כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)
כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) מתוך
כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976
[תיקון: תשס״ז־3]
כללים בדבר שימוש במים באזור קיצוב
ק״ת תשל״ו, 2415; תשמ״ב, 1309; תשמ״ו, 1029; תשמ״ז, 181, 914, 1077; תשמ״ח, 1089; תש״ן, 831, 1247; תשנ״א, 886; תשנ״ב, 1375; תשנ״ג, 389; תשנ״ד, 18; תשנ״ה, 678; תשנ״ו, 804; תש״ס, 433; תשס״א, 222, 279, 400, 993; תשס״ב, 83, 615; תשס״ד, 339, 969; תשס״ה, 642; תשס״ו, 444; תשס״ז, 433, 532, 1072; תשס״ח, 167, 1145, 1423; תשס״ט, 296, 556, 1337; תשע״א, 750; תשע״ג, 855.
בתוקף סמכותה לפי סעיף 37 לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות סעיף 40 לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: הוראות כלליות
הגדרות [תיקון: תשמ״ז־3, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״א, תשע״ג]
בכללים אלה –
”חברה“ – כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב;
”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
”מפיק“ – כל המפיק מים ממקור מים על פי רשיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים;
”ספק“ – כל המספק מים לאחר על פי רישיון הפקה ובתנאי שאם רכשם מאחר הוא חברה, רשות מקומית, תאגיד או אגודה שיתופית המספקת מים לצרכניה, וכן מי שמנהל הרשות הממשלתית התיר לו ברישיון, משיקולים של ניהול משק המים, לפעול בתחומם, כולו או חלקו, לעניין הספקת מים;
”צרכן“ – מי שהקצאת המים שלו פורטה ברישיון ההפקה של ספק;
”תאגיד צרכן“ – (נמחקה);
”משתמש במים“ – אדם הצורך מים מספק לצרכיו ואינו צרכן;
”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית וכן מועצה אזורית, המספקת מים, לרבות מי שבא במקומן לענין הספקת מים בתחומיהן;
”צריכה לנפש“ – (נמחקה);
”אזור קיצוב“ – האזור הכלול באכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008;
”ישוב מתוכנן“ – ישוב הכלול ברשימת ישובים שהוכרו כישובים מתוכננים על ידי שר החקלאות, החתומה ביד שר החקלאות ומופקדת ברשות המים;
”מפעל תעשיה“ – מפעל הצורך מים בתהליכי הייצור, למעט בשירותים;
”דרום הארץ“ – (נמחקה);
”מרכז הארץ“ – (נמחקה);
"רשת אספקה ביתית – מערכת אספקת מים המשמשת לאספקת מים לצורכי בית ביישוב המתוכנן;
”תכולת כלורידים במים“ – שיעור יון הכלור (Cl) בתרכבותיו, מחושב במיליגרמים לליטר מים;
”גינון ציבורי“ – גן הנמצא בבעלותה או בהחזקתה של רשות מקומית, רשות ממלכתית או רשות ציבורית אחרת;
”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;
”תעריף מופחת“ – כל תעריף הנקוב בסעיף 7 לכללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987, למעט התעריפים הנקובים בפסקאות 3.1.1.2, 3.1.1.2א, 3.1.1.2ב, ו־3.1.2.2.7 בסעיף 7(3)(ב) לכללים האמורים.
כמות מים מוקצית לשנה אחת [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט]
(א)
כמות המים המוקצית תקבע על פי כללים אלה, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית, במקרים מיוחדים, לסטות מהוראות כללים אלה ולקבוע אמות מידה מיוחדות לקביעת כמות מים מוקצית בכל מקרה לגופו.
(ב)
כמות המים המוקצית לפי כללים אלה יקבע מנהל הרשות הממשלתית אחת לשנה, למשך שנה אחת, מלבד אם נאמר אחרת בכללים אלה או ברשיון הפקה.
(ג)
(בוטל).
סייג לכמות מים מוקצית [תיקון: תשס״ז־3]
מלבד אם נאמר אחרת בכללים אלה, לא יקבל צרכן כמות מים מוקצית העולה על זו שהיתה קבועה לו ברשיון ההפקה שקדם לשנה שלגביה נקבעת כמות המים המוקצית; תוספות מים זמניות שנתנו לצרכן בשנה הקודמת כאמור, לא יובאו בחשבון בעת קביעת כמות המים המוקצית.
הקטנת הקצאה [תיקון: תשס״ט]
מי שלא צרך את מלוא כמות המים שהוקצתה לו בשנים שקדמו לשנת ההקצאה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל או לצמצם את ההקצאה לשנת ההקצאה בלבד, ובלבד שלפני עשותו כן, לעניין הקצאה למטרת חקלאות, יביא בחשבון את המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.
מים באיכות ירודה [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט]
צרכן המשתמש במי קולחין, מי שטפונות, מים מליחים או מים אחרים, שהוגדרו על ידי מנהל הרשות הממשלתית כמים באיכות ובזמינות ירודה, על פי היתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, ייכללו כמויות מים אלה בכמות המים המוקצית של אותו צרכן המחושבת על פי כללים אלה, בשיעור ובאופן שיורה מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה מנהל הרשות הממשלתית שהכמויות האמורות, במלואן או בחלקן, לא ייכללו בכמות המים המוקצית של אותו צרכן.
חובת מסירת פרטים [תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(א)
כל מפיק, ספק וצרכן חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישתו, פרטים מלאים לגבי כמויות המים שהוא מפיק, מספק או צורך ופירוט איכות המים, השימוש במים ומטרות הצריכה, וכן פרטים מלאים לגבי מעמדו המשפטי וצורת ההתאגדות החוקית שלו.
(ב)
מקום שבו שירותי המים ושירותי הביוב ניתנים בידי ספקים שונים, יעביר ספק שירותי המים לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן לפי שם וכתובת הצרכן שמסר לו ספק שירותי הביוב, והכל כדי לאפשר את אספקת שירותי הביוב והחיוב בעדם.
(ג)
בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א) ונוסף על כל חובת דיווח אחרת, ספק ידווח על כמויות המים שהוא סיפק למטרות ולשימושים השונים במועדים המפורטים להלן:
(1)
למטרת גינון ציבורי –
(א)
באזורים שמצפון לקו מיעוט משקעים, כמשמעותו בסעיף 8ד(ב)(3) –
(1)
לא יאוחר מיום חמישה עשר באפריל ומיום חמישה עשר באוגוסט, כל שנה, לגבי הכמויות שסופקו במהלך שנת הרישוי עד סופו של החודש שקדם למועד הדיווח;
(2)
לא יאוחר מיום חמישה עשר בפברואר לגבי הכמויות שסופקו במהלך שנת הרישוי שקדמה למועד הדיווח;
(ב)
באזורים שמדרום לקו מיעוט משקעים, כמשמעותו בסעיף 8ד(ב)(3) –
(1)
לא יאוחר מיום חמישה עשר ביולי, כל שנה, לגבי הכמויות שסופקו במהלך השנה עד סופו של החודש שקדם למועד הדיווח;
(2)
לא יאוחר מיום חמישה עשר בפברואר לגבי הכמויות שסופקו במהלך כל השנה שקדמה למועד ההודעה;
(2)
לכל מטרה או שימוש אחר לגבי אספקה בשנה מסוימת – לא יאוחר מיום חמישה עשר בפברואר של השנה העוקבת.
(ד)
העברת מידע כאמור בסעיף זה תיעשה במדיה ממוחשבת בהתאם להוראות הרשות הממשלתית, כפי שיפורסמו באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.
(ה)
בלי לגרוע מיתרת סמכויותיו על פי דין, לא דיווח ספק בהתאם לאמור בסעיף זה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע את הכמויות שהוא סיפק למטרות ולשימושים השונים בשים לב לנתונים המצויים בידו.
ביקורת איכות מים [תיקון: תשס״ט]
(א)
ספק או מפיק חייב לבדוק את איכות המים המסופקים או מופקים על ידיו, לרבות בדיקת תכולת הכלורידים בהם, אם הורה לו כך מנהל הרשות הממשלתית; הבדיקות ייעשו במועדים, באופנים ובצורות שיורה מנהל הרשות הממשלתית; תוצאות הבדיקות יועברו למנהל הרשות הממשלתית באופן ובמועד שקבע.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערוך, הן בעצמו והן על ידי מי שהסמיך לענין זה, בדיקות נוספות של איכותם של מים המסופקים או מופקים כאמור, לרבות תכולת הכלורידים.
(ג)
תוצאות הבדיקות יופקדו במקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית ויהיו פתוחות לעיון הציבור.
סדר עדיפויות [תיקון: תשס״ט]
סדר העדיפות של השימוש במים באזורי קיצוב יהיה כמפורט להלן:
(1)
שימוש לצורכי בית, מלאכה, מסחר ושירותים, שירותים ציבוריים למעט גינון ציבורי;
(2)
תעשיה, חקלאות, ערכי טבע ונוף, שירותים ציבורים – גינון ציבורי.
הקטנת כמויות מים מוקצות עקב תנאים הידרולוגיים ואקלימיים [תיקון: תשמ״ו, תשס״ז־3, תשס״ט]
(1)
מצא מנהל הרשות הממשלתית כי התנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרב שנתיים, או אפשרויות ההפקה וההספקה מחייבים הקטנת כמויות המים המוקצות על פי כללים אלה, רשאי הוא להקטין את כמויות המים המוקצות כאמור, לכל מטרות המים או למקצתן, לתקופה או לאורך זמן.
(2)
בהקטנת כמויות המים המוקצות, כאמור בסעיף קטן (1), יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את התפתחותו המשקית של הצרכן, את כמות המים שהוקצתה לו לפני ההקטנה, לרבות מים באיכות ירודה, או מים שאינם זמינים תמיד, שהוא מנצל, כמשמעותם בסעיף 5, בין אם מים אלה כלולים בכמות המים שהוקצתה לצרכן ובין אם לאו.
(3)
בהקטנת כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את אמות המידה של התכנון המשקי הכולל, שנקבע לאותו ישוב ויתחשב לשם כך בהמלצות המרכז לתכנון שבמשרד החקלאות, הנוגעות לענין.
(4)
הקטנת כמויות מים מוקצות על פי סעיף זה, הנעשית בהיקף אזורי או ארצי, תפורסם כהצעת הסדר מפורטת, כמשמעותה בסעיף 38 לחוק ויחולו לגביה הוראות הסעיפים 37–40 לחוק.
[תיקון: תשמ״ז, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו]
פרק א1: כמויות מים מוקצות לחקלאות
הגדרות [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו]
בפרק זה –
”שנת הרישוי 1989“ – שנת 1989 למנין הלוח הגרגוריאני;
”כמות מים מוקצית“ – כמות המים שהוקצתה כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה, כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.
כמויות המים המוקצות לחקלאות [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ט]
כמויות המים המוקצות לחקלאות בכל שנת רישוי ייקבעו כמפורט להלן:
(1)
ב־1 בינואר של כל שנת רישוי תיקבע כמות המים המוקצית לחקלאות, בשיעור של 75 אחוזים מכמות המים המוקצית לחקלאות לשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
(2)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע את כמות המים כאמור בפסקה (1), בסטיה של עד 25% כלפי מעלה, בהתאם לתנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרבשנתיים מכל סוג ובכל איכות שהיא ואפשרויות ההפקה וההספקה סמוך למועד הקביעה של כמות המים כאמור;
(3)
לא יאוחר מ־1 באפריל של כל שנת רישוי, יקבע מנהל הרשות הממשלתית את יתרת כמות המים המוקצית לחקלאות לאותה שנת רישוי, בהתאם לתנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרב־שנתיים מכל סוג ובכל איכות שהיא, ואפשרויות ההפקה וההספקה באותו מועד;
(4)
לעניין כמות המים כאמור בפסקה (1), לא יובאו בחשבון מים מאיכות ירודה או מים שאינם זמינים תמיד;
(5)
במקרים ובאזורים שבהם התנאים ההידרולוגיים, מצב מאגרי המים הרב־שנתיים או אפשרויות ההפקה וההספקה מאפשרים זאת, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע כבר ב־1 בינואר של שנת הרישוי את מלוא כמות המים המוקצית לחקלאות לכל שנת הרישוי, בשיעור הגבוה מהאמור בפסקה (1).
[תיקון: תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־3, תשס״ב־2]
(נמחק).
[תיקון: תשס״א־3, תשס״ב־2]
(נמחק).
השקיית גנים [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשס״א־4, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשס״ט־3]
(א)
בסעיף זה –
”גן ציבורי“ – גן נוי מושקה, הנמצא בבעלותה או בהחזקתה של רשות מקומית, רשות ממלכתית או רשות ציבורית אחרת;
”גן פרטי“ – גן שאינו גן ציבורי.
(ב)
לא יצרוך אדם מים להשקיה –
(1)
בגן ציבורי או בגן פרטי אלא כאמור בפסקה (2) או (3) לפי העניין;
(2)
בגן ציבורי או בגן פרטי ששטחו עולה על 50 מטרים רבועים, אלא אם כן הותקנה בו מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד־מים, או עם קציבת כמות מים או עם שילוב של שניהם, המאפשרת, בין השאר, השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם;
(3)
בגן ציבורי ובגן פרטי, אלא בחודשים אפריל עד נובמבר, ובאזורים המצויים דרומית לקו המשורטט במפה שבתוספת הרביעית (להלן – קו מיעוט משקעים) – בכל חודשי השנה; ובלבד שההשקיה תיעשה בשעות שבין 17:00 ו־10:00 למחרת; ואולם לעניין השקיה בטפטוף, רשאי אדם לצרוך מים להשקיה בחודשים האמורים אף שלא בשעות האמורות;
(4)
בצדי דרכים ובאיי תנועה בין־עירוניים אלא אם כן הם מים שנועדו להשקיית צמחיה חסכונית במים באמצעות מערכת השקיה בטפטוף; לעניין סעיף קטן זה, ”צמחיה חסכונית במים“ – צמחיה שצריכת המים שלה למטר מרובע אינה עולה על 200 ליטר לשנה כאשר כמות המשקעים השנתית אינה פחותה מ־250 מילימטר לשנה.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על משתלות ועל השקיית צמחי נוי בעציצים.
(ד)
העובר על סעיפים קטנים (א) עד (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ה)
מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה יפרסם המלצות בדבר תכנון גנים חסכוניים במים והשקיית גני נוי, וימציאן למעוניינים, בכתב או באינטרנט, וכן יפרסם המלצות בדבר מנת המים הממוצעת השנתית לגן נוי, לפי האזור הגאוגרפי, גיל הצמחיה, הרכב הצמחיה, אופיו של הגן וכיוצא באלה.
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב]
(נמחק).
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב]
(נמחק).
[תיקון: תשע״א]
פרק ב׳: השימוש במים למטרת צורכי בית
מים למטרת צורכי בית בספק של מים לצורכי בית [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשנ״ד, תשנ״ה, תשס״א, תשס״ב, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
בסעיף זה, ”שנת רישוי“ – שנה שתחילתה ב־1 בינואר וסיומה ב־31 בדצמבר, למנין הלוח הגרגוריאני.
(ב)
ספק של מים לצורכי בית רשאי לצרוך מים לצורכי בית לרבות גינות נוי, שירותים כלליים, מלאכה, מסחר ושימושים אחרים, שלא נזכרו במקום אחר בכללים אלה (להלן – למטרת צורכי בית), על פי צרכיו.
(ג)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן עקב תנאים הידרולוגיים, מצב מאגרי המים או אפשרויות ההפקה וההספקה, להגביל ברשיון ההפקה את כמות המים שספק של מים לצורכי בית יורשה להפיק ממקור מים מסויים למטרת צורכי בית.
(ג1)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון הפקה של ספק, הרוכש מים לצורך אספקה לאחרים, כמות מים למטרת צורכי בית, המשקפת את הצריכה הצפויה למטרה זו; קבע מנהל הרשות הממשלתית כמות כאמור, תשמש הכמות לצורך חיוב בתעריפי מים; קביעת כמות לפי סעיף קטן זה לא תפגע באפשרות של הספק האמור לצרוך מים כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
הוגבלה ברשיון ההפקה כמות המים שספק של מים לצורכי בית רשאי להפיק ממקור מים מסוים למטרת צורכי בית, כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו לגבי מקור המים האמור הוראות תקנות התשלום המיוחד.
(ז)
למרות האמור בסעיף זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע לספק של מים לצורכי בית ברשיון הפקה כמות מים מוקצית למטרת צורכי בית אם מצא, כי הספק של מים לצורכי בית אינו משתמש במים למטרת צורכי בית ביעילות ובחסכון; כן רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות כן, אם התנאים ההידרולוגיים, מצב מאגרי המים או אפשרויות ההפקה וההספקה מאלצים אותו לעשות זאת.
[תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז־3, תשנ״ד]
(נמחק).
איסור העברה ממטרת שימוש אחת לשניה [תיקון: תשס״ז־3, תשע״א]
נקבעה כמות מים מוקצית לספק של מים לצורכי בית כמפורט בסעיף 9, לא יעביר ספק של מים לצורכי בית כמות מים ממטרת שימוש אחת למטרת שימוש אחרת.
[תיקון: תשמ״ז־3, תשנ״ד]
(בוטל) .
תנאים לקביעת כמות מים מוקצית לספק של מים לצורכי בית [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
הקצאת מים לספק של מים לצורכי בית כמפורט בסעיף 9 מותנית בקיום התנאים כלהלן:
(1)
הוא מספק מים לכל צרכניו ולכל משתמש במים בתחומו תוך קיום של מדידה נפרדת של הכמויות המסופקות לכל מטרה ולכל שימוש, וביישוב מתוכנן במדידה נפרדת בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית, ונתוני האספקה מועברים למנהל הרשות הממשלתית כדין; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק למדוד את כמויות המים, המסופקות לצרכן או למשתמש במים מסוימים, באופן שונה מן האמור בסעיף קטן זה וזאת מנימוקים מיוחדים שיירשמו;
(2)
הספק של מים לצורכי בית מנהל רישום מסודר ומפורט של כמויות המים המסופקות ומחולקות על ידיו לצרכנים ולמשתמשים במים בתחומו, בהתאם למטרות ולשימושים השונים במים, ופרטי הרישום מועברים למנהל הרשות הממשלתית לפי דרישתו;
(3)
קיים בספק של מים לצורכי בית חיוב עבור צריכת מים, בנפרד מכל חיוב אחר, וגביית מחירי מים נעשית אך ורק על פי קריאת מדי מים, שנעשה לפחות אחת לחדשיים, ובצמוד להודעה לצרכנים על צריכת המים שלהם לפחות אחת לחדשיים, זולת אם אישר מנהל הרשות הממשלתית לספק של מים לצורכי בית לנהוג אחרת בנדון.
(ב)
ליישוב מתוכנן, שבו לא קיימת מדידה נפרדת של כמות המים המסופקת לכל מטרה, תוקצה בעד כל נפש ביישוב המתוכנן כמות של 300 מטרים מעוקבים לשנה, אך לא יותר מסך כל הכמות שסופקה לרשת האספקה הביתית בשנה הקודמת לשנת ההקצאה, כהקצאה למטרת צורכי בית; קביעת מספר הנפשות ביישוב המתוכנן תיעשה לפי כמות הנפשות שדיווח היישוב המתוכנן בהתאם לחובתו לפי סעיף 4ב לכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994.
[תיקון: תשמ״ז־3, תשנ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ד, תשס״ז־3, תשע״א]
(בוטל).
התאמת חיוב לכמות הצריכה [תיקון: תשע״א, תשע״ג]
(א)
קיבל מנהל הרשות הממשלתית מספק, הרוכש מים מספק אחר, דיווח על אספקת המים לפי סעיף 6, יחליט מנהל הרשות הממשלתית מהן הכמויות שסופקו בפועל למטרת צורכי בית ויודיע לספק, שסיפק את המים לספק, לערוך את חשבון המים לפי כמות זו.
(ב)
לא העביר ספק את הדיווח במועד הנקוב בסעיף 6, יחליט מנהל הרשות הממשלתית מהן הכמויות שסיפק הספק למטרות השונות לפי סעיף 6(ה) ויודיע לספק המספק מים לספק האמור לערוך את חשבון המים לפי הכמות שעליה החליט.
(ג)
קיבל ספק המספק מים לספק אחר הודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב), יתקן את חיובי המים ויערכם לפי הכמויות הנקובות בהודעת מנהל הרשות הממשלתית.
המשמעות הכספית לקביעת כמות לאספקה בתעריף מופחת [תיקון: תשע״ג]
כמות המים שקבע מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ככמות מים לאספקה בתעריף מופחת, תשמש לצורך עריכת ההתחשבנות במהלך שנת האספקה.
תיקון חשבונות המים לפי צריכה בפועל [תיקון: תשע״ג]
קיבל מנהל הרשות הממשלתית מבעל רישיון, שנקבעה לצרכניו הקצאה של מים לתעשייה, לגינון ציבורי או לחקלאות, דיווח לפי סעיף 6 על כמות המים שסיפק לצרכנים אלה, והתברר כי כמות המים שסופקה שונה מהכמות שנקבעה לספק לאותה מטרה, יודיע מנהל הרשות הממשלתית לספק המים שסיפק את המים לערוך את חשבון המים לפי הכמויות שיחליט כי סופקו בפועל למטרות אלה; אין בהוראות סעיף זה או בהחלטת מנהל הרשות הממשלתית לפיו כדי להתיר לספק או לכל אדם לספק מים שלא לפי תנאי הרישיון.
תוספת כמויות מים מוקצית לחקלאות ולתעשיה [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
ספק של מים לצורכי בית הזכאי לכמויות מים מוקצות לצרכנים לחקלאות או לתעשיה, ייווספו כמויות מים שהקציב לו מנהל הרשות הממשלתית למטרות האמורות לכמות המים המוקצית שנקבעה לספק של מים לצורכי בית בהתאם לכללים אלה.
[תיקון: תשס״ח־3]
פרק ב1: השימוש במים לשירותים ציבוריים
גינון ציבורי [תיקון: תשס״ח־3, תשע״א]
(א)
כמות המים המוקצית לגינון ציבורי תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המשקפות שימוש יעיל במים כמפורט בתוספת השלישית ובהתבסס על היקף שטחי הגינון הציבורי בכל רשות מקומית בחלוקה לסוגי הצמחייה השונים, המצוינים בטבלה בתוספת השלישית.
(ב)
הכמות שתיקבע על יסוד האמור בסעיף קטן (א) תוכפל במקדם, המשקף את המחסור במים בכל שנה; המקדם ייקבע על ידי מנהל הרשות עד סוף חודש דצמבר בשנה הקודמת לשנת ההקצאה; הודעה על קביעת המקדם ושיעורו תפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.
(ב1)
ראה מנהל הרשות הממשלתית כי התנאים ההידרולוגיים ומצב מאגרי המים הרב־שנתיים מחייבים או מאפשרים שינויו של המקדם שנקבע לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא, באישור מועצת הרשות הממשלתית ולא יאוחר מיום 31 במרס של שנת ההקצאה, לשנות את המקדם.
(ג)
רשות מקומית המבקשת לקבל הקצאה לגינון הציבורי תעביר לרשות הממשלתית למים ולביוב דיווח על שטחי הגינון הציבורי שלה בהתאם לסוגי הצמחייה המפורטים בתוספת השלישית; לעניין סעיף זה, ”רשות מקומית“ – למעט חברה.
(ד)
ביישובים שאינם רשות מקומית, למעט יישובים מתוכננים, תיקבע כמות המים המוקצית לגינון ציבורי בדרך האמורה בסעיף זה, בשינויים המחויבים לפי העניין.
פרק ג׳: השימוש במים בחקלאות
כמות מים מוקצית לחקלאות [תיקון: תשס״ז־3]
(א)
כמות המים המוקצית לחקלאות, למעט כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בחקלאות והתנאים המיוחדים, כמפורט בתוספת הראשונה (להלן – כמויות הצריכה בחקלאות והתנאים המיוחדים).
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שנקבעה לו ברשיון הפקה בשנה הקודמת לשנה שלגביה נקבעת כמות המים המוקצית, כמות מים מוקצית שלא על יסוד כמויות צריכה מקסימליות.
כמות מים מוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן [תיקון: תש״ן, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ד־2, תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
כמות המים המוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן תיקבע בהתאם לכמות המים שנקבעה לו ברשיון ההפקה לשנה הקודמת לשנה שעבורה נקבעת כמות המים המוקצית, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לשנות את כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, בהתאם לצרכי הישוב לקיומו ופיתוחו.
(ב)
בעת קביעת כמות מים מוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן, יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את אמות המידה של התכנון המשקי הכולל, שנקבע לאותו ישוב, ויתחשב לשם כך בהמלצות המרכז לתכנון שבמשרד החקלאות, הנוגעות לענין.
(ג)
ישוב מתוכנן שנקבעה לו כמות מים מוקצית לחקלאות, לא יהיה זכאי לתוספת מים על פי התנאים המיוחדים.
(ד)
(נמחק).
פרטים על משתמשים במים [תיקון: תשנ״ב, תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מכל ספק הזכאי לכמות מים מוקצית לחקלאות על פי כללים אלה, לרבות רשות מקומית וישוב מתוכנן, להמציא לו מדי שנה או מפעם לפעם רשימה של המשתמשים במים הנמנים עמו, לרבות כמויות המים שהועמדו לרשותם בידי הספק מתוך כמות המים שהוקצתה לו, וכן נתונים בדבר מספר היחידות הפעילות בחקלאות, סוגי הגידולים החקלאיים ונתונים בדבר שאר השימושים במים בתחומיו.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות המשך הקצבת מים לספק כאמור בהמצאת הרשימה והנתונים המפורטים בסעיף קטן (א).
(ג)
הוכח למנהל הרשות הממשלתית כי ספק אינו מחלק את המים בין הנמנים עמו כדין או אינו פועל באופן סביר בנדון, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע ברשיון ההפקה את חלוקת המים בין הנמנים עם הספק.
חקלאות בתחום רשות מקומית [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
צרכן הזכאי לכמות מים מוקצית לחקלאות על פי הוראות כללים אלה בתחום רשות מקומית והמקבל את המים מן הרשות המקומית, וכן כמות המים המוקצית לו, יפורטו ברשיון ההפקה של אותה רשות מקומית.
(ב)
(נמחק).
[תיקון: תשס״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
פרק ד׳: השימוש במים בתעשיה
[תיקון: תשס״ט]
סימן א׳: הקצאת מים לתעשיה
כמות מים מוקצית לתעשיה [תיקון: תשס״ז־3]
כמות המים המוקצית לתעשיה תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בתעשיה, המפורטות בתוספת השניה (להלן – כמויות הצריכה בתעשיה), ובהתאם לסוג הייצור ולכמותו, מלבד אם נאמר אחרת בכללים אלה.
מינימום כמות המים המוקצית לתעשיה [תיקון: תשנ״ב, תשס״ז־3, תשס״ט]
(א)
לכמות מים מוקצית לתעשיה יהיה זכאי רק מפעל תעשיה, שלפי כמויות הצריכה בתעשיה זכאי לכמות מים העולה על 5,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי היצור בלבד, למעט שירותים.
(ב)
מפעל תעשיה, הצורך כמות מים שאינה עולה על 10,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, רשאי להודיע למנהל הרשות הממשלתית כי הוא מוותר על כמות מים מוקצית לתעשיה לפי סעיף 28 ומבקש להתיר לו לצרוך כל כמות מים נדרשת; כמות המים שצורך מפעל התעשיה כאמור, תיווסף לכמות המים המוקצית לרשות המקומית, שבתחומה פועל אותו מפעל תעשיה.
(ג)
נמצא, לאחר בדיקה, כי מפעל תעשיה כאמור בסעיף קטן (ב) צרך למעלה מ־10,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לחייב את המפעל בשנה שלאחריה לחזור ולקבל כמות מים מוקצית לתעשיה לפי סעיף 28.
סוג ייצור שאינו בתוספת [תיקון: תשס״ט]
שוכנע מנהל הרשות הממשלתית שמפעל תעשיה, אשר סוג הייצור שלו אינו מפורט בתוספת השניה, זקוק לכמות מים מעל ל־5,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, יקבע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם המפעל וניתוח תהליכי הייצור שלו, את כמות המים המוקצית לתעשיה לאותו מפעל.
מפעל תעשיה שאינו בתחום רשות מקומית [תיקון: תשס״ט]
מפעל תעשיה שאינו בתחום רשות מקומית, המפיק את המים בעצמו או מקבל את המים מספק שאינו רשות מקומית, וזכאי על יסוד כמויות הצריכה בתעשיה או על יסוד קביעות מנהל הרשות הממשלתית, לכמות מים הפחותה מ־5,000 מ״ק לשנה, כמות המים המוקצית לו תפורט ברשיון הפקה, אולם כמות המים המוקצית לא תחשב ככמות מים מוקצית לתעשיה.
כמות מים מוקצית שלא לפי כמויות הצריכה בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשס״ט]
(א)
בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להתחשב בתנאי הייצור או בתהליכי הייצור המיוחדים של מפעל תעשיה או בתנאי האזור שבו מצוי המפעל, ולקבוע למפעל התעשיה כמות מים מוקצית שלא על יסוד כמויות הצריכה בתעשיה.
(ב)
למפעל תעשיה שאינו נענה לדרישותיו של מנהל הרשות הממשלתית לחסכון וייעול השימוש במים ומשתמש בכמות מים נחרגת, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע כמות מים מוקצית על יסוד כמויות צריכה בתעשיה קטנות יותר מאלה המפורטות בתוספת לסוג הייצור של אותו מפעל תעשיה, וזאת בנוסף לסמכות מנהל הרשות הממשלתית לנקוט נגד אותו מפעל בהליכים שנקבעו בחוק למניעת חריגה מכמות מים המוקצית כדין.
תוספות זמניות לתעשיה
תוספות מים שניתנו למפעל תעשיה בשנים קודמות בגלל ליקויים או תקלות במיתקני המפעל, לא יובאו בחשבון בעת קביעת כמות המים המוקצית לתעשיה למפעל.
שינויים בהקף הייצור החזוי [תיקון: תשס״ט]
ניתנה למפעל תעשיה כמות מים מוקצית לתעשיה על יסוד הקף ייצור חזוי, והוברר בתום השנה כי הקף הייצור בפועל היה גדול או קטן מההקף החזוי, תוגדל או תוקטן כמות המים המוקצית לתעשיה בהתאם לכך בתחולה מלמפרע, בתנאי שהנתונים הומצאו למנהל הרשות הממשלתית לא יאוחר מאשר תוך חדשיים מתום השנה.
כמויות מים לשירותים וגינון [תיקון: תשס״ט]
מפעל תעשיה, הצורך בנוסף לכמות המים המוקצית לתעשיה, כמויות מים לשירותים שאינם כלולים בתהליכי הייצור וכן לגינון שטח שאינו קטן מדונם אחד, יקציב לו מנהל הרשות הממשלתית, לפי שיקול דעתו ובהתחשב בתנאים של מפעל התעשיה, כמות מים לשירותים ולגינון שתיווסף לכמות המים המוקצית למפעל לתעשיה.
מפעל תעשיה בישוב מתוכנן
הוראות פרק זה יחולו גם על מפעלי תעשיה בישוב מתוכנן.
[תיקון: תשס״ח, תשס״ט]
סימן ב׳: הקצאת מים לתעשיית המלונות
הגדרות [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ט]
”מלון“ – מבנה או קבוצת מבנים במתחם אחוד המשמש להשכרת חדרי אירוח, הכולל 25 חדרים לפחות וצריכת המים שלו עולה על הכמות המזערית הקבועה בפרק זה;
”מלון נופש“ – מלון שהאכסון בו הוא למטרות מנוחה ומרגוע ואורחיו מבלים חלק ניכר מזמן השהייה, במשך היום והערב, במלון ובמיתקניו;
”מלון עירוני“ – מלון הממוקם בעיר, שהאורחים מתאכסנים בו בעיקר למטרת לינה, ומבלים חלק עיקרי מזמן השהייה בו, במשך היום והערב מחוץ למלון;
”צריכת שנת הבסיס“ – צריכת המים בשנה שבה תפוסת המלון היתה הגבוהה ביותר מתוך שלוש השנים האחרונות לשנת הגשת הבקשה, ובלבד שלא תעלה על 750 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון נופש ועל 430 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון עירוני.
הכמויות המוקצות למלון [תיקון: תשס״ט]
(א)
מלון זכאי להגיש בקשה לקבלת הקצאת מים לתעשיה; הקצאת המים תהיה בשיעורים הנקובים להלן מתוך צריכת שנת הבסיס:
(1)
בשנה הראשונה להקצאה – 95%;
(2)
בשנה השניה להקצאה – 90%;
(3)
בשנה השלישית להקצאה ואילך – 85%.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מלון אשר יראה כי בתקופה שקדמה לשנת הבסיס נקט את כל האמצעים לחיסכון במים כמפורט בסעיף 36ד, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, יוכל להגיש בקשה שלא להחיל עליו את הקיצוץ הנקוב בסעיף קטן (א).
בקשה להגדלת הקצאה [תיקון: תשס״ט]
מלון המבקש להגדיל את הקצאת המים שלו בשנה מסוימת יגיש בקשה לכך לא יאוחר מתום השנה שאליה מתייחסת הבקשה; בכל מקרה לא תעלה ההקצאה השנתית על 750 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון נופש ועל 430 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון עירוני.
תנאים להגדלת הקצאה [תיקון: תשס״ט]
הגיש מלון בקשה להגדלת ההקצאה לפי סעיף 36ג, לא תוגדל ההקצאה אלא לאחר שיוכיח, כי גדלה תפוסתו ביחס לשנת הבסיס וכי נקט את כל האמצעים לחיסכון וייעול השימוש במים להנחת דעתו של מנהל הרשות ובין השאר –
(1)
הקמת מערך הסברה לצורך הגברת המודעות לחיסכון במים בקרב עובדי המלון ואורחיו, כולל הצבת שלטים במקומות ציבוריים ובחדרים;
(2)
התקנת מדי מים במלון ובכלל זה במקומות אלה: מטבח ראשי, מטבח כנסים, מכבסה, בריכת שחייה, גינות נוי, מגדלי קירור;
(3)
ביצוע מעקב יומי אחר צריכת המים בכל מדי המים המותקנים במלון, הפקת דוחות וטיפול במקרים של כמויות צריכה חריגות;
(4)
התקנת אבזרים חוסכי מים בכל המלון, לרבות התקנת חסכמים בכל המקלחות ובברזי המלון, התקנת מכלי הדחה דו־כמותיים או מנגנונים דו־כמותיים בכל שירותי המלון;
(5)
התקנת מערך גינון חסכוני והוכחת צריכה שאינה עולה על הכמויות הנקובות להלן לכל דונם מגונן:
(א)
אזור הצפון והמרכז – 600 מטרים מעוקבים לדונם;
(ב)
אזור הדרום, למעט אילת והערבה – 690 מטרים מעוקבים לדונם;
(ג)
אזור עמק בית שאן, בקעת הירדן וטבריה – 820 מטרים מעוקבים לדונם;
(ד)
אילת וים המלח – 1,400 מטרים מעוקבים לדונם;
(ה)
ערבה – 1,100 מטרים מעוקבים לדונם;
(6)
מינוי ממונה מטעם המלון ליישום כל האמצעים המנויים בסעיף זה.
ביטול
תקנות המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשכ״ט–1969 – בטלות.
השם [תיקון: תשס״ז־3]
לכללים אלה ייקרא ”כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976“.
[תיקון: תשנ״ב]
תוספת ראשונה
[תיקון: תשס״ז־3]
(סעיף 17)
כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בחקלאות
[תיקון: תשס״ט]
(במ״ק לדונם לשנה: מפה מפורטת של האזורים מופקדת ברשות המים)
[תיקון: תשס״ט]
כמות מים מוקצית לחקלאות תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המפורטות להלן: נקבעה כמות מים מוקצית לחקלאות על יסוד כמויות צריכה, כאמור, לא יהיה צרכן זכאי לתוספת מים בגין שינוי בסוג הגידול, אלא אם כן קיבל לכך אישור, מראש, מאת מנהל הרשות הממשלתית:
1.
גידולי שדה
האזור / הגידולים | כותנה | מלון | אבטיח | אגוזי אדמה | חמניה | חימצה | חיטה השקיה | חיטה תחמיץ | תירס תחמיץ |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
גולן | 500 | 150 | 250 | 160 | 100 | 100 | 400 | ||
עמק החולה | 500 | 150 | 200 | 550 | 160 | 70 | 70 | 450 | |
מרום גליל | 200 | 70 | 350 | ||||||
מעלה הגליל | 450 | 70 | 350 | ||||||
עכו | 380 | 150 | 200 | 100 | 160 | 70 | 70 | 280 | |
נצרת | 480 | 150 | 200 | 150 | 70 | 280 | |||
בקעת כנרות | 1100 | 250 | 250 | 200 | 200 | 250 | 250 | 400 | |
בית שאן | 900 | 300 | 300 | 200 | 220 | 220 | 450 | ||
גלבוע־חרוד | 800 | 300 | 300 | 200 | 200 | 250 | 250 | 400 | |
גליל תחתון | 510 | 200 | 300 | 160 | 200 | 200 | 400 | ||
עמק יזרעאל | 450 | 200 | 250 | 500 | 100 | 160 | 120 | 120 | 400 |
חדרה | 450 | 200 | 250 | 500 | 150 | 160 | 80 | 80 | 400 |
רעננה | 450 | 250 | 250 | 500 | 160 | 80 | 80 | 400 | |
רחובות | 450 | 200 | 250 | 480 | 150 | 160 | 90 | 90 | 380 |
ירושלים | 150 | 200 | 400 | ||||||
בקעת הירדן | 300 | 350 | 300 | 700 | |||||
לכיש | 400 | 250 | 300 | 550 | 200 | 200 | 200 | 200 | 450 |
בשור ועזה | 480 | 250 | 250 | 620 | 200 | 200 | 200 | 250 | 400 |
נגב | 550 | 250 | 400 | 250 | 220 | 200 | 200 | 600 | 800 |
ערבה | 1350 | 600 | 600 | 400 | 700 |
2.
ירקות בשטח פתוח
האזור / הגידולים | עגבניות מאכל | בצל | גזר | תירס מתוק | תפוחי אדמה | עגבניות תעשיה | מלפפון | פלפל | [צ״ל: חציל] |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
גולן | 700 | 400 | 450 | 400 | 400 | 250 | 800 | ||
עמק החולה | 800 | 450 | 450 | 400 | 250 | 900 | 900 | ||
מרום גליל | 700 | 350 | 250 | 800 | 800 | ||||
מעלה הגליל | 700 | 350 | 250 | ||||||
עכו | 700 | 400 | 550 | 350 | 400 | 350 | 250 | 800 | 800 |
נצרת | 700 | 400 | 350 | 350 | 250 | 800 | 800 | ||
בקעת כנרות | 700 | 550 | 450 | 800 | 800 | ||||
בית שאן | 800 | 450 | 600 | 550 | 630 | 450 | 350 | 900 | 900 |
גלבוע־חרוד | 700 | 400 | 550 | 500 | 400 | 330 | |||
גליל תחתון | 800 | 450 | 500 | 500 | 330 | 900 | 900 | ||
עמק יזרעאל | 800 | 400 | 550 | 350 | 450 | 350 | 250 | 900 | 900 |
חדרה | 700 | 400 | 550 | 400 | 470 | 400 | 250 | 800 | 700 |
רעננה | 700 | 400 | 550 | 400 | 470 | 400 | 250 | 700 | 700 |
רחובות | 700 | 400 | 550 | 400 | 470 | 400 | 250 | 800 | 700 |
ירושלים | 650 | 500 | 350 | 250 | 750 | 750 | |||
בקעת הירדן | 1000 | 700 | 800 | 450 | 550 | 1100 | 1200 | ||
לכיש | 800 | 400 | 550 | 400 | 450 | 400 | 300 | 900 | 900 |
בשור ועזה | 800 | 400 | 550 | 350 | 600 | 410 | 300 | 700 | 750 |
נגב | 800 | 600 | 550 | 450 | 600 | 450 | 400 | 900 | 900 |
ערבה | 1100 | 750 | 850 | 600 | 450 | 1200 | 1300 |
3.
ירקות חממה
האזור / הגידולים | עגבניות | מלון | פלפל | מלפפון |
---|---|---|---|---|
גולן | 750 | 700 | ||
עמק החולה | 750 | 1000 | ||
מרום גליל | 750 | 1000 | 1000 | |
מעלה הגליל | 750 | 1000 | ||
עכו | 750 | 1000 | ||
נצרת | 850 | 1000 | ||
בקעת כנרות | ||||
בית שאן | 1000 | 700 | 1000 | |
גלבוע־חרוד | ||||
גליל תחתון | 800 | 1000 | ||
עמק יזרעאל | 800 | 700 | 1000 | 1000 |
חדרה | 800 | 700 | 1000 | 1000 |
רעננה | 850 | 1000 | 1000 | |
רחובות | 750 | 1000 | 1000 | |
ירושלים | 850 | |||
בקעת הירדן | 1000 | 900 | 1200 | |
לכיש | 850 | 1000 | 1000 | |
בשור ועזה | 850 | 1000 | 1000 | |
נגב | 850 | 700 | 1000 | 1000 |
ערבה | 1000 | 900 | 1200 |
4.
נשירים
האזור / הגידולים | תפוח | אגס | אפרסק | שזיף יפני | שזיף אירופאי | משמש |
---|---|---|---|---|---|---|
גולן | 750 | 650 | 650 | 550 | 600 | 500 |
עמק החולה | 800 | 750 | 700 | 600 | 650 | 550 |
מרום גליל | 720 | 650 | 650 | 550 | 600 | 500 |
מעלה הגליל | 720 | 600 | 650 | 550 | 640 | 500 |
עכו | 650 | 600 | 550 | 550 | 550 | 500 |
נצרת | 600 | 550 | ||||
בקעת כנרות | ||||||
בית שאן | ||||||
גלבוע־חרוד | 550 | |||||
גליל תחתון | 800 | 700 | 600 | 650 | 650 | 550 |
עמק יזרעאל | 900 | 650 | 550 | 550 | 600 | |
חדרה | 650 | 650 | 550 | 500 | 600 | 500 |
רעננה | 650 | 650 | 550 | 550 | 600 | 500 |
רחובות | 650 | 650 | 550 | 550 | 500 | 500 |
ירושלים | 750 | 550 | 550 | 600 | 500 | |
בקעת הירדן | 1600 | |||||
לכיש | 650 | 650 | 650 | 600 | 600 | 550 |
בשור ועזה | 650 | 600 | 550 | 500 | ||
נגב | 800 | 800 | 750 | 700 | 700 | 700 |
ערבה |
הערה: לנשירים צעירים (משנת נטיעתם ועד להיותם בני 3 שנים) – 35% מכמויות הצריכה המפורטות לעיל, בהתאם לענין.
5.
כרם ואחרים
האזור / הגידולים | ענבי מאכל | ענבי יין | זית מאכל | תמר | שקד | פקאן |
---|---|---|---|---|---|---|
גולן | 700 | 300 | 500 | 1200 | 300 | 800 |
עמק החולה | 250 | 500 | 800 | |||
מרום גליל | 500 | 280 | 500 | 800 | ||
מעלה הגליל | 500 | 500 | 300 | 800 | ||
עכו | 500 | 500 | 300 | 800 | ||
נצרת | 500 | 250 | 500 | 300 | 800 | |
בקעת כנרות | 700 | 650 | 1200 | 1000 | ||
בית שאן | 900 | 800 | 1200 | |||
גלבוע־חרוד | 700 | 800 | 1200 | 450 | 800 | |
גליל תחתון | 500 | 310 | 500 | 1200 | 370 | 1000 |
עמק יזרעאל | 310 | 500 | 300 | 800 | ||
חדרה | 400 | 250 | 500 | 300 | 800 | |
רעננה | 400 | 220 | 500 | 300 | 800 | |
רחובות | 500 | 250 | 500 | 250 | 800 | |
ירושלים | 500 | 250 | 500 | 400 | 800 | |
בקעת הירדן | 1000 | 650 | 1500 | |||
לכיש | 650 | 300 | 500 | 250 | 800 | |
בשור ועזה | 550 | 500 | 250 | 800 | ||
נגב | 750 | 400 | 500 | 1200 | 450 | 1000 |
ערבה | 1000 | 1000 | 1800 |
6.
סובטרופיים
האזור / הגידולים | אבוקדו | מנגו | אפרסמון | בננות |
---|---|---|---|---|
גולן | 700 | 450 | 630 | 2000 |
עמק החולה | 850 | 550 | 770 | 2000 |
מרום גליל | 750 | 500 | ||
מעלה הגליל | 650 | 450 | 580 | 1000 |
עכו | 650 | 420 | 580 | 1000 |
נצרת | 650 | 420 | 580 | |
בקעת כנרות | 1000 | 850 | 2200 | |
בית שאן | 1100 | 750 | 1000 | |
גלבוע־חרוד | 900 | 700 | ||
גליל תחתון | 800 | 550 | 650 | |
עמק יזרעאל | 700 | 600 | 700 | |
חדרה | 650 | 550 | 600 | 1200 |
רעננה | 650 | 450 | 600 | |
רחובות | 700 | 550 | 600 | 1200 |
ירושלים | 700 | 650 | ||
בקעת הירדן | 1400 | 1400 | 2600 | |
לכיש | 750 | 550 | 650 | |
בשור ועזה | 950 | 650 | 850 | |
נגב | 1050 | 700 | 900 | |
ערבה | 1600 |
הערה: לסובטרופיים צעירים (משנת נטיעתם ועד להיותם בני 3 שנים) – 35% מכמויות הצריכה המפורטות לעיל, בהתאם לענין.
7.
הדרים
האזור / הגידולים | שמוטי | אפיל | טבורי | אשכולית אדומה | אשכולית לבנה | לימון | קליפים |
---|---|---|---|---|---|---|---|
גולן | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | ||
עמק החולה | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | |
מרום גליל | 750 | 750 | |||||
מעלה הגליל | 750 | 750 | 750 | 750 | |||
עכו | 700 | 700 | 700 | 700 | 700 | 700 | 700 |
נצרת | 700 | 700 | 700 | 750 | |||
בקעת כנרות | 900 | 900 | 900 | 900 | 900 | 900 | |
בית שאן | 900 | 900 | 900 | 900 | 900 | ||
גלבוע־חרוד | 900 | 900 | 900 | 900 | |||
גליל תחתון | 900 | 900 | 900 | 900 | 900 | ||
עמק יזרעאל | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 |
חדרה | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 |
רעננה | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 |
רחובות | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 |
ירושלים | 750 | 750 | 750 | 750 | |||
בקעת הירדן | 1000 | 1000 | 1000 | 1000 | 1000 | ||
לכיש | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 | 750 |
בשור ועזה | 850 | 850 | 850 | 850 | 850 | 850 | 850 |
נגב | 850 | 850 | 850 | 850 | 850 | 850 | 850 |
ערבה | 1200 | 1200 |
הערה: להדרים צעירים (משנת נטיעתם ועד להיותם בני 3 שנים) – 35% מכמויות הצריכה המפורטות לעיל, בהתאם לענין.
תוספת שניה
[תיקון: תשס״ז־3]
(סעיף 28)
כמויות הצריכה המקסימליות בתעשיה
[תיקון: תשנ״ו]
הענף הראשי | הענף המשני | סוג המוצר | יח׳ | כמות מים מקסימלית ליחידת מוצר במ״ק | הערות |
---|---|---|---|---|---|
מפעלי אריזה חקלאיים | בתי אריזה | פרי הדר | טון | 0.25 | |
אפרסקים | טון | 0.70 | |||
תפוחי עץ | טון | 0.70 | |||
גזר | טון | 3.0 | |||
בגגות | טון | 0.35 | |||
אבוקדו | טון | 0.30 | |||
מישמש | טון | 0.70 | |||
פרחים | 1000 יח׳ | 0.35 | |||
מחצבים | חצץ | חצץ רחוץ | טון | 0.35 | |
סיד רגבים מחצץ רחוץ | טון | 0.45 | |||
סיד רגבים מחצץ בלתי רחוץ | טון | 0.00 | |||
אגום | טון | 0.08 | |||
עפרת נחושת | צמנט נחושת | טון | 4.50 | ||
פוספטים | פוספט קלוי | טון | 1.00-1.50 | ||
פוספט נטולי פלואוריד | טון | 1.00 | |||
פוספט מועשר | טון | 0.00 | |||
מזון | בשר עופות | בתי מטבחיים לבקר | ראש בקר | 1.50-2.50 | |
קמח נוצות | טון | 5.00 | |||
בשר מוכשר | טון | 10.00 | |||
בשר מבושל | טון | 12.0 | |||
המבורגר | טון | 12.0 | |||
ביצים קפואות | טון | 15.0 | |||
נקניק – כולל הכשרת בשר | טון | 12.0 | |||
נקניק – לא כולל הכשרת בשר | טון | 2.0 | |||
שימורי בשר בקופסאות – כולל הכשרת בשר | טון | 18.0 | |||
פטימים מוכשרים | טון | 30.0 | |||
הודים מוכשרים | טון | 15.0 | |||
דגים | שימורי סרדיני ים בקופסאות | טון | 14.0 | ||
שימורי טונה בקופסאות | טון | 14.0 | |||
שימורי קרפיוגים בקופסאות | טון | 16.0 | |||
כבושים מדגים מלוחים | טון | 25.0 | |||
כבושים מדגים רגילים | טון | 12.0 | |||
מוצרי חלב | חלב מעוקר ממולא בבקבוקים | 1000 ליטר | 5.0 | ||
חלב מפוסטר ממולא בבקבוקים | 1000 ליטר | 2.2 | |||
חלב מפוסטר ממולא בשקיות | 1000 ליטר | 1.2 | |||
חלב מפוסטר ממולא בבקבוקי פלסטיק | 1000 ליטר | 1.2 | |||
גבינה מותכת | טון | 8.0 | |||
גבינה קשה מחלב צאן | טון | 10.0 | |||
גבינה קשה מחלב בקר | טון | 15.0 | |||
גבינה רכה מחלב בקר | טון | 10.0 | |||
גבינה רכה מחלב צאן | טון | 7.0 | |||
תוצרת ניגרת בגביעי פלסטיק | טון | 2.0 | |||
מיקס גלידה | טון | 2.0 | |||
גלידה – לא כולל הכנת מיקם גלידה | טון | 2.0 | |||
אבקת חלב | טון | 25.0 | |||
אבקת מי גבינה | טון | 30.0 | |||
חמאה בתהליך נמשך | טון | 12.0 | |||
חמאה בתהליך מנתי | טון | 20.0 | |||
פודינג שוקולד | טון | 3.0 | |||
יוגורט עם פירות | טון | 3.0 | |||
יוגורט לשתיה | טון | 4.0 | |||
רפרפת | טון | 4.0 | |||
יוגורט בטעם פירות | טון | 4.0 | |||
פירות־ירקות | מיץ פרי הדר טבעי בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 8.5 | ||
מיץ פרי הדר טבעי בקפסאות A-2 | טון | 8.0 | |||
מיץ פרי הדר טבעי בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 7.5 | |||
מיץ פרי הדר טבעי בקופסאות A-10 | טון | 7.0 | |||
מיץ פרי הדר טבעי בקופסאות 5 ק״ג | טון | 6.5 | |||
מיץ פרי הדר בחביות | טון | 4.0 | |||
מיץ ממותק בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 8.0 | |||
מיץ ממותק בקופסאות A-2 | טון | 7.5 | |||
מיץ ממותק בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 7.0 | |||
מיץ ממותק בקופסאות A-10 | טון | 6.5 | |||
מיץ ממותק בקופסאות 5 ק״ג | טון | 6.0 | |||
רכז פרי הדר 30° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 30.0 | |||
רכז פרי הדר 30° בקופסאות A-2 | טון | 32.5 | |||
רכז פרי הדר 30° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 35.0 | |||
רכז פרי הדר 30° בקופסאות A-10 | טון | 37.5 | |||
רכז פרי הדר 30° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 40.0 | |||
רכז פרי הדר 30° בחביות | טון | 6.5 | |||
רכז פרי הדר 40° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 31.0 | |||
רכז פרי הדר 40° בקופסאות A-2 | טון | 33.5 | |||
רכז פרי הדר 40° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 36.0 | |||
רכז פרי הדר 40° בקופסאות A-10 | טון | 38.5 | |||
רכז פרי הדר 40° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 41.0 | |||
רכז פרי הדר 40° בחביות | טון | 7.0 | |||
רכז פרי הדר 45° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 32.0 | |||
רכז פרי הדר 45° בקופסאות A-2 | טון | 34.5 | |||
רכז פרי הדר 45° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 37.0 | |||
רכז פרי הדר 45° בקופסאות A-10 | טון | 39.5 | |||
רכז פרי הדר 45° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 42.0 | |||
רכז פרי הדר 45° בחביות | טון | 7.5 | |||
רכז פרי הדר 50° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 33.0 | |||
רכז פרי הדר 50° בקופסאות A-2 | טון | 35.5 | |||
רכז פרי הדר 50° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 38.0 | |||
רכז פרי הדר 50° בקופסאות A-10 | טון | 40.5 | |||
רכז פרי הדר 50° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 43.0 | |||
רכז פרי הדר 50° בחביות | טון | 8.0 | |||
רכז פרי הדר 55° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 34.0 | |||
רכז פרי הדר 55° בקופסאות A-2 | טון | 36.5 | |||
רכז פרי הדר 55° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 39.0 | |||
רכו פרי הדר 55° בקופסאות A-10 | טון | 41.5 | |||
רכז פרי הדר 55° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 44.0 | |||
רכז פרי הדר 55° בחביות | טון | 8.5 | |||
רכז פרי הדר 60° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 35.0 | |||
רכז פרי הדר 60° בקופסאות A-2 | טון | 37.5 | |||
רכז פרי הדר 60° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 40.0 | |||
רכז פרי הדר 60° בקופסאות A-10 | טון | 42.5 | |||
רכז פרי הדר 60° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 46.0 | |||
רכז פרי הדר 60° בחביות | טון | 9.0 | |||
רכז פרי הדר 65° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 36.0 | |||
רכז פרי הדר 65° בקופסאות A-2 | טון | 38.5 | |||
רכז פרי הדר 65° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 41.0 | |||
רכז פרי הדר 65° בקופסאות A-10 | טון | 43.5 | |||
רכז פרי הדר 65° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 47.0 | |||
רכז פרי הדר 65° בחביות | טון | 9.5 | |||
רכז קפוא 60° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 10.0 | |||
רכז קפוא 60° בקופסאות A-2 | טון | 10.0 | |||
רכז קפוא 60° בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 10.0 | |||
רכז קפוא 60° בקופסאות A-10 | טון | 10.0 | |||
רכז קפוא 60° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 10.0 | |||
רכז קפוא 60° בחביות | טון | 10.0 | |||
כתש מפרי הדר (רגיל) בחביות | טון | 4.0 | |||
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 10.0 | |||
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות A-2 | טון | 9.5 | |||
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 9.0 | |||
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות A-10 | טון | 8.5 | |||
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות 5 ק״ג | טון | 8.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:2) בחביות | טון | 8.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 4.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות A-2 | טון | 14.5 | |||
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 15.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות A-10 | טון | 15.5 | |||
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות 5 ק״ג | טון | 16.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:3) בחביות | טון | 10.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 16.5 | |||
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות A-2 | טון | 17.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 17.5 | |||
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות A-10 | טון | 18.0 | |||
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות 5 ק״ג | טון | 19.0 | |||
בסיס מפרי הדר בחביות | טון | 10.0 | |||
בסיס מפרי הדר בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 12.0 | |||
בסיס מפרי הדר בקופסאות A-2 | טון | 13.0 | |||
בסיס מפרי הדר בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 13.5 | |||
בסיס מפרי הדר בקופסאות A-10 | טון | 14.5 | |||
בסיס מפרי הדר בקופסאות 5 ק״ג | טון | 16.0 | |||
סקווש מפרי הדר בבקבוקים | טון | 0.9 | |||
סקווש מפרי הדר בקנקנים | טון | 13.0 | |||
שמן אתרי | טון | 60.0 | |||
קליפות מיועדות לבעלי חיים (פת״ז) | טון | 0.3 | |||
קליפות מיועדות לייצור פקטין | טון פקטין | 50.0 | |||
פקטין | טון | 800.0 | |||
מיץ עגבניות בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 12.0 | |||
מיץ עגבניות בקופסאות A-2 | טון | 11.5 | |||
מיץ עגבניות בקופסאות 43 אונק׳ | טון | 11.0 | |||
מיץ עגבגיות בקופסאות 46 אונק׳ | טון | 10.0 | |||
מיץ עגבניות בקופסאות A-10 | טון | 9.5 | |||
מיץ עגבניות בקופסאות 5 ק״ג | טון | 9.0 | |||
רסק עגבניות 22° בחביות | טון | 10.0 | |||
רסק עגבניות 22° בקופסאות 100 גר׳ | טון | 25.0 | |||
רסק עגבניות 22° בקופסאות 6 אונק׳ | טון | 26.0 | |||
רסק עגבניות 22° בקופסאות A-2 | טון | 27.0 | |||
רסק עגבניות 22° בקופסאות A-21⁄2 | טון | 27.5 | |||
רסק עגבניות 22° בקופסאות A-10 | טון | 28.0 | |||
רסק עגבניות 22° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 30.0 | |||
רכז עגבניות 28° בחביות | טון | 11.0 | |||
רכז עגבניות 28° בקופסאות A-2 | טון | 28.0 | |||
רכז עגבגיות 28° בקופסאות A-21⁄2 | טון | 29.0 | |||
רכז עגבניות 28° בקופסאות A-10 | טון | 30.0 | |||
רכז עגבניות 28° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 32.0 | |||
רכז עגבניות 33° בחביות | טון | 12.0 | |||
רכז עגבניות 33° בקופסאות A-2 | טון | 28.0 | |||
רכז עגבניות 33° בקופסאות A-21⁄2 | טון | 29.0 | |||
רכז עגבניות 33° בקופסאות A-10 | טון | 32.0 | |||
רכז עגבניות 33° בקופסאות 5 ק״ג | טון | 35.0 | |||
קרש עגבניות 10° בקופסאות A-2 | טון | 20.0 | |||
קרש עגבגיות 10° בקופסאות A-10 | טון | 22.0 | |||
פיצה עגבניות 12° בקופסאות A-2 | טון | 23.0 | |||
פיצה עגבניות 12° בקופסאות A-10 | טון | 24.0 | |||
פירה עגבניות 13° בקופסאות A-2 | טון | 25.0 | |||
פירה עגבניות 13° בקופסאות A-10 | טון | 26.0 | |||
פלחי אשכוליות בקופסאות A-1 | טון | 15.0 | |||
פלחי אשכוליות בקופסאות A-2 | טון | 16.0 | |||
פלחי אשכוליות בקופסאות A-10 | טון | 17.0 | |||
פלחי אשכוליות מקוררות בקופסאות A-1 | טון | 10.0 | |||
פלחי אשכוליות מקוררות בקופסאות A-10 | טון | 10.0 | |||
רכז תפוחי עץ בחביות | טון | 8.0 | |||
רכז תפוחי עץ קופסאות | טון | 22.0 | |||
בסיסים תפוחי עץ בקופסאות | טון | 9.0 | |||
בסיסים תפוחי עץ בחביות | טון | 9.0 | |||
לפתני תפוחי עץ בקופסאות | טון | 8.0 | |||
פולפה תפוחי עץ בחביות | טון | 6.0 | |||
פולפה תפוחי עץ בקופסאות | טון | 5.0 | |||
רכז משמש בחביות | טון | 8.0 | |||
רכז משמש בקופסאות | טון | 22.0 | |||
בסיסים משמש בקופסאות | טון | 19.0 | |||
לפתנים משמש בקופסאות | טון | 8.0 | |||
בסיסים משמש בקופסאות | טון | 19.0 | |||
בסיסים משמש בחביות | טון | 9.0 | |||
פולפה משמש בחביות | טון | 6.0 | |||
פולפה משמש בקופסאות | טון | 15.0 | |||
רכז ענבים בחביות | טון | 8.0 | |||
רכז ענבים בקופסאות | טון | 22.0 | |||
בסיסים ענבים בקופסאות | טון | 19.0 | |||
בסיסים ענבים בחביות | טון | 9.0 | |||
פולפה ענבים בחביות | טון | 6.0 | |||
פולפה ענבים בקופסאות | טון | 15.0 | |||
פולפה פרי הדר בחביות | טון | 6.0 | |||
פולפה פרי הדר בקופסאות | טון | 15.0 | |||
כבושי עגבניות בקופסאות 5 ק״ג | טון | 6.0 | |||
סירופים | טון | 3.0 | |||
לפתני אפרסקים בקופסאות | טון | 15.0 | |||
לפתני אגסים בקופסאות | טון | 15.0 | |||
כבושי זיתים בקופסאות A-2 | טון | 8.0 | |||
כבושי זיתים בקופסאות 5 ק״ג | טון | 10.0 | |||
כבושי זיתים שבורים בקופסאות A-2 | טון | 5.0 | |||
כבושי זיתים שבורים בקופסאות 5 ק״ג | טון | 5.5 | |||
כבושי חצילים בקופסאות A-2 | טון | 8.0 | |||
כבושי חצילים בקופסאות 5 ק״ג | טון | 9.0 | |||
כבושי מלפפונים בקופסאות A-2 | טון | 5.0 | |||
כבושי מלפפונים בקופסאות 5 ק״ג | טון | 6.0 | |||
כבושי פלפל בקופסאות 5 ק״ג | טון | 6.0 | |||
שימורי תירס בקופסאות A-2 | טון | 12.0 | |||
שימורי אפונה בקופסאות A-2 | טון | 12.0 | |||
שימורי גזר־אפונה בקופסאות A-2 | טון | 12.0 | |||
גזר מיובש | טון/חומר גלם | 8.0 | |||
לפת מיובש | טון/חומר גלם | 8.0 | |||
בצל מיובש | טון/חומר גלם | 5.0 | |||
שעועית מיובשת | טון/חומר גלם | 8.0 | |||
לוף מיובש | טון/חומר גלם | 8.0 | |||
פלפל מיובש | טון/חומר גלם | 8.0 | |||
תירס מוקפא | טון/חומר גלם | 8.0 | |||
שעועית מוקפאת | טון/חומר גלם | 25.8 | |||
אפונה מוקפאת | טון/חומר גלם | 25.5 | |||
כרובית מוקפאת | טון | 15.2 | |||
פלפל חתוך מוקפא | טון | 24.8 | |||
פלפל שלם מוקפא | טון | 33.2 | |||
במיה מוקפאת | טון | 24.3 | |||
קשואים מוקפאים | טון | 19.0 | |||
תרד מוקפא | טון | 44.6 | |||
סלרי מוקפא | טון | 25.3 | |||
בצל חתוך מוקפא | טון | 21.3 | |||
גזר בקוביות מוקפא | טון | 21.3 | |||
תות שדה מוקפא | טון | 20.0 | |||
ברוקולי מוקפא | טון | 30.7 | |||
משמש מוקפא | טון | 12.1 | |||
תמרים מוקפאים | טון | 24.2 | |||
סלטים | חומוס | טון | 12-14 | ||
טחינה | טון | 13-16 | |||
ממרח צמחי | טון | 13.5 | |||
מיונז | טון | 12-17 | |||
קמח | טחינת קמח מחיטה יבוא | טון | 0.5 | ||
טחינת קמח מחיטה מקומית | טון | 1.0 | |||
מאפיות | לחם | טון | 1.0-1.2 | ||
ביסקויט ארוז בקופסאות בשימוש רב־פעמי | טון | 2.0 | |||
ביסקויט ארוז בשקיות | טון | 1.2 | |||
מוצרי בצק | טון | 0.85 | |||
סוכר | סוכר | טון/סלק סוכר | 2.1 | ||
בירה | בירה קרה בבקבוקים | ה״ל | 0.90 | ||
לתת | טון | 10.0 | |||
יין כהל | יין בבקביקים בשימוש חד־פעמי | טון | 5.0 | קירור מים | |
יין בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 4.5 | קירור אויר | ||
יין בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 7.0 | קירור מים | ||
יין בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 6.5 | קירור אוויר | ||
כהל מפרי הדר | טון | 40.0 | קירור מים | ||
20.0 | קירור אוויר | ||||
כהל ממולסה | טון | 26.0 | קירור מים | ||
13.0 | קירור אויר | ||||
כהל מענבים | טון | 32.0 | קירור מים | ||
16.0 | קירור אויר | ||||
חומץ בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 6.0 | |||
חומץ בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 8.0 | |||
משקאות חריפים בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 6.0 | |||
משקאות חריפים בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 8.0 | |||
משקאות קלים | משקאות מפוסטרים בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 2.35 | ||
משקאות מפוסטרים בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 4.35 | |||
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 3.8 | קירור מים | ||
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 3.5 | קירור אויר | ||
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 2.1 | קירור מים | ||
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 1.8 | קירור אויר | ||
קרח | קרח | טון | 1.4 | ||
אחסון בשר | טון | 0.6 | קירור מים והפשרה במים | ||
אחסון תפוחי אדמה | טון | 0.4 | קירור מים והפשרה במים | ||
אחסון פרי הדר | טון | 0.2 | קירור מים והפשרה במים | ||
אחסון מוצרי חלב | טון | 0.2 | קירור מים והפשרה במים | ||
אחסון נשירים | טון | 0.8 | קירור מים והפשרה במים | ||
אבחלת פרי הדר | טון | 0.2 | |||
אחסון מוצרים | טון | 0.2 | קירור מים והפשרת גז חם | ||
אחסון מוצרים | טון | 0.05 | קירור אויר והפשרת גז | ||
אחסון (עם אויר מבוקר) | טון | (ראה הערה) | תוספת של 0.3 מ״ק | ||
שוקולד וממתקים | פירות מסוכרים | טון | 20.0 | ||
קליפות מסוכרות | טון | 60.0 | |||
שוקולד | טון | 5.0 | ציוד מקורר מים | ||
שוקולד | טון | 2.0 | ציוד מקורר אויר | ||
לקרים | טון | 5.0 | |||
סוכריות | טון | 4.0 | |||
ופלים | טון | 2.0 | |||
חלבה | טון | 9.0 | |||
אריזת קקאו | טון | 0.5 | |||
מיזוג אויר | טון קרור/שעה | 0.006 | קירור מים | ||
שמני מאכל | כוספה בתהליך מצוי | טון | 1.0 | קירור מים | |
כוספה בתהליך מצוי | טון | 0.3 | קירור אויר | ||
כוספה בתהליך כבישה | טון | 0.2 | |||
שמן מזוקק בתהליך רציף בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 2.0 | |||
שמן מזוקק בתהליך רציף בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 2.50 | |||
שמן מזוקק בתהליך מנתי בבקבוקים בשימוש חד־פעמי | טון | 4.5 | |||
שמן מזוקק בתהליך מנתי בבקבוקים בשימוש רב־פעמי | טון | 5.0 | |||
שמן מזוקק בתהליך מנתי בחביות | טון | 4.5 | |||
שמן מזוקק בתהליך רציף בחביות | טון | 2.0 | |||
שמן עופות | טון | 10.0 | |||
שמן מוקשה | טון | 2.0 | |||
מרגרינה | טון | 1.1 | |||
שונות | מרקים | טון | 7.0 | ||
עמילן מתפוחי־אדמה | טון | 9.0 | |||
עמילן מתירס | טון | 5.0 | |||
עמילן מקמח | טון | 5.0 | |||
קפה נמס | טון | 22.0 | |||
הידרוזילט | טון | 3.0 | |||
גלוקוזה | טון | 8.0 | |||
טקסטיל | ייצור סיבים | סיבי אקרילן | 64 | ||
סיבי צמר | 13 | כולל הרטבה ולחות | |||
צביעת סיבים | אקרילן | 60 | |||
צמר | 90 | ||||
פוליאסטר | 115 | ||||
צביעת חוטים בקונוסים | כותנה | טון | 70-130 | ||
אקרילן | טון | 60.0 | |||
נילון | טון | 75.0 | |||
צמר | טון | 90.0 | |||
פוליאסטר | טון | 120.0 | |||
צביעת חוטים בדוללות | צמר | טון | 120.0 | ||
צמר – נילון | טון | 120.0 | |||
נילון – אקרילן | טון | 150.0 | |||
צביעת בדים בניגרים | כותנה | טון | 15-45 | ||
צמר | טון | 40.0 | |||
צמר – פוליאסטר | טון | 40.0 | |||
צביעת בדים | כותנה – פוליאסטר | טון | 150.0 | ||
פוליאסטר | טון | 90.0 | |||
נילון | טון | 120.0 | |||
אשפרת בדים | כותנה – מרצור | טון | 30.0 | ||
כותנה – סנפור | טון | 5.0 | |||
כותנה – ממתחה | טון | 3.0 | |||
פתח צבע | בניגרים | טון | 20.0 | ||
בהספלים | טון | 60.0 | |||
הדפסת בדים (פיגמנט) | הדפסה | מטר אורך | 0.003 | ||
כביסה בניגרים | טון | 2.0 | |||
כביסה בהספלים | טון | 5.0 | |||
הדפסת בדים (אחרים) | הדפסה | מטר אורך | 0.003 | ||
כביסה בניגרים | טון | 20.0 | |||
כביסה בהספלים | טון | 80.0 | |||
צמר גפן | צמר גפן | טון | 90.0 | ||
עור ומוצריו | עור עליון (משלחים גלמיים) | בוקס | רגל מרובע גלמי | 0.02 | |
שפאלט | רגל מרובע גלמי | 0.008 | |||
עור תחתון | סוליות | טון | 25.0 | ||
בלנקים | טון | 32.0 | |||
גומי | צמיגים | צמיגים | טון | 15.0 | |
ניר ומוצריו | ניר | ניר | טון | 30.0 | |
ניר טישיו 18 גר׳/ממ״ר | טון | 80.0 | |||
ניר קרפ 33-35 גר׳/ממ״ר | טון | 80.0 | |||
קרטון דופלקס | טון | 25.0 | |||
קרטון אפור | טון | 22.0 | |||
תאי אריוה | טון | 20.0 | |||
סיבי עור | טון | 25.0 | |||
קרטון גלי | טון | 1.0 | |||
עץ ומוצריו | לבידים | מ״ק | 2.5 | ||
סיבית | מ״ק | 1.8 | |||
פורמאיקה | מטר מרובע | 0.008 | |||
חומרי בניה | סיד ומוצריו | מוצרי סיליקט | טון | 0.3 | |
סיד כבוי | טון | 4.0 | |||
סיד מימת | טון | 0.6 | |||
לבני איטונג | מ״ק | 1.0 | |||
קרמיקה | חרסינה | יח׳ 15/15 | 0.0009 | ||
מרצפות קרמיקה | יח׳ 20/20 | 0.0016 | |||
מוצרי מלט | מרצפות מוזאיקה | ממ״ר | 0.06-0.12 | ||
בלוק בטון | יח׳ | 0.004 | |||
בטון מוכן | מ״ק | 0.25 | |||
בטון טרומי | מ״ק | 1.0 | |||
מוצרי אסבסט צמנט | צנורות | טון | 2.1 | ||
לוחות | טון | 1.2 | |||
מכבסות | כביסה | טון | 18-20 במכונות מנתיות 11-13 במכונות רציפות אוטומטיות, בעלות זרימה חוזרת |
[תיקון: תשס״ח־3, תשס״ט־3]
תוספת שלישית
(סעיף 16א)
כמויות השקיה במ״ק לדונם לשנה לשימוש יעיל במים לפי אזורים וסוגי צמחיה
[צ״ל: אזורים] | מדשאות | שיחים ועצים | ורדים ופרחים |
---|---|---|---|
צפון | 610 | 410 | 620 |
אזור החולה ורמת הגולן | 740 | 490 | 760 |
מרכז | 640 | 430 | 640 |
דרום | 700 | 470 | 710 |
עמק בית שאן ובקעת הירדן | 910 | 600 | 940 |
נגב | 940 | 630 | 1020 |
אילת ים המלח והערבה | 1450 | 970 | 1590 |
לעניין תוספת זו –
”צפון“ – צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
”מרכז“ – בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
”דרום“ – דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
”נגב“ – דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
”קו מיעוט משקעים“ – כמשמעותו בסעיף 8ד.
[תיקון: תשס״ט־3]
תוספת רביעית
(סעיף 8ד)
קו מיעוט משקעים
א׳ באב תשל״ו (30 ביולי 1976)
- אהרן אוזן
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.