כללי המים (חישוב פיצויים)
כללי המים (חישוב פיצויים) מתוך 
כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961
כללים לחישוב פיצויים מרשות המים
ק״ת תשכ״ב, 1004.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 93 לחוק המים, תשי״ט–1959, לאחר התייעצות במועצת המים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה:
שוויים של מקרקעין
קביעת שוויים של מקרקעין, ייעשה על פי הוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן – הפקודה), למעט הוראות הסעיפים 20 ו־21 לפקודה; לענין סעיף 12 לפקודה יראו את מועד אישור תכנית המפעל לפי סעיף 72 לחוק כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.
שוויים של מטעים ושטחי שלחין
מטעים ושטחי שלחין שנתפסו וכן נזקים למטעים ושטחי שלחין קבועים יוערכו על פי הערך בשוק של המטע, שטח השלחין או היבול שניזוקו, הושמדו או נתפסו.
תוספת במקרים מסויימים
מותר להוסיף לבעליו של מטע או של שטח שלחין קבוע שנתפס חלק ממנו תוספת שלא תעלה על 30% מערך המטע או השטח אם היה המטע או שטח השלחין הקבוע עיקר פרנסתו של בעליו ועיבודו חדל להיות משקי עקב תפיסת חלק ממנו.
נזקים לגידולים חד־
נזקים לגידולים חד־שנתיים בעל ושלחין יוערכו לפי הסכום שהיה מתקבל תמורת יבול מדונם גידול כאמור אלמלא ניזוקו בניכוי כל הוצאות עיבוד שלא נעשה בגלל סירוב לתת היתר לפי סעיף 85 לחוק או כל הוצאות עיבוד שלא נעשה מיום שהודיעה רשות המים לבעליהם כדין על הפעולות שהיא התכוונה לעשות במקרקעין שעליהם מצויים הגידולים האמורים, אשר מנעו את עיבוד השטח או הפכוהו לבלתי משקי.
שיטת ההערכה
הכללת מיתקני השקאה וניקוז
שוויים של מטע, שטח שלחין או גידול חד־שנתי בעל ושלחין יכלול גם את שוויים של מיתקני ההשקאה ועורקי הניקוז שאין עוד להשתמש בהם וששימשו להשקאת אותו שטח או לניקוזו וכן את שוויים של מיתקני השקאה ועורקי ניקוז ששימשו להשקאתם או ניקוזם של שטחים אחרים שהיו באותו שטח ושאין עוד להשתמש בהם.
חיתוך שטחים
דין שטחי מקרקעין שכתוצאה מחיתוכם וחלוקתם לצורך הקמת מפעל אינם ניתנים לעיבוד משקי על ידי בעליהם כדין מקרקעין שנתפסו לצמיתות.
פיצויים בעד שלילת הנאה
בחישוב הפיצויים בעד נזקים שנגרמו עקב תפיסת קרקע או שלילת הנאה יובאו בחשבון גם אלה:
(1)
פיצול חלקות מקרקעין המצריך הגדלת רשת אספקת המים ומיתקניה או שינוים;
(2)
היווצרות שטחים מתים בשטח המזרע על ידי ארגזי אוורור או תאי בקורת מכל סוג;
(3)
הצורך בשינוי הגידור, דרכי הגישה והשמירה על השטח;
(4)
שינוי צורת השטח שעובד על ידי בעל הקרקע שנתפסה לצמיתות כתוצאה מפיצולו הגורם להתייקרות העיבוד;
(5)
כל הפרעה ממשית אחרת לעיבוד השטח.
פיצויים בעד שלילת מקור מים
נגרם נזק לאדם על ידי שלילת מקור המים שפרנסתו היתה עליו או על ידי ניתוקו ממקור המים שממנו היה מקבל מים או כתוצאה מהחלפת מקור המים, ייעשה הפיצוי באחת משתי אלה, מבלי לגרוע בזכויותיו לפי סעיף 77 לחוק:
(1)
על ידי מסירת זכות קבע לקבלת מים מרשות המים הנוגעת בדבר במחיר שלא יעלה על ההוצאות הממשיות שהיו לו עקב תפיסת המקור, ובלבד שיעביר לרשות המים את מיתקני המים שברשותו, או –
(2)
על ידי תשלום ערכו המהוון של הנזק שנגרם.
תחולת הכללים
הוראות הסעיפים 2 עד 9 באות להוסיף על הוראות בדבר חישוב הפיצויים שבסעיף 1 ולא לגרוע מהן.
פיצויים בעד נזקים
פיצויים בעד נזקים שנגרמו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל, יחושבו כאילו היה הנזק עילה למתן פיצויים לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944.
מחירי השוק
כל מקום שנאמר בו בכללים אלה שהנזק יוערך על פי מחיר השוק או על פי שוויים, הכוונה היא לסכום שהיה משתלם על ידי קונה מרצון למוכר מרצון בעד נושא הנזק ולא יובא בחשבון הגדלת ערכו של נושא הנזק או הקטנתו בשל פרסום תכנית המפעל או אישורה; ואולם, אם לא ניתן לקבוע סכום כאמור, יראו את שווי הנזק הסכום הדרוש במידה סבירה להטבת הנזק או לרכישת נכס חלופי במקום הנכס שנתפס או הושמד.
הוספת ריבית
לפיצויים תיווסף ריבית בשיעור של 11% לשנה לגבי התקופה שבין היום שנועד לתשלומם לבין יום התשלום למעשה.
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961“.
כ״א בטבת תשכ״ב (28 בדצמבר 1961)
- משה דיין
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.