כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)

כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה) מתוך ספר החוקים הפתוח

כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), תשכ״א–1961

כללים בדבר חישוב תקופת שירות שאינה רצופה


ק״ת תשכ״א, 1979; תשכ״ה, 410; תשכ״ז, 1383; תשל״א, 845; תשל״ב, 1148; תשמ״ח, 868.


בתוקף סמכותה לפי סעיף 12(4) לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 – לאחר משא ומתן עם האיגוד הארצי של עובדי המדינה ועם ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – קבעה ועדת השירות כללים אלה:


כללים לצירוף תקופת שירות שלפני ההפסקה [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״א, תשל״ב, תשמ״ח]
(א)
עובד שפסק לשרת במדינה ושב לשירות, מותר, לשם קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי החוק, להביא בחשבון את תקופת שירותו לפני ההפסקה אם –
(1)
הגיש העובד בקשה על כך באמצעות הנהלת משרדו תוך שנים עשר חדשים מיום ששב לשירות או – אם לא השלים העובד 5 שנות שירות ופרש משירותו החוזר מחמת נכות או מחלה או 3 שנים במקרה של מוות – הגישו הוא או שאיריו בקשה כאמור, תוך שנים עשר חדשים מיום פרישתו; באישור נציב השירות או מי שהסמיך לכך מותר לקבל בקשה שהוגשה אף לאחר המועד האמור אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן;
(2)
ראה נציב השירות טעמים סבירים לכך;
(3)
פיצויי פיטורין ומענק שקיבל העובד עקב הפסקת השירות, הוחזרו לאוצר במועד ובאופן שהורה החשב הכללי.
(אא)
עובד שפסק לשרת במדינה עקב בחירתו כחבר במועצה של רשות מקומית, מותר, לשם קביעת זכויותיו לפי החוק, להביא בחשבון את תקופת שירותו לפני ההפסקה גם אם ההפסקה נמשכה חמש שנים, ובלבד שחזר לשירות המדינה לא יאוחר מששה חדשים לאחר שחדל לכהן כחבר המועצה של הרשות המקומית ונתמלאו בו התנאים שבכללים אלה.
(ב)
עלתה משכורתו הקובעת של עובד במועד הגשת הבקשה לנציב השירות לפי סעיף 1(א)(1) (להלן – המשכורת האחרונה) על משכורתו הקובעת שהיתה לו במועד שבו שילם אוצר המדינה את פיצויי הפיטורין או המענק (להלן – המשכורת הקודמת), יוחזרו פיצויי הפיטורין או המענק בשיעור מוגדל באופן יחסי לשיעור העליה של המשכורת האחרונה לעומת המשכורת הקודמת.
(ג)
לא נקבעה לעובד, לגבי תקופת השירות שלפני ההפסקה, דרגה בסולם הדרגות של עובדי המדינה, יקבע נציב השירות, לענין סעיף קטן (ב), את הדרגה לפיה יש לחשב את משכורתו האחרונה ומשכורתו הקודמת של העובד. בקביעת הדרגה כאמור יובאו בחשבון משכורתו ותפקידו של העובד ערב ההפסקה, וכן סולם המשכורות של עובדי המדינה שנקבעה להם דרגה, בתיאומים שימצאם נציב השירות לצודקים.
סייג
היה המקרה שבעקבותיו פרש העובד משירותו שלפני ההפסקה או משירותו שלאחר ההפסקה, משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויי נזיקין לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, וקיבל העובד או שאיריו, פיצויים כאמור, לא תובא בחשבון תקופת השירות שלפני ההפסקה, אלא אם נתפצה אוצר המדינה על הגימלה ששילם או שעתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שקיבל העובד או שאיריו.
[תיקון: תשל״ב]
(בוטל).
ביטול
כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), תשט״ז–1956 – בטלים.
הוראות מעבר [תיקון: תשל״ב]
(א)
עובד שפרש לפני יום פרסום כללים אלה ברשומות (הכללים פורסמו ביום 15.6.1961) (להלן – יום הפרסום) או שאירו, שהיו זכאים להגיש כדין בקשה כאמור בסעיף 1(1) אילו היו כללים אלה בתוקף אותה שעה, רשאים להגיש בקשה כאמור תוך ששה חדשים מיום הפרסום ובלבד שתקופת השירות לפני ההפסקה תובא בחשבון רק אם שולמה לאוצר המדינה יתרת ההטבה בשיעורים ובתנאים שהורה החשב הכללי.
(ב)
בסעיף זה –
”הטבה“ – פיצויי פיטורין וכל הטבה אחרת ששולמו בעקבות פרישת העובד משירותו שלאחר ההפסקה על ידי אוצר המדינה או על ידי קרן עזרה לשאירים של עובדי מדינה שנפטרו בשירות ואינם זכאים לקיצבה, מיסודה של החברה למפעלי כלכלה ותרבות של עובדי המדינה בע״מ;
”הגימלה המקורית“ – כל סכומי הגימלה המגיעים לפי החוק עד ליום תשלום יתרת ההטבה לאוצר המדינה ולענין זה יובאו בחשבון גם גימלאות שאינן משתלמות בגלל הוראות סעיף 41 לחוק;
”יתרת ההטבה“ – עודף ההטבה על הגימלה המקורית.
(ג)
מי שהיה עובד המדינה ביום פרסומם של כללי שירות המדינה (גמלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה) (תיקון), תשל״ב–1972 (הכללים פורסמו ביום 11.5.1972), רשאי להגיש בקשה כאמור בסעיף 1(א)(1) תוך שנים עשר חודש מהיום האמור; באישור נציב השירות או מי שהסמיך לכך מותר לקבל בקשה שהוגשה אף לאחר המועד האמור אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן.
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), תשכ״א–1961“.


ט״ז בסיון תשכ״א (31 במאי 1961)
  • יצחק מלמד
    יושב ראש ועדת השירות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.