כללי מים (שימוש במים בלולים)
כללי מים (שימוש במים בלולים) מתוך 
כללי מים (שימוש במים בלולים), תשכ״ב–1961
כללים לשימוש במים בלולים
ק״ת תשכ״ב, 77; תשל״ד, 1939.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 21 לחוק המים, תשי״ט–1959, ולאחר התייעצות עם מועצת המים, אני קובע כללים אלה:
הגדרות
בכללים אלה –
”לול“ – כל מבנה המשמש לגידול והחזקת עופות, לרבות בתי אימון, סוללות אימון, סוללות פיטום וסוללות הטלה.
מי שתיה בלולים
לא יספק אדם מי שתיה לעופות בלול ולא ישתמש במים כאמור אלא אם הותקן בו מיתקן אוטומטי לויסות המים שימנע לחלוטין זרימת עודפים של מי שתיה מהשקתות או מכל כלי אחר המשמש להרוויית עופות.
מי קירור בלולים [תיקון: תשל״ד]
לא יספק אדם מים לצרכי קירור או צינון של לול ולא יצרוך מים לצרכים כאמור, אלא אם הותקן בתוך מבנה הלול מיתקן צינון או ערפול מבוקר, אשר נציב המים אישר מראש.
תחילה
תחילתם של כללים אלה לגבי לולים שהיו קיימים ערב פרסומם של כללים אלה ברשומות היא לגבי הסעיפים המפורטים להלן כפי שצויין לצדו של כל אחד מהם:
(1)
סעיף 2 – ביום כ״ב באדר א׳ תשכ״ב (1 במרס 1962);
(2)
סעיף 3 – ביום ב׳ באלול תשכ״ב (1 בספטמבר 1962).
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי מים (שימוש במים בלולים), תשכ״ב–1961“.
ט׳ בתשרי תשכ״ב (19 בספטמבר 1961)
- משה דיין
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.