כללי התחלת החכמה/מבוא למהדורה החדשה

<< · כללי התחלת החכמה · מבוא למהדורה החדשה · >>

מבוא למהדורה החדשה

בשבח והודיה להשי"ת, נבוא בשערי הספר כללי התחלת החכמה, אשר זכינו להעלותו על מזבח הדפוס, בהידור וביופי פנימי וחיצוני, לאחר שמאז שנדפס לראשונה בשנת תרנ"ג, נדפס אך פעמים בודדות בדמותו ובצלמו של הדפוס הראשון^א , ועתה זכינו להגישו למבקשי החכמה לראשונה בהידור רב, ובמעלות רבות שעל ידו יזכו להכנס בשערי החכמה, ועל כולנה, אשר זכינו להציב לראשונה את שם רבינו המחבר זצ"ל על נחלתו.

תולדות רבינו המחבר רבי אריה ליב ליפקין^ב

הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרנ"ג, בעילום שם מחברו. אמנם, כבר נודע בלי ספק זהותו של המחבר, כפי שהעיד חתנו^ג , הוא הינו רבי אריה ליב ליפקין, אב"ד פאפעלאן, קראטינגא ווקשנה^ד , אשר נודע בדורו כגדול בתורה בנגלה ובנסתר.

רבינו המחבר נולד בשנת ת"ר, לאביו רבי ידידיה ליפקין, בנו הרביעי של רבי זאב ליפקין, בעל 'הגהות בן אריה' הנדפסים בסוף ש"ס ווילנא^ה , אביו של רבי ישראל ליפקין מסלנט, וממנו קיבל את ראשית תורתו. בהגיעו לפרקו נשא את בת דודו, אחי אביו, ר' יצחק ליפקין מזאגר. כבר בשחר נעוריו, "היה מפורסם לגאון וצדיק יסוד עולם עוד בימי נעוריו" - כלשון חתנו^ו . רבינו המחבר נסתלק לבית לעולמו בז"ך בתשרי שנת תרס"ג, בוקשנה שבליטא, ושם מנוחתו כבוד. אחד מגדולי הרבנים באותו הדור, הספידו: "האריה דבי עילאה, הגבור בתורה האריאל ביראת אלקים כבוד מרן ר' אריה ליב ליפקין, רב בוועקשנא, שאצר באוצרו הטוב ממדות חסידות של דודו אור ישראל וקדושו מרן ר' ישראל מסלאנט..."^ז . לאחר פטירתו, עלה על כסאו, חתנו רבי יקותיאל זלמן הלוי לויטס, אשר כיהן במקומו כאב"ד וקשנה^ח .

ספריו

מימי נעוריו ועד זקנה ושיבה חידש חידושי תורה רבים, וכלשון חתנו (שם): "נמצא תחת ידי, כתבי יד יקרים ונפלאים בכל המקצועות, פלפולים, עוד מימי נעוריו בשנת תר״ל, בבואו לשכון כבוד בעיר פאפעלאן, שו״ת ועוד".

בשנת תרנ"ה, הוציא לאור את ספרו דברי ידידיה^ט , על שיר השירים. והוא פירוש נפלא ומיוחד על ספר שיר השירים ע"פ רמז^י . בסופו, צירף קונטרס "ביאור ומראי מקומות על איזה אגדות מן הגמ'", שבו פירש הרבה אגדות חז"ל, וגם הביא הרבה מראה מקומות מהזוהר הק', ובפרט מספרי ופירושי הגר"א השייכים לאותם דברי חז"ל.

בשנת תרס"א הוציא לאור את ספרו אור היום, והוא חיבור בהלכה למעשה^יא , בו ליבן כל השיטות בענייני שקיעת החמה, בין השמשות וצאת הכוכבים, והמחלוקת הידועה בין ר"ת להגר"א. ובסופו הדפיס לוח זמנים כפי שיטתו לערים ווילנא, וורשא וליבוי, וסידרם באופן קבוע לדורות. כפי שכתב שם: "כל הלוח הזה, השקיעות והזריחות וצה״כ, הכל שוה בערך כל השנים, ויוכל להועיל הלוח הזה בכל השנים בע״ה".

באותה שנה, הוציא לאור את 'ברייתא דשמואל הקטן' עם פירושו שבילי המאורות, "סובב הולך לבאר את כל הברייתא החתומה בדברים נשגבים ונפלאים ועמקים בחשבונות וחכמת התכונה הנפלאה עפ"י הרמב"ם הלכות קידוש החודש ובסופו נלוה מאמרים נפלאים בדברי חז"ל ועפ"י חכמת התכונה". ויש לראות בשני הספרים הללו האחד משלים את השני, בהיות שניהם עסוקים באותו ענין של חכמת התכונה וזמני היום. ביד חתנו היו עוד ח"י חיבורים בכתב יד אשר לא יצאו לאור^יב , ואבדו בצוק הימים וחבל על דאבדין^יג .

שלוש שנים לאחר פטירתו (בשנת תרס"ו), הוציא לאור חתנו מחידושיו חידושי אגדות מהרא"ל. בהקדמתו מבאר חתנו למה נתן דין קדימה לחידושיו באגדה, "כי באתי למלאות רצון צדיק זי"ע אשר כמה פעמים הביע לפני חפצו להקדים את ביאורי אגדות חז"ל, כי דרכו בקודש היה תמיד לבחור את הטוב והמועיל לכל, ובמקום גדולתו, שם אנו מוצאים את ענותנותו, כי רחוק הי' בתכלית הריחוק להתכבד בכבוד מחבר ספרים, רק להביא תועלת בעולם".

עוד הרחיב בהקדמתו על מעלות חותנו: בבואי עם הספר אשר לפניכם קוראים נכבדים, ואשר בטח לא נעלם מכם גדולת הגאון הצ' המחבר זי״ע בנגלה ובנסתר, ועוד חי זכרו בלב כולנו, כי עוד לא עברו שלש שנים מעת אשר עזב אותנו לאנחות, בשנת תרס״ג ז״ך לחודש תשרי... כאשר ידוע ליודעי חן, הי׳ מצוין בחכמת האמת, ויצא לאור ספר כללי התחלת חכ״א בהעלם שמו, ונתקבל בעולם. וכן בקש מהמדפיסים להדפיס ספריו בעילום שמו, רק לא יכלו למלאות חפצו זה מכמה טעמים. כן כאשר נמסר לדפוס ע״י בהוספות יקרות, הגהות אא״ז זללה״ה בן ארי' על כל הש״ס ואלפסי, לא נזכר שמו רק בהגהות על הרמב״ם דפוס ווילנא... בפרט כי בלי לגזם כלל נוכל לומר, כל מקום שאתה מוצא דבריו של מו״ח ר״א ז״ל באגדה, עשה אזנך כאפרכסת (חולין כ״ט). כי דבריו כמו בהלכה כן באגדה, המה עמוקים ונכונים, כאשר יראה כל קורא מבין לחקור דבר ולהבחין בספר חדש, בלי דיעה קדומה לבטל כל ספר חדש בטענות כאלה – האם חסר לנו ספרים, וכדומה. זכות חותני זצ״ל, אשר הי׳ מפורסם לגאון וצדיק יסוד עולם עוד בימי נעוריו, תעמוד לנו ולכל ההוגים בספריו והמשתדלים להפיצם בעמנו ולהרבות הקוראים בם, אשר זה הי׳ אדיר כל חפצו. ואני תפלה, שאוכל עוד להדפיס מכת״י בכל המקצעות, למען ישוטטו רבים, ותרבה הדעת כעתירת חתן המחבר – יקותיאל זלמן בהגאון מהר"ץ הירש הלוי לעוויטאס כעת רב ושו"ב בדאבלען (קורלאנד) כאמור בדברי חתנו, הרבה מדברי תורתו משולבים בחידושי זקנו בעל הגהות בן אריה על הש"ס, אלפסי והגהות על הרמב"ם (ויש להוסיף גם: על הטור ועל ספר תמים דעים להראב"ד). אשר רק בחלקם נזכר שמו עליהם.

כמו כן סידר לדפוס את ספר 'אמרי נועם' על מסכת ברכות מהגר"א זצ"ל. והוסיף עליו ציונים והערות, ומדבריו בראש הספר ניכרות ידיעותיו הרחבות בתורת הגר"א. וכן נראה משאר ספריו, כי הגה רבות בתורתו של רבינו הגר"א בנגלה ובנסתר.

על ההערכה הגדולה לתורתו של הגר"א ניתן ללמוד מדבריו בהקדמתו לספרו 'אור היום': והנה, הקורא בראותו שכתבתי פעמים הרבה דלא כרבינו תם ז״ל, אל יחשוב עלי כל קבל די רוח יתירא בו הרים ראש לכתוב כזאת. אמנם, מי לא ידע את גדולת נוראת ר״ת, הארז אשר בלבנון ואדיר שבאדירים. רק כי לא מלבי בלבד באתי לחלוק עליו, רק כבר נמצאו חולקים עליו בזה, הוא הגר״א ז״ל ועוד ראשונים, ואיני רק כמוסיף על דבריהם להכריע מעט ג״כ. וזה דומה לכף מאזנים שיש בשני הכפות בכל אחד משא כבד מאוד של זהב הרבה, והם שוים ושוקלים בשוה, ויוכל דבר קטן וקל ודבר מועט להכריע משקלו לצד אחד.

כאמור, ידו היתה בספרים רבים שיצאו לאור באותן השנים, אך בענוותנותו הגדולה ביקש שכלל לא ייקרא שמו על ספריו, לא בנגלה ולא בנסתר, כפי שהעיד חתנו "וכן בקש מהמדפיסים להדפיס ספריו בעילום שמו, רק לא יכלו למלאות חפצו זה מכמה טעמים".

בין הספרים הרבים, יש לציין, את המראה מקומות וציונים לכמה מספרי רמח"ל, ושם לא נזכר שמו בפירוש, כאשר קיבלתי ממו"ר הג"ר יוסף ספינר שליט"א, שרבינו המחבר, הוא זה אשר כתב את כל התיקונים והמראה מקומות שבספרי הרמח"ל שיצאו לאור באותה תקופה. התיקונים והמראה מקומות שלו עדיין נמצאים בספרים: ספר האילן, קל"ח פתחי חכמה ואדיר במרום לרמח"ל, ועדיין מופיעים בכל הדפוסים של הספרים הנ"ל, בעילום שם^יד .

כך גם בספרו זה, 'כללי התחלת החכמה', נתמלא רצון צדיק ולא נזכר שמו כלל. אמנם רמז המו"ל את שם המחבר בעמוד השער, תוך שבחיו והזכרת צדקותו וענוותנותו, וז"ל: "כל זה חיבר רב אחד מיוחד גאון וצדיק מפורסם ארי' דבי עלאה כו' (אשר מרוב צדקתו וענותנותו לא רצה להזכיר שמו)". במילים "אריה דבי עלאה", מרומז שמו של המחבר – אריה ליב.

אודות הספר כללי התחלת החכמה

לימוד תורת הקבלה בקרב בני ליטא היה שכיח ונפוץ למדי במשך כל השנים, אם כי נעשה בצנעה ובהסתר, ומשום כך אין לנו תיעוד רב לכך. במיוחד נפוץ היה בין הצועדים לאור תורת הגר"א ותלמידיו. כדוגמא לדבר, כבר בשנת תקפ"א יצא לאור פירוש הגר"א על ספרא דצניעותא, שבו כלולים כמה ביאורים של ענייני פנימיות התורה שהובאו בספר זה. ובכלל זה יש למנות את ספרו של גדול תלמידי הגר"א 'נפש החיים'^טו .

בסביבות שנת ת"ר, החלה התעוררות ללימוד חכמת הפנימיות בקרב בני ליטא, ובפרט בין תלמידי הגר"א, כשהם נסמכים על דברי הזוהר (וירא קיז ע"א) "ובשית מאה שנין לשתיתאה [היינו, שנת ת"ר לאלף השישי], יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא".

וכך נמצא בכתבי רבינו המחבר בשם דודו רבי ישראל סלנטר על דברי הזוהר הנ"ל: "שמעתי מא"ד מו"ר הגאון הגדול וצדיק יסוד עולם כו' כקש"ת מו"ה ישראל סלאנטר זצ"ל, שפירושו ע"ד שאמרו שבבא עשרת ימי תשובה שערי תשובה נפתחין, ומ"מ לא הכל שבים בתשובה אז רק פשוט שהכוונה שהפתח נפתח לפני מי שירצה לכנוס, ומי שישתדל בעקרי התשובה יקובל אז. כן הכוונה שיפתחו שערי החכמה ומבועי דחכמה שמי שירצה לעמול ולטרוח הרבה לשם שמים אחרי החכמה יהי' הפתח פתוח לפניו להשיגה ביותר ולהצליח בה, עכ"ד מה שלקחה אזני מפיו שלו."^טז

בסביבות שנת תר"מ, החלה התעוררות להדפיס את כתבי הגר"א והרמח"ל בתורת הסוד, על ידי רבי שמואל לוריא. אל המלאכה הגדולה הזאת קרבו את הני צנטרי דדהבא, רבינו המחבר וידידו רבי שלמה עליאשוו בעל 'לשם שבו ואחלמה', שהגיהו והתקינו את הספרים לדפוס.

כחלק מהתעוררות גדולה זו, ראה רבינו לחבר ולהדפיס את ספרו "כללי התחלת החכמה", שהוא ספר מיוחד במינו במערכת ספרי האחרונים בפנימיות התורה, כיוון שהוא כפתח ושער להבנת דברי חכמינו בחכמת האמת. שהרי, על אף הספרים הרבים המצויים בידינו אשר מבארים את החכמה הזו, כמו ספרי האר"י, הרמח"ל, הגר"א ועוד, מי שעדיין לא התחיל לרכוש את הידיעות וההבנות הבסיסיות בחכמת זו, ימצא שכולם כספרים חתומים וסתומים בפניו, ולא ימצא בהם את מה שליבו חפץ.

על תופעה זו כותב רבינו המחבר בהקדמתו לחיבור זה: באשר שנעלם מהם ידיעת דרכי לימוד חכמה זו, המה מגששים כעורים סביב לשערים, ואין פותח (להם) לבם בחכמה, מקוצר הבנתם מקודם ההקדמות והכללים הנצרכים לחכמה זו.

הספר מכיל ד' חלקים:

• א. ספר כללי התחלת החכמה עצמו (עיין לקמן).
• ב. כללים וכינויים, והוא כפי שתיאר רבינו המחבר: "כללים וכינויים על סדר א"ב לתועלת המתחילים, רובם נלקטו מספרי הגר"א ז"ל... ומה שמבואר בחלק הראשון בקונטרס כללי התחלת החכמה לא נעתק כאן". חלק זה, הוא כעין 'מילון' למילים ומושגים בחכמת האמת, הנמצאים בעיקר בספרי הגר"א.
• ג. כינויים ושמות שנמצא באילן של הרש"ל ז"ל. והוא "בספר פירוש על האילן [היינו הי' ספירות] של מהרש"ל ז"ל (נדפס בשקלאב שנת תקמ"ה) כתב שם הכינויים והשמות שנקרא כל ספירה בביאור וטעם על כל אחד למה נקרא כן. ונעתיק בכאן הכינויים והשמות הנ"ל בלא הטעמים להיות לזכרון, והחפץ לדעת טעמו של דבר יעיין בגוף הספר שם".
• ד. ביאור "על ספר האילן של הגאון המקובל ר' מאיר כ"ץ פאפרוס זלה"ה. ואילן כ"י הנמצא מהחסיד כו' הגאון ר' קלונימוס מטשאווס ז"ל". ספר 'האילן' הגדול [לא קשור לפירוש האילן של המהרש"ל הנ"ל] הוא י"ד סעיפים שחיבר רבי מאיר פאפארוש, מגדולי וראשוני מעתיקי דברי האריז"ל והגרח"ו, עם ציורים טבלאות ותרשים על א"ק, אח"פ ואבי"ע. חלק זה נכתב באריכות והוא עומד כספר בפני עצמו, ולא הדפסנוהו בהוצאה זו.

החלק העקרי בספר זה, הוא ספר כללי התחלת החכמה, בו אסף רבינו המחבר וסידר באופן נפלא, ברור ותמציתי, את כל היסודות והידיעות המרכזיות, בכלל ובפרט, בחכמת האמת. בכך, בחיבור אחד הכתוב בשפה ברורה ומובנת לכל מעיין, הקיף וכלל את כל הנצרך למתחילים בחכמה עמוקה זו. ובלשון מו"ר הג"ר יוסף ספינר שליט"א: "הוא חיבור נפלא מאד מאד, אולי החיבור המומלץ ביותר לכל המבקש להתחיל להכנס בשערי החכמה. הוא מעט הכולל את המרובה. מי שלומד ויודע ספר קדוש זה, כבר יש לו ידיעה מקיפה בכלל שרשי החכמה, עם שרשי ההבנה בפנימיותם".

המו"ל הראשון, רבי אהרן מאיר אלטשולער

המו"ל הראשון של ספר זה, רבי אהרן מאיר אלטשולער, שו"ב בק"ק מאריופאל, היה נין ונכד לרבי קלונימוס קלמן מטשאווס, שהיה ידוע בימי הגר"א כתלמיד חכם וצדיק מופלג, ובפרט כגדול בפנימיות התורה. בהערה ו' בספר זה מביא המו"ל: "שאל הגר״א ז״ל את אדוני אבי זקני החסיד כו׳ הר״ר קלונימוס קלמן זלל״ה (מק״ק טשאוס)" שאלה בעניני קבלה, ומעוד מכתבים וכתבים מתקופתו אנחנו יודעים מעט מזעיר אודות תורתו וצדקותו, חוץ מזה שהיה ידוע בדורו בין גדולי מנהיגי הדור^יז , "גאון וצדיק יסוד עולם המקובל, המפורסם לאיש אלקי, קדוש יאמר לו"^יח. גם היו בידו כמה כתבי יד בעניני קבלה מרבי מאיר פאפארוש זצ"ל.

רבי אהרון מאיר ביקש להוציא לאור גם את כתבי אביו זקינו רבי קלונימוס קלמן (אך למעשה לא עלה בידו), וגם שאר כתבי יד מגדולי המקובלים שהיו תחת ידו. אחד מהספרים שהיה תחת ידו, היה ספר האילן הגדול (או 'אילן הקדוש') מרבי מאיר פאפארוש. שנים אחדות לאחר שהוציא לאור את הספר כללי התחלת החכמה, הוציא לאור יחד עם רבינו המחבר את הספר האילן הגדול הנ"ל, וגם הפעם חלקו של רבינו המחבר נותר בעילום שם, וכמעשהו בראשון גם כאן רמז את שמו באותה דרך, וכפי שכתב בראש הספר: "כל אלו חוברו ונסדרו מרב גאון וחסיד מפורסם לבקי בחכמת האמת ומרוב צדקתו וענותנותו לא רצה להזכיר שמו. ועל כל זה הנני קובע ברכה בכל לב ונפש להגאון צדיק וחסיד אריה דבי עילאה וכו' הנ"ל שהיה בעזרי בתורתו ועמלו והעניקני וזכני בכל הנ"ל לזכות את הרבים".

כנזכר לעיל, דרכו בקודש של רבינו המחבר זצ"ל היתה להוציא את חיבוריו בחכמת האמת בעילום שמו. כנראה, משום כך, כשהובא הספר לדפוס בראשונה ע"י רבי אהרן מאיר אלטשולער, ההסכמות שנדפסו שם לא היו קשורים בעצם לספר כללי התחלת החכמה או למחברו, אלא למביאו לבית הדפוס על ספרים אחרים שביקש להוציא לאור. ההסכמה הראשונה שנדפסה שם, היא מאת רבי חיים חזקיהו מדיני בעל 'שדי חמד'. ההסכמה הזאת ניתנה לרבי אהרן מאיר עבור ספר אחר שהוציא לאור, "ספר האילן הגדול", אשר חיברו הרב המקובל הג"ר מאיר כץ פאפארוש (ספר זה צוטט אף הוא בספר הנוכחי – בפרק ראשון, סימן [לג](לג). שם כתב לעיין "בספר האילן הגדול הנדפס מחדש").

ההסכמה השניה המופיע שם, ניתנה להרב אהרן מאיר הנ"ל, עבור הוצאת סידורו של הגאון המקובל רבי קלונימוס קלמן מק"ק טשאווס, אביו זקנו של הרב אהרון מאיר. בהמלצת הגר"י ספינר שליט"א, הוצאנו את ההסכמות ממקומם (כיוון שאינם שייכים לספר כללי התחלת החכמה ולא למחברו, וכנ"ל), והדפסנום כאן לטובת המעיינים:

הסכמה ראשונה: העתקת ההסכמה של הרב הגאון כו' בעמ"ח ספר שדי חמד (שליט"א) זצ"ל: לכבוד ידידי יקירי, הרב הנכבד ירא אלוקים וכו', בנן של קדושים. גזע ישישים. כש"ת אהרן מאיר אלטשולער, שו"ב בעי"ת מאריופאל יע"א, נרו יאיר כאור בהיר נצח סלע ועד: שמועה טובה תדשן עצמותינו, אשר נודע לי כי כבודו הרם רוצה לזכות את הרבים להוציא לאור הדפוס את ספר האילן הקדוש אשר לרבין חסידא רבנו מאיר פאפרס כ"ץ זצ"ל, המאיר לארץ ולדרים בחיבוריו היקרים מאירים ומזהירים. ודבריו הקדושים משמחים אלקים ואנשים, אשר להם יד ושם בחה"א [חכמת האמת] (עיין שה"ג). ונוסף לזה, מצא מרגניתא טבא, אילן השני הנמצא בכ"י מזקנו הגאון החסיד האמתי וכו' וכו' כקש"ת מוהר"ר קלונימוס קלמן זלה"ה, אשר הי' מפורסם לגאון ומקובל בדורו של הגר"א ז"ל. והנה לא עלינו לשבח את תפארת גדולתם. ונחנו מה, וכבר אתמחי גברא, היינו תנא קמא, מפי מרן חיד"א שר התורה. והשני, מהולל ברוב התשבחות מפי גאוני ליטא, שהי' קדוש וברוך בעיני גדול אדונינו הגר"א זצ"ל, כאשר ראיתי בהסכמתם על הסידור אשר תחת יד כבודו. אך בזאת עטי המדברה, לבקש מכבודו הרב שיתאמץ בכל כחו להחיש מעשהו להוציא לאור מחשבתו הטובה. ואתחנן אל ה' – הוא יהי' בעזרו, ויצליח חפצו בידו. וזכות מרן המחבר יכל על מג"ן, והיתה והיתה לו ולזרעו. והנני נטפל לעושי מצוה, ואקבל בל"נ את הספר הקדוש הנ"ל כשיצא לאור הדפוס ברשיון הצענזור באהבה רבה. ואומר, חלותי היא לכל ידידי אוהבי התורה ולומדיה, להיות בסומכי נפש ידידי הרב היקר הנ"ל, לעזור לו בנדבת לבבם הטהור להזיל זהב מכיסם, איש איש כברכתו, העשיר לו ירבה, לכבוד התורה ולכבוד רבותינו המחברים זיע"א. כי מצוה רבה היא להחזיק בידו, למען יוכל לבצע זממו, ומחשבתו הטובה תצטרף למעשה, בעזרת הק"ל אומר ועושה. והן מזהירין מן הדין, לבל יקרב איש זר להסיג גבולו להדפיס הספר הקדוש הנ"ל, בלתי רשות המבלבה"ד ידידי הרב היקר הנ"ל. כי מלבד חומר האיסור והעושה כן לא חפץ בברכה, ותהי להפך חלילה, אף גם עבריינא יתקרי עפ"י חקי ונמוסי הקיר"ה אשר חובתנו ונעשה פי מלך נשמור דינא דמלכותא דינא. ושומע לנו ישכן בטח, ותחזינה עינינו בנין אריאל במהרה יבא אליהו מבשר הגואל (לפ"ק) כנהר וכנפש הבא על חתום ביום אחד עשר לחודש אדר דשנתנו התרנ"ב, פה קראסובאזר יע"א. הצעיר חיים חזקיהו מדיני המכונה חח"מ.

הסכמה שניה: העתקת המכתב אודות הסידור (לבד ההסכמה שתחת ידי מכבר): סלח נא אנכי מבקש אם אומר לכבודו אשר לא טוב הדבר אשר הוא עושה להתנהג בעצלתים בהדפסת הסדור של רבין חסידא מר זקנו הגאון הגדול החסיד האמתי קדוש יאמר לנו מר קשישא אבן הראשה. המפורסם בכל קצוי ארץ לשם טוב ולתהלה מוהר"ר קלונימוס קלמן מק"ק טשאווס. הלא מראש לא בסתר דברתי וכתבתי וחתמתי לאמצו במו פי, כי נכון הדבר להדפיס תמימים סדור הקדוש הנ"ל עם ההלכות והדינים אשר קבץ כבודו וסדרם בסדר נכון נטפל לקדש הסדור הנ"ל. וכבר נודע לי כי שרים ונכבדים מרבני גאוני דורנו יחיו, אשר הסדור הקדוש הנ"ל הי' למראה עיניהם, הסכימו בפה מלא להוציא לאור הדפוס חמדה גנוזה הזאת. ומדוע יעבר כבודו על בל תאחר, ועד מתי תהי' תורה מונחת בקרן זוית, ולא זו הדרך לאשר במצות מהדרין. באלו אמרו זריזין מקדימין ולא מאחרין. ידעתי כי הכסף יענה את הכל. אמנם מסרת בידינו הבא ליטהר מסייעין אותו, ובאתערותא דלתתא תהא אתערותא מלעילא, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. וזכות הרב המחבר זצוק"ל יגן עליו להאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, והעושר והכבוד יחדו יהיו תמים כנהר וכנפש המדבר בצדקה באמת ובתמים. (מקום חותם) חח"מ מה. תולעת ולא איש להבל דמה. הי"ו. (ע"כ העתקת המכתב אות באות)

אודות הוצאה זו

היות ורצונו של רבינו המחבר זצ"ל בחיבוריו היה להקל על הלומדים, ובפרט למתחילים בחכמה עמוקה זו, השתדלנו להמשיך בדרכו בהוצאה זו, ומעבר להבאת הדברים לדפוס באותיות מאירות עיניים וכו', עשינו כמה שיפורים, תיקונים והוספות, שבעזהי"ת יעזרו למעיינים בספר זה, וכמו שיבואר בסמוך. בדפוס הראשון היו ד' חלקים נפרדים (עיין לעיל). בהוצאה הנוכחית לא כללנו את החלק הרביעי, שהוא ביאור על קונטרס "האילן הגדול" להגר"מ פאפארוש זצוק"ל. הספר האילן הגדול יצא לאור מחדש בשנת תשס"ה ע"י הרה"ג רבי שרגא אייזנבך שליט"א, ונמצא בשוק.

בהוצאה זו הדפסנו ספר כללי התחלת החכמה, קונטרס כללים וכינויים, קיצור פירוש על האילן הקדוש (דהיינו הי' ספירות ושימותיהם וכינוייהם) מאת המהרש"ל.

במהדורה זו הוספנו את פירוש האילן למהרש"ל, עיין במבוא שם. וזאת למודעי: הטקסט של הקונטרס הוא המקורי, כולל הטבלאות, תוכן העניינים והמפתחות שבסוף הספר. אך, תוך כדי מלאכת העריכה, תוקנו הרבה טעויות שנפלו בדפוס הראשון, וכן תוקן ושופר הטקסט ולוח המפתחות.

ואלו הם השיפורים העיקריים שעשינו במהדורה זו:

• פתחנו את ראשי התיבות והקיצורים – חוץ מאלו השייכים לשמות הפרצופים, וכדומה. לדוגמה, כל מקום שהמחבר זצ"ל כתב "א"ס", שהוא ראשי תיבות – "אין סוף", "א"ק" – "אדם קדמון" או "ז"א" – ל"זעיר אנפין", "או"א" – "אבא ואמא" וכו', השארנו אותם כמו שכתבם המחבר.
• הוספנו פיסוק, ואף עדכננו את סגנון הפיסוק למקובל בימינו. לדוגמה, שמנו נקודה במקום נקודתיים בסוף כל קטע, וכמה פעמים שנינו ממרכאות בודדות לכפולות, או להיפך, לפי העניין.
• במהדורה הראשונה, היו הכותרות בסוגריים מרובעות (אולי משום שהם הוספת המו"ל, וכן נראה שכל המילים המסוגרות בסוגר רבוע במהדורה הראשונה היו מהמו"ל), וכדי להקל על המעיין במהדורה זו, לא סומנו הכותרות בתוך סוגריים.
• כדי להקל על המעיין, הדגשנו את המילים העיקריות שבסעיפים, למען ידע את הנושא המרכזי או החדש, שעליו מדובר באותו קטע. כמובן, מלאכה זו הייתה נתונה לשיקול הדעת, ומקווים אנו שיכווננו לדעת המחבר זצ"ל, ושגיאות מי יבין, וה' יאיר עינינו בתורתו.
• בנוסף לפתיחת ראשי התיבות של שמות הספרים שהביאם המחבר זצ"ל, הוספנו בתחילת הספר רשימה של כל הספרים המובאים בספר זה. בנוגע לספרי הרמח"ל, היות ורובם מצויים בסדרת כתבי הרמח"ל שיצאו לאור ע"י רבי חיים פרידלנדר זצ"ל, הראנו למקומם בסדרה זו.

תודות

כאן המקום להודות לכל רבותיי, וכן לכל אלו שסייעו בעדי במלאכה זו.

ראשית, אביע תודתי העמוקה למו"ר הרב יוסף ספינר שליט"א, על רוב עמלו בהוצאת ספרי הגרמ"ד וואלי זצ"ל, שבהם מצאתי כל חיותי ודרכי בלימוד התוה"ק ודרכי בעבודת השי"ת באהבה ויראה, בכל מאודי ובכל מצבי החיים. יה"ר שתעמוד זכות תורת רבינו הגרמד"ו זצ"ל, לו ולמשפחתו. גם עלי להכיר לו טובה, על שבמשך השנים קירב אותי והאציל עלי מתורתו, חכמתו ועצתו. וטרח הרבה והקדיש בעבורי מזמנו היקר בכלל, ובפרט בהוצאת ספר זה. עצותיו והערותיו המחכימות ליוו את תהליך עריכת והכנת הספר, ותרמו לאין שיעור להוצאת הספר בצורה נאה ומתוקנת.

חובה עלי להביע מעומקא דליבא את הערכתי ותודתי למו"ר הגאון הרב אשר זעליג וייס שליט"א, אשר שיעוריו, ספריו ותורתו, מוכרים ומהוללים בארבע כנפות הארץ. מתוך אלפים ורבבות הנהנים מתורתו, מודה אני להשי"ת על שאני ומשפחתי זוכים לשכון בצילו, ולהיות משומעי לקחו ועצתו, ונהנים ממנו עצה ותושיה – למרות רוב טרדותיו. יה"ר שתורתו והתמסרותו למען הציבור, יהיו לזכות לו ולביתו לראות ישועות ונחמות בתוך שאר כל ישראל, אמן.

עוד בטרם זכיתי לעלות לארץ ולהיכנס לפרדס התורה, זכיתי ללמוד אצל גדולים וצדיקים, אשר מהם קבלתי את דרכי בלימוד הגמרא, פסק ההלכה, ואורח חיים למעלה למשכיל – מהנהגותיהם ומידותיהם הטהורות.

עלי חובת הכרת הטוב מעומקא דליבא על כל התורה וההדרכה שקיבלתי ממורי הגאון הצדיק הרב ישראל איסר וולפסון זצוק"ל מפסייק ניו ג'רזי, ויבחל"ח ארוכים הרה"ג רבי שמואל מנחם רבינוביקי שליט"א ממונסי ניו יורק, הרה"ג רבי יגאל חיימוב שליט"א מקווינס ניו יורק, הרה"ג רבי יונתן זקס שליט"א מפסייק ניו ג'רזי, הרה"ג רבי שמואל איירונס שליט"א מדיטרויט, ולמורי ורבי הגה"ר דוד צוקער שליט"א, משיקאגו. יה"ר שתהא זכות הוצאת ספר זה, וזכות הלומדים בו, עילוי לנשמתה הטהורה של אשתו הצדקת הרבנית עטא רבקה (בת הרב ר' שמעון שליט"א) צוקער ע"ה.

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" – מודה אני להשי"ת על הזכות שאחיי היקרים היו עמי בהוצאת ספר זה. תודתי מעומק הלב לאחי ר' ארי הי"ו, על עזרתו הגדולה בהוצאת הספר. וכן לאחי ר' רפאל שליט"א, על עמלו בעריכת הספר.

תודתי גם לידידי הרב עמיר רפפורט שליט"א על עזרתו בהגהת הספר, ולנוות ביתו על עיצוב הכריכה. וכן להרב מרדכי עמר שליט"א על עבודתו בהגהת הספר. להרב שלמה הופמן שליט"א על עזרתו הגדולה בעריכת שני המבואות שבספר. לגברת רות שעיו על עבודתה במלאכת העימוד, ולגברת ברוריה אוחיון-מאסטר על עיצוב שער הספר וההקדשות. וכן לאלו שעברו על הספר והעירו את הערותיהם, המעדיפים ללכת בדרך המחבר, ולהישאר בעילום שם. חז"ל אמרו: "או חברותא או מיתותא", ישנן חברותות בסוגיות הלימוד, וישנן חברותות בסוגיות החיים. למעלה משתים עשרי שנה, זכיתי לחברותא, יום יום, בסוגיית החיים. כמו שהביא המחבר להלן [קב] מהזוה"ק: "כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהיה קם בי׳ נקרא מיתה", והדברים כפשוטן ממש, שלולא החברותא – הרב הנעלה רב נועם פיקס שליט"א – שהייתה לי בכל ה"סוגיות" והסערות שעברו עלינו בהשתדלותנו ועבודתנו למען החינוך בדורינו, הרבה פעמים הייתי עובר מצבים של "מיתותא". אלא שתמך אותי בידידותו, ועצתו הנכונה. תהא עבודתו, עבודת הקודש, זכות לו ולמשפחתו.

כתב החינוך במצווה לג: "משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר וכו' ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סבת היותו בעולם וכו'". וכאן המקום להכיר טובה לא"מ הד"ר ר' נחום הי"ו, ולא"מ מרת איטא תחי', על כל מה שעשו עמי כל ימי חיי.

אחרון אחרון חביב, הרי כל התורה, כל העבודה וכל התשוקה לקדושה שבביתי, הן אך ורק בזכות מנשים באוהל תבורך, נוות ביתי מרת לאה רחל תחי', אשר משלי ושלכם, שלה היא.

תפילתי ותקותי שנזכה אני וביתי, וכל אלו שעזרו בהוצאת ספר זה לאור, לראות בקרוב את קיום דברי חתן המחבר: "זכות חותני זצ״ל אשר הי׳ מפורסם לגאון וצדיק יסוד עולם עוד בימי נעוריו, תעמוד לנו ולכל ההוגים בספריו והמשתדלים להפיצם בעמנו ולהרבות הקוראים בם, אשר זה היה אדיר כל חפצו". יראנו שמחה הסר דאגה ואנחה יוצר הכל.

אכי"ר.

הערות ר' משה רוזנשטיין

הערה א: נדפס לראשונה בוורשה תרנ"ג, ובדפוס צילום: ע"י רבי דב קייסרמן (והקדים לו חידושים בסוגיא במסכת שבת מהמו"ל), ירושלים תשכ"ט; וע"י רבי חיים פרידלנדר, מצורף לספר שערי רמח"ל, בני ברק תשמ"ט.

הערה ב: ר"ד קמנצקי הרחיב בתולדות רבינו המחבר זצ"ל בצירוף דברים מתורתו, במאמרו בישורון כרך כג. בחלק מהדברים במבוא זה השתמשנו בידיעותיו הרחבות שם, ותשו"ח לו.

הערה ג: בהקדמתו לספר חותנו 'חדושי אגדות מהרא"ל' שהוציא לאור בשנת תרס"ו. ועוד קודם התפרסם הדבר בידיעות בכתבי העתים על פטירתו.

הערה ד: בפאפעלאן שימש משנת תר"ל, בקראטינגא משנת תרל"ח בערך ובה כיהן במשך ככ"ד שנים, ובשנתו האחרונה עבר לכהן בווקשנה בה נסתלק. שלוש עיירות אלו, נמצאות בליטא בסביבות הערים טלז וסלנט.

הערה ה: לפי דברי חתנו, רבי יקותיאל זלמן, הוסיף רא"ל מתורתו וחכמתו בעילום שמו, גם בחיבור זה של זקנו, וז"ל (בהקדמתו לחידושי אגדות מהרא"ל, הציטוט המלא הובא להלן): "כן כאשר נמסר לדפוס על ידו בהוספות יקרות, הגהות אא״ז זללה״ה בן ארי' על כל הש״ס ואלפסי, לא נזכר שמו רק בהגהות על הרמב״ם דפוס ווילנא".

הערה ו: בהקדמתו לספר חידושי אגדות מהרא"ל, הציטוט המלא הובא להלן.

הערה ז: רבי ישראל בנימין בענדט פייבלזון אב"ד בייסגולא, בספרו 'צרור החיים', ורשה תרע"ד, עמ' סג.

הערה ח: עד שנת תרס"ה, אז נתמנה לרב ומו"צ בעיר דאבלען. ולאחר מכן, כשנפטר אביו של ר' יקותיאל זלמן, מילא את מקומו כרב העיר לינקובה, על כס רבנות זו ישב עד שעלה הכורת על הקהילה, ביום המר, בין המצרים, כ"ח בתמוז תש"א. הי"ד.

הערה ט: ז"ל שם בהקדמתו: "שֵׁם הביאור דברי ידידי', שהספר שה״ש נאמר על ידי שלמה, שנקרא שמו ידידי׳; ולזכר שם אבי מורי הרב ר' ידידי' זללה״ה, בן אבי זקיני מו״ר הרב הגאון המפורסם כו׳ ר׳ זאב וואלף זללה״ה, שהי' אב״ד בטעלז, בעל המחבר הגהות בן ארי' על הש״ס, ועוד כמה חיבורים אשר בכתובים (ו"דברי" ר״ת ד'ברי ב'ן ר' י'דידי')".

הערה י: וכלשונו בשער הספר: "יבאר שהספר נחלק לשני שירים. והכל מסודר לפי סדר הזמן. השיר הראשון יתחיל מזמן מתן תורה והולך כסדר הזמן עד סוף העולם, וכן על דרך זה השיר השני, מתחיל מזמן שהיו ישראל במצרים והולך גם כן כסדר הזמן עד סוף העולם ומסיים בהחזרת השכינה לבית המקדש העתיד במהרה בימינו... ויבאר בדרך שיהיה קרוב לומר שאולי זהו פשוטו של מקרא, ובנוי על יסודות מן המקראות ומדברי חז"ל..."

הערה יא: חשוב לציין מה שהביא רבינו שם בהקדמתו בשם רבי ישראל מסלנט זצ"ל ומזקינו בעל הגהות בן אריה זצ"ל, בעניין ההולכים בשיטת הגר"א בהלכה, וז"ל: "ואמר לי כבוד דודי אדמו״ר הגאון הגדול צי״ע וכו׳ כקש״ת ר׳ ישראל סלאנטער זצ״ל, שהעושה כשיטת הגר״א ז"ל בענין בין השמשות במוש״ק, מחוייב לעשות כשיטת הגר״א ז״ל בע״ש לענין התחלת בין השמשות, שהוא מיד אחר השקיעה. ואם לא עשה כן, הוא כתרתי דסתרי אהדדי. ועוד שמעתי מכבוד דודי זצוק״ל הנ״ל, שגם בכלל, מי שעושה כקולות הגר״א ז״ל, שזה תלוי בזה (כמו שדרה וגולגולת בעירובין שם, ע״ש), מחוייב ג"כ לעשות כחומרות הגר״א ז״ל בשאר דברים, לפי שעיקר הדבר תלוי בדבר אחד: אם ראוי לאחוז שיטת הגר״א ז״ל נגד כל הפוסקים האחרים לפי שהוא ראוי לדחות את כולם, או אולי החיוב לאחוז כדברי הפוסקים כו׳. וכיון שתלוי בדבר אחד, הוה ג״כ כמו סתרי אהדדי. ולכן, מי שאוחז את קולותיו, מחויב לאחוז את חומרותיו (כמו חדש וכדומה). כן שמעתי ממנו זללה״ה, וכן הי׳ אומר זקיני הגאון אב״ד דטעלז בעהמ״ח הגהות בן ארי׳ על הש״ס ואלפסין ורמב״ם וטורים ואו"ח וחו״מ כו׳, ועוד חיבורים אשר בכתובים", עכ"ל. [והשווה למכתבו לרבי יצחק בלאזר בענין זה, הנדפס בספר הזכרון 'זכור אהבת קדומים', עמ' שט. מרהיטת הלשון נראה שכוונתו כאן לאמור שם].

הערה יב: כן כתב ר"א שטרן, מליצי אש, ה, עמ' 97, בשם רצ"ה פרבר (שאר בשרו של רבינו המחבר).

הערה יג: מעט מזעיר ששרד, פורסם בישורון שם, מכתבי יד וממקומות נוספים שנדפסו בשמו מפוזרים אחת הנה ואחת הנה. ויש עוד כת"י הנמצאים בספריות שונות, וכן מפוזרים משמו בספרים רבים כמו שדי חמד ועוד. כמו"כ בשנים האחרונות יצא לאור מכתב ידו שנמצא באקראי ספר 'דברי ידידיה' על ספר בראשית (בני ברק תשס"א) [יש לציין כי יש אשר ציטטו מכתבי רבינו המחבר זצ"ל, אך ייחסוהו בטעות כבנו של רבי ישראל ליפקין מסלנט (לרבי ישראל היה בן שגם שמו היה רבי אריה ליב, בעל חיי אריה, ואב"ד בערזין)].

הערה יד: עובדה זו כבר נתפרשה ע"י המו"ל רבי שמואל לוריא, בכמה וכמה מספרי הרמח"ל: בסוף ספר קל"ח פתחי חכמה (ורשא תרמ"ח), שם נדפסה "הודעה ואזהרה - על הרחקת הגשמיות הנראה במשלים שבאו בס' הקבלה ובפרט בכתבי האריז"ל", מציין שם ר"ש לוריא בשולי הדף על הודעה ואזהרה זו: "מצאתי בין כת"י תיקונים והוספות לס' אדיר במרום וקל"ח פת"ח ששלח אלי הרב הגאון כו' מוהרא"ל ליפקין נ"י האבד"ק קארטיגען (כנראה שהיא מהרב הנ"ל נ"י) ע"כ הדפסתי' פה. ש"ל." בספר קנאת ה' צבאות, ורשה תרמ"ח, בדף כז ע"ב, כתב ר"ש לוריא: "מצאתי' בין כת"י תיקונים והוספות לס' אדיר במרום וקל"ח פ"ח ששלח אלי הרב הגאון כו' מוהרא"ל ליפקין נ"י האבד"ק קאראטינגען". בסוף ספר חוקר ומקובל כותב ר"ש לוריא: "ובכולם עמלתי... לסדרם ולהגיהם... [וע"פ הגהות הרב כו' מוהרא"ל הגאבד"ק קראטינגען נ"י]".

הערה טו: סיפר רבי רפאל שפירא (ישורון, ח, עמ' רעח), "הרב מחרקוב הגרי"מ סולומון זצ"ל, שאל פעם את הרב [מבריסק] זיע"א, למה בליטא לא למדו קבלה. ענה לו הרב זיע"א: מי אומר שלא למדו. חזר ושאלו: א"כ למה לא דברו בענינים אלה. ענה לו הרב זיע"א: עם מי שהיו צריכים לדבר דיברו!" עוד הביא שם משמיה דהגר"ח מבריסק, "שהספה"ק נפש החיים שהנחיל הגר"ח מוואלאזין זיע"א לעולם לדורות, כלולים וצפונים בו הענינים היותר עמוקים שבחכמת הנסתר". עי"ש.

הערה טז: ישורון כג, עמ' קסח. וכעין זה נמצא בקיצור בספר לשם שבו ואחלמה (ספר הדע"ה לח ע"ב): "ומ"ש יתפתחון כו' ר"ל שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבר באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי. [וכל מי שיעמיק בזה ישכיל וימצא. ולא היה כ"ז קודם שנת ת"ר. כי אז היה עדיין סתום וחתום. אלא רק ליחידי סגולה לבד. כן שמעתי בשם הגאון החסיד ר' ישראל סלאנטער ז"ל]". ומסתבר שרבינו המחבר הוא זה שהשמיע הדברים לבעל הלשם.

הערה יז: ראה מש"כ עליו ר"ד קמנצקי, בישורון כג, אלול תשע"א עמ' קנא.

הערה יח: לשון רבינו בפירושו לספר האילן ב"הקדמת המסדר", סוף אות ב'.