כללי מס הכנסה (נכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת)

כללי מס הכנסה (נכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת) מתוך

כללי מס הכנסה (נכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), תשל״ח–1977

כללים בדבר ניכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת

---

ק״ת תשל״ח, 87, 969; תשמ״א, 1031; תשמ״ה, 344; תשמ״ו, 1176.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה:

---

1.

ניכוי דמי פינוי [תיקון: תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ו]

(א)

דמי פינוי ששילם בעלו של מושכר (להלן – הנישום) בשל פינוי דייר מוגן מהמושכר שרכשו כשהוא פנוי או רכשו תפוס והפינוי הוא לאחר תום שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי כך:

קיבל הנישום באותה שנת מס דמי מפתח בשל השכרת בנין כלשהו ינכה את דמי הפינוי תחילה כנגד דמי המפתח ואם סכום דמי המפתח הוא פחות מ־50% מדמי הפינוי, יותר ניכוי של סכום נוסף עד לסכום המשלים את דמי המפתח ל־50% מדמי הפינוי, כנגד דמי שכירות שקיבל מבנינים שהוא משכיר, והיתרה תנוכה בשנים הבאות; ובלבד שאם קיבל הנישום בשנים הבאות דמי מפתח, תנוכה היתרה מדמי המפתח תחילה.

(ב)

דמי פינוי ששילם נישום בשל פינוי דייר מוגן ממושכר שרכשו כתפוס ופונה לפני שחלפו שלוש שנים מיום רכישתו, יותרו בניכוי, החל בשנת המס שבה שולמו, לפי שיעור הפחת הקבוע לאותו נכס על פי הפקודה; ובלבד שאם נתקבלו בשנה פלונית דמי מפתח מהמושכר ינוכו דמי הפינוי, על פי השיעור האמור, מדמי המפתח תחילה.

2.

סייג לניכוי כשהבנין נמכר או נהרס לאחר פינויו [תיקון: תשל״ח, תשמ״ה, תשמ״ו]

על אף האמור בסעיף 1, אם תוך שנתיים מפינויו של דייר מוגן נמכר או נהרס המושכר או הוגשה בקשה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, לקבלת היתר להריסתו או שהמושכר נשאר פנוי ברוב שטחו, יותר ניכוי דמי הפינוי אך ורק כנגד דמי מפתח או דמי שכירות שנתקבלו מהשכרתו מחדש של אותו מושכר ובכפוף לסדר הניכוי כאמור בסעיף 1, ותקרה של 50% מדמי הפינוי ששילם בשל המושכר האמור.

3.

סייג לתחולת סעיפים 1 ו־2 [תיקון: תשל״ח]

האמור בסעיפים 1 ו־2 יחול על מושכר שהושכר לפני יום י״ג בניסן תשי״ח (1 באפריל 1958) וכן על מושכר שהושכר לאחר המועד האמור אם קיבל בעל הבית דמי מפתח בשל זכות הדיירות שהעניק.

4.

ניכוי הוצאות

(א)

בעליו של בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת יהיה זכאי לתבוע ניכוי סכום ששילם כהשתתפות בבניית המדרכה או הכביש שליד הבנין או הניקוז הקשור לאותו בנין; שיעור הניכוי לכל שנת מס יהיה סכום השווה לסכום ששולם כשהוא מחולק במספר השנים שנותרו עד לגמר הפחתת הנכס על פי שיעורי הפחת שנקבעו לו לפי הפקודה אך לא יותר מ־6.5% מהסכום ששולם.

(ב)

היה חלק מבנין מושכר בשכירות שאינה מוגנת או שלא היה מושכר כלל בשנה שבה שולמו סכומים כאמור בסעיף קטן (א) יובא בחשבון חלק מהסכומים כיחס השטח המושכר בשכירות מוגנת לעומת שטחו הכולל של הבנין.

5.

תחולה

תחולתם של כללים אלה משנת המס 1975 ואילך.

6.

השם

לכללים אלה ייקרא ”כללי מס הכנסה (ניכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), תשל״ח–1977“.

---

ח׳ בתשרי תשל״ח (20 בספטמבר 1977)

• גדעון פת
  שר הבינוי והשיכון
  ממלא מקום שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.