כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה)
כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה) מתוך 
כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977
כללים בדבר ניכוי דמי חכירה
ק״ת תשל״ח, 85; תש״ס, 103, 370.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה:
הגדרות [תיקון: תש״ס־2]
בכללים אלה –
”חוכר“ – אדם שבחכירתו מקרקעין המשמשים לייצור הכנסתו, שחכר אותם לתקופה של פחות מ־49 שנים, ואם היא חכירה שבמועד החכירה רואים אותה כמכירת זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963, למעט מי שהוא קרוב למחכיר, או מי שהוא והמחכיר בעלי שליטה זה בזה, או שאותו אדם בעל שליטה בשניהם;
”דמי חכירה“ – למעט דמי חכירה בשל חכירת קרקע לתקופה של יותר מ־25 שנים שהחוכר משלם בסכום שנקבע מראש, והם אינם מותרים בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה; לענין זה, יראו כתקופת החכירה את התקופה המקסימלית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות בחירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
”מחוברים“ – מיתקנים או מבנים שנבנו על השטח החכור או מטעים שנטעו עליו;
”השקעה במקרקעין חכורים“ – הוצאות שהוציא החוכר לשם בניה או התקנה של המחוברים או לשם נטיעת מחוברים שישארו בבעלות המחכיר בתום תקופת החכירה;
”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 76 לפקודה.
ניכוי דמי חכירה
דמי חכירה ששילם חוכר, בין בסכום חד־פעמי ובין בתשלומים, ינוכו מהכנסתו בשיעורים שנתיים שווים במשך תקופת החכירה.
ניכוי השקעה במקרקעין חכורים
השקעה במקרקעין חכורים תנוכה מהכנסתו של החוכר, בשיעורים שנתיים שווים, החל מהשנה שבה נסתיימו הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר תקופת החכירה.
ניכוי בשל השקעה המוחזרת לחוכר
נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר שווי המחוברים, יהיה הניכוי בשל ההשקעה במקרקעין החכורים, לפי שיעור הפחת הקבוע על פי הפקודה לגבי אותו נכס.
ניכוי בשל השקעה שחלק מוחזר לחוכר
נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר חלק משווי המחוברים, יהיה הניכוי המותר, בשיעור השווה באחוזים ל־100, פחות החלק המוחזר כפול היתרה לאחר הפחת – מחולק בשנות ההחזקה; לענין זה –
”שנות ההחזקה“ – שנות החזקת הנכס מהשנה שבה נסתיימה הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר החכירה;
”יתרה לאחר פחת“ – 100% פחות שנות ההחזקה, כפול שיעור הפחת לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941.
קביעת נכס קבוע [תיקון: תש״ס]
לענין חוק התיאומים יראו את ההשקעה במקרקעין החכורים כנכס קבוע ואת שיעור הניכוי כאמור בכללים אלה כשיעור פחת שנקבע לנכס קבוע כאמור.
תחולה
תחולתם של כללים אלה משנת המס 1975 ואילך.
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977“.
ח׳ בתשרי תשל״ח (20 בספטמבר 1977)
- גדעון פת
שר הבינוי והשיכון
ממלא מקום שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.