶטָה, אִם סְבָבַנִי בְכַחַש, שׁוּב לֹא אֶתֵּן
               אֵמוּן בְּגֶבֶר כָּל יְמֵי חַיָּי.
טואנטה
הִנֵּה אָבִיךְ שָׁב.