כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/עלילות גלגמש/לוח שלישי

אֶל אוּלַם-הַמֶּלֶךְ הַמַּבְרִיק בָּא אֶנְגִּידוּ,
לִבּוֹ יָנוּד, יְפַרְפֵּר כְצִפּוֹר-שָׁמָים,
אֶל הָעֲרָבָה יִתְגַּעְגַּע, אֶל חַיַּת-הַשָּׂדֶה.
בְּקוֹל רָם יָשִׂיחַ עָנְיוֹ וְלֹא יֶחְדָּל.
אֶל מִחוּץ לָעִיר יָחוּשׁ הַמִּדְבָּרָה.
גִּלְגָּמֶשׁ נֶעֱצַב אֶל לִבּוֹ, כִּי הָלַךְ רֵעוֹ וְאֵינֶנּוּ.
וַיָּקָם גִּלְגָּמֶשׁ וַיֶּאֱסֹף אֶת רָאשֵׁי הָעָם,
הֵרִים אֶת יָדוֹ וַיְדַבֵּר לַנְּדִיבִים:
 
"שִׁמְעוּ אֵלַי רוֹזְנִים! הַאֲזִינוּ, הַזְּקֵנִים!
לִבִּי לִבִּי לְאֶנְגִּידוּ, לְאֶנְגִּידוּ אֲנִי בוֹכֶה,
כְּאִשָּׁה מְקוֹנֶנֶת אֶשָּׂא קוֹלִי, אֶתְאַבָּל.
לָמָּה לִי גַרְזֶן-מִלְחַמְתִּי אֲשֶׁר לְצִדִּי?
קַלְעִי אֲשֶׁר בְּיָדִי, חַרְבִּי עַל חֲגוֹרָתִי?
שִׂמְחוֹת-עֵינַי, מַחְלְצוֹת-חַגַּי,
הָעוֹטוֹת לְעֹצֶר כֹּחִי – לָמָּה לִי אֵלֶּה?
הָלַךְ רֵעִי אֶנְגִּידוּ – וְאֵינֶנּוּ.
רָחַק מִמֶּנִּי, עִם חַיַּת-שָׂדֶה יִתְרוֹעֵעַ,
מְקַלֵּל אֶת הַקְּדֵשָׁה אֲשֶׁר הִדִּיחַתּוּ,
לִפְנֵי שַׁמַשׁ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.
וַאֲנִי אָמַרְתִּי, עַל מַרְבַדִּים יַצִּיעַ,
בְּאָהֳלֵי-אַפַּדְנִי יִשׁכֹּן לִשְׂמֹאלִי.
חוֹרֵי-אֶרֶץ יִשְּׁקוּ לְרַגְלָיו,
כָּל הָאָדָם יְשָׁרְתוּהוּ.
אָבֹל יֶאֱבַל לוֹ כָל הָעָם,
אֶלְבְּשָׁה בְגָדִים צוֹאִים, מְאֻבָּקִים, אֲרֻכִּים.
אֶלְבְּשָׁה עוֹר-אֲרָיוֹת, אָנוּדָה, אֵתַע בַשָּׂדֶה,
אֵצֵא הָעֲרָבָה, שָׁם אֶמְצָאֶנּוּ."
 
וְאֶנְגִּידוּ נִצָּב לְבַדּוֹ בָעֲרָבָה,
מֵרִים אֶת יָדוֹ.
 וַיְקַלֵּל אֶת הַצַּיָּד וַיֶּעְתַּר לְשַׁמַשׁ וַיֹּאמַר:
"שְׁפָט-נָא, שַׁמַשׁ, אֶת הַצַּיָּד כְּדֵי-רִשְׁעָתוֹ.
הַשְׁמֵד כָּל-טוּבוֹ, קַח מִמֶּנּוּ כֹּחַ-גְּבוּרָתוֹ,
יְעַנּוּהוּ כָל-הָרוּחוֹת הָרָעוֹת,
יְקַדְּמוּ נְחָשִׁים פַּעֲמֵי רַגְלָיו הָרַכּוֹת."
 
כָּכָה אֵרַר אֶת הַצַּיָּד,
מִלִּים נָבְעוּ מֵעֹצֶר לִבּוֹ.
וַיִּתְאַו לָאֹר אֶת הָאִשָּׁה הַמַּדִּיחָה:
 
"הִנְנִי וְאָעִיד לָךְ, הָאִשָּׁה, אֶת גּוֹרָלֵךְ!
אַל יָקִיץ הַקֵּץ לוֹ וְלֹא יָסוּף לַעֲדֵי-עַד.
תָּחוֹלְנָה עַל רֹאשֵׁךְ קִלְלוֹתָי.
רָאשֵׁי דְרָכִים וּמְסִלּוֹת יִהְיוּ מְעוֹנֵךְ,
בַּצֵּל בְּפִנַּת הַחוֹמָה תִּשְׁכֹּנִי.
חֶלְאַת-אָדָם וְנִקְלִים יִסְרְטוּ עַל לְחָיָיִךְ.
רָעֵב אֲנִי וְצָמָא יְצִיקֵנִי,
כִּי אַתְּ הַעִירֹת בִּי אֶת הַתְּשׁוּקָה.
שָׁאַפְתִּי לָדַעַת וָאֶתְנַכֵּר לַחַיָּה.
אֲרוּרָה אַתְּ, אֲרוּרָה תִהְיִי,
כִּי מִשְּׂדוֹתַי נְהַגְתִּנִי הָעִירָה!"
 
שָׁמַע שַׁמַשׁ אִמְרֵי-פִיהוּ בְדַבְּרוֹ,
מִשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ וַיֹּאמַר:
"אֶנְגִּידוּ, נְמַר-הָעֲרָבוֹת,
מַדּוּעַ תְּקַלֵּל אֶת הַקְּדֵשָׁה הַנַּעֲרָה?
לֶחֶם לְךָ נָתְנָה, הָעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן-אֵלִים,
יַיִן לְךָ הִגִּישָׁה, הָעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן-מְלָכִים,
שִׂמְלַת-חַג וַחֲגוֹר לְךָ נָתָנָה.
אֶת גִּלְגָּמֶשׁ הָאַדִּיר – וַיְהִי רֵעֶךָ,
גִּלְגָּמֶשׁ הַגָּדוֹל, גֶּבֶר-עֲמִיתֶךָ,
הַמַּשְׁכִּיבְךָ עַל מִטָּה כְבוּדָה,
עַל יְצוּעַ-מַרְבַדִּים יַשְׁכִּיבֶךָ,
הַמּוֹשִׁיבְךָ בְּמִשְׁכְּנוֹת-מְנוּחוֹת,
בְּמִשְׁכְּנוֹת-מְנוּחוֹת לִשְׂמֹאלוֹ.
רוֹזְנֵי-אֶרֶץ יִשְּׁקוּ כַפּוֹת-רַגְלֶיךָ,
כָּל-הַגְּבָרִים יְשָׁרְתוּךָ.
צִוָּה לְעַמֵּי אוּרוּךְּ וְיִתְאַבְּלוּ לְךָ,
בְּגָדִים קְרוּעִים וּמְאֻבָּקִים יִלְבַּשׁ לִבְשָׂרוֹ,
גִּלְגָּמֶשׁ עָטָה עוֹר-הָאַרְיֵה,
יָחוּשׁ אֶל הַשָּׂדֶה, אֶל הָעֲרָבָה, לְבַקְשֶׁךָ."
 
שָׁמַע אֶנְגִּידוּ דִבְרֵי שַׁמַשׁ הַשַּׂגִּיא,
לִפְנֵי אֱלֹהָיו שָׁקַט לְבָבוֹ.
 
עֲנַן-אָבָק עוֹלֶה בַמֶּרְחַקִּים,
שַׁמַשׁ נָסַך עָלָיו אוֹר-צַחַר;
 
גִּלְגָּמֶשׁ בָּא, עוֹר-אֲרָיוֹת עָלָיו
מַבְרִיק כַּזָּהָב.
וְאֶנְגִּידוּ שָׁב עִם רֵעוֹ הָעִירָה.
 
צָרָה וְיָגוֹן בִּלְבַב אֶנְגִּידוּ,
סִפֵּר לְרֵעוֹ אֶת מְצוּקוֹת נַפְשׁוֹ:
"חֲלוֹמוֹת רָעִים חָלַמְתִּי, יְדִידִי;
לִקְרַאת שַׂגִּיא-כֹחַ יָצָאתִי אֲנִי לְבַדִּי,
פָּנָיו חָשְׁכוּ כִּפְנֵי לָיְלָה,
מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה כֶלֶב-מִדְבָּר אָיֹם,
כַּנְפֵי נֶשֶׁר אַדִּיר וְצִפָּרְנָיו לוֹ.
בְּחֹזֶק-יָד תְּפָשַׂנִי וְהִשְׁלִיכַנִי הַצּוּלָה,
הִטְבִּיעַנִי בְמַעֲמַקֵּי אֵימוֹת.
כְּכֹבֶד-הָרִים הִכְבִּיד עָלָי,
כְּסֶלַע-מִדּוֹת הָיָה לִי מַשָּא בְשָׂרִי,
שִׁנָּה, הָפַךְ פָּנַי וְהָיוּ זְרוֹעוֹתַי כַּנְפֵי-צִפּוֹר:
 
"הַעֲמֵק, הַעֲמֵק וְרֵד עַד לְמִשְׁכְּנוֹת צַלְמָוֶת,
אֶל מִשְׁכְּנוֹת אִירְקָלָה.
רֵד מְעוֹנָה, כָּל-בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן,
לֵךְ בַּדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר לֹא תִסֹּב.
בֹּאָה בַבַּיִת, אֲשֶׁר אֵין אוֹר לַיּוֹשְׁבִים בּוֹ,
עָפָר מִן הָאֲדָמָה מַאֲכָלָם וְחֹמֶר טַרְפָּם,
כַּצִּפּוֹר יִלְבְּשׁוּ נוֹצוֹת, יַעֲטוּ כְנָפָיִם.
 
"בָּאתִי לְמִשְׁכְּנוֹת תַּחְתִּית-אֲדָמָה,
שָׁם הוּסְרוּ עַטְרוֹת הַמְּלָכִים מֵרָאשֵׁיהֶם,
   שָׁם הַיּוֹשְׁבִים עַל כֵּס-מַלְכוּת, מוֹשְׁלֵי-אֶרֶץ מִקֶּדֶם.
מְעוֹן-הָעֵיפָה, אֲשֶׁר בּוֹ נִכְנַסְתִּי,
אִוּוּ לְמוֹשָׁב לָמוֹ כֹהֲנִים וְעַבְדֵי-כֹהֵן,
אִוּוּ לְמוֹשָׁב לָמוֹ חַרְטֻמִּים וּנְזִירִים,
אִוּוּ לְמוֹשָׁב לָמוֹ כֹל אֲשֶׁר הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים יֶאֱהָבוּם.
שָׁם זְבוּל אֶתָּנָה וְשָׁם מִשְׁכַּן סוּמוּקַן,
שָׁם אִשְׁקִיגַל, מַלְכַּת שְׁאוֹל-תַּחְתִּית וָאָרֶץ,
בֶּלִית-סֶרִי, סוֹפֶרֶת הָאֲדָמָה,
לְפָנֶיהָ תִכְרַע, תִּכְתֹּב בַּחֹמֶר,
אַף תִּקְרָא לְפָנֶיהָ מִסֵּפֶר-הַשֵּׁמוֹת,
הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְרָאֲתָה אוֹתִי:
כִּתְבִי גַם-אוֹתוֹ לְפָנָי! הִנֵּה הַחֲלוֹם."
 
וַיַּעַן גִּלְגָּמֶשׁ לְאֶנְגִּידוּ וַיֹּאמַר:
"תְּנָה לִי אֶת חַרְבְּךָ וְקַדְּשֶׁנָּה
לָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר עַל הַמָּוֶת.
מַרְאֶה מַבְרִיק לְךָ אֶתֵּן,
וְהוּא נַשֵּׁל יְנַשְּׁלֶנָּה.
מָחָר נִזְבַּח לַשּוֹפֵט הַמַּשְׁחִית, לְבִּיבּוּ,
וִיגָרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת שִׁבְעַת הָרָעִים."
 
וַיְהִי אַךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר בַּבֹּקֶר,
וַיִּפְתַּח גִּלְגָּמֶשׁ אֶת שַׁעַר הַהֵיכָל הַנִּשָּׂא,
הוֹצִיא שֻׁלְחָן עָשׂוּי עֲצֵי אֲלוּמַקוּ,
סֵפֶל אֶבֶן אֲדֻמָּה מִלֵּא דְבַשׁ,
סֵפֶל אֶבֶן-סַפִּיר מִלֵּא חֶמְאָה,
עָרַךְ הַשֻּׁלְחָן וְיָלֹק אֱלֹהֵי הַשָּׁמֶשׁ.