כל בו/מט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מט
עריכהמט. דין ערבי פסחים
מתשעה שעות ולמעלה בין בפסח ראשון בין בפסח שני לא יאכל אדם אפי׳ מיני תרגימה כגון פרות וירקות וקטנית ובשר וגבנה וביצים וכיוצא בהן והטעם כדי שיכנס לאכול מצה תאב. וכתב ה״ר אשר ז״ל יש אנשים שנהגו למעט אכילתן ביו׳ ראשון של פסח כדי שיאכלו מצה לתאבון בליל שני ע״כ.
ואם התחיל קודם ט׳ שעו׳ יש בדבר דעות חלוקות י״א שצריך להפסיק אחר ט׳ כדי שיאכל מצה לתאבון בלילה ויש אומרים שאין צריך להפסיק כל עיקר ויעריך השלחן כשיקדש היום ועושה סדרו. ויש אומרים שפורס מפה ומקדש כשאר ימים טובים. וכבר כתבנו למעלה בהלכות שבת טעם פריסת מפה ובברכת המזון וטוב להחמיר בדבר.
ואם גמרו לאכול קודם שקדש היום מעט מברכין ברכת המזון על כוס אחד ומקדשים על כוס שני אבל אין עושין שתיהן על כוס אחד לפי שאין אומרים שתי קדושות של תורה על כוס אחד. ואף על פי שעושין יקנה״ז על כוס אחד אינו דומה לפי שקדוש והבדלה ענין אחד ששניהם נקבעו לקדוש היום אבל ברכת המזון וקדוש היום ב׳ דברים שזה על המזון וזה על קדוש היום אבל האוכלין בשבת וחשך עליהם היום אף על פי שאין מפסיקין כשיגמרו מלאכול מברכין ברכת המזון ואחר כך מבדילין ואפשר לעשו׳ הכל על כוס אחד לפי שאינן שתי מצות של תורה שהרי מדבריהם הוא להיות מבדיל על הכוס: