כל בו/נד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן נד
עריכהנד. דין מוריד הטל ומוריד הגשם
מנהג שמתחילין לומר מוריד הטל ביום ראשון של פסח. ומשיב הרוח ומוריד הגשם במוסף יום שמיני של חג. והטעם כדי שיצאו כל המועדות בטל. ולפיכך מתחילין מיום ראשון של פסח ואין מפסיקין מלאומרו עד יום שמיני של חג שהוא יום אחרון לפי שהטל הוא סימן ברכ׳ לעולם.
ובירושלמי אומ׳ יתחיל מבערב ומשני לית כל עמא תמן. פי׳ ויתחיל לומר מוריד הטל בערבית יום ראשון של פסח. ומשני לית כל עמא תמן. כלו׳ שלא ידעו כל העם בהזכרה זו לפי שאינם בבית הכנסת בערבית. ואומר עוד ויתחיל בתפלת יוצר ומשני אף הוא סבור שהזכיר מבערב וכיון דחזו ליה שלא הזכיר ביוצר יודעין שלא הזכיר מבערב שכיון שהתחיל להזכיר אינו פוסק.
ומתפלת מוסף של יום שמיני עצרת עד תפלת מוסף של יום ראשון של פסח אומ׳ משיב הרוח ומוריד הגשם וזהו שאמרו ז״ל מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתי׳ ושאלה בברכ׳ השנים שאומר ותן טל ומטר לברכה במקומות היבשים שצריכין להם מאד מששה במרחשון ואילך. ומקומות הלחים שאין להם צורך מים כל כך שואלין בששים בתקופה.
והר״ש ז״ל כתב וז״ל ולענין שאלת המטר חזינן דמאן דסבירא ליה מאי גולה כל הגלות כיון דזמן קצוב הוא עד ששים בתקופה אפי׳ היכא דמצטריך עלמא למטרא קודם זה הזמן אין שואלין ותן טל ומטר בברכת השנים אלא שואלין בשומע תפלה ואפי׳ בתקופת תמוז אי מצרכי מטרא כיחידי׳ דמו ובשומע תפלה.
וכתב הר״ם נ״ע שיש בירושלמי שאלה ששים יום מעת לעת כגון אם נפלה תקופה בלילה ימנה ששים יום מעת לעת מאותה לילה ובאותה לילה של ששים יום יאמר שאלה וה״ה אם נפלה ביום שלא יתחיל כי אם ביום. והר״ף ז״ל כתב מיהו כיון דקיימ׳ לן כר׳ יוסי דאמר יום תקופה מתחיל החשבון א״כ מתחיל התקופה בחצי היום מ״מ אומ׳ שאלה בליל ששים מן התקופה ויום ששים מתחיל המנין.
ואמרו ז״ל לשון הזכרה בתחיית המתי׳ ולשון שאלה בברכת השנים לפי שברכת תחיית המתי׳ אינה רק הזכרת גבורו׳ ה׳ ית׳ ולפיכך נופל עליו לומ׳ בה מזכירין. אבל ברכת השנים היא שאלת הצרכים לפי׳ נופל בה לשון שאלה. וכבר בארנו בהלכות תפלה דין טעה ולא הזכיר באר הטב.