כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי)
כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי) מתוך
כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), התש״ס–1999
ק״ת תש״ס, 82.
בתוקף סמכותו לפי תקנה 16א לתקנות הטוענים הרבניים, התשכ״ח–1967 (להלן – התקנות), מתקין בית הדין הרבני הגדול כללים אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: הליכים לפני הדיון
סימן א׳: תלונה וקובלנה
הגדרה
בכללים אלה, ”קובל“ – מי שרשאי להגיש קובלנה נגד טוען רבני בשל עבירת משמעת לפי תקנה 21 לתקנות.
תלונה או ידיעה על עבירת משמעת
הוגשה לקובל תלונה על עבירת משמעת של טוען רבני והוא סבור שיש מקום להגיש קובלנה על פיה, ימציא את העתק התלונה לטוען הרבני וייתן לו הזדמנות להשיב בכתב על התלונה; הגיעה לקובל ידיעה על עבירת משמעת שלא בדרך תלונה והוא סבור שיש מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע על כך, בכתב, לטוען הרבני וייתן לו הזדמנות להשיב בכתב.
זמן להמצאת תשובה
הומצא לטוען רבני העתק התלונה או ההודעה כאמור בסעיף 1, ישיב עליה בתוך 14 ימים מיום ההמצאה או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע הקובל או שהסכים לה, לפי בקשת הטוען הרבני; משעברה תקופה זו, רשאי הקובל להגיש קובלנה אף אם לא השיב הטוען הרבני.
פרטים נוספים
הקובל רשאי לדרוש מהמתלונן או מהטוען הרבני פרטים נוספים לתלונה או לתשובה, לפי הענין, אם ראה צורך בכך להבהרת ענין המתעורר בהן, וכן רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לדרוש מהמתלונן, או מכל צד להליך המשמעתי, גם תצהיר וראיות אחרות לאימות פרטי התלונה.
זמן להחלטה בדבר קובלנה
החלטת הקובל להגיש קובלנה או שלא להגישה תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה שנקבעה בסעיף 2, זולת אם קיימות נסיבות המצדיקות שיהוי ושינומקו וייודעו למגיש התלונה.
הודעה על אי־ הגשת קובלנה
קובל שהוגשה לו תלונה כאמור בסעיף 1 ולא ראה שיש מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע למתלונן על כך, בהודעה מנומקת בכתב, אם דרש זאת המתלונן.
הגשת קובלנה
קובלנה תוגש לבית הדין המשמעתי (להלן – בית הדין), בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוספים כמספר הנאשמים בה.
עריכת קובלנה
קובלנה תיערך בכתב ותכיל פרטים אלה:
(1)
שם הקובל;
(2)
שם הטוען הרבני, מקום עבודתו ומענו;
(3)
התלונה או הידיעה שהומצאו לטוען הרבני לפי סעיף 2;
(4)
תשובת הטוען הרבני ופרטים נוספים, אם היו;
(5)
פירוט העבירות המיוחסות לטוען הרבני.
צירוף האשמות
מותר לצרף בקובלנה אחת תלונות אחדות, אם הן מבוססות על אותה מערכת עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.
צירוף נאשמים
מותר להאשים בקובלנה אחת כמה טוענים רבניים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.
הפרדת הדיון
(א)
בית הדין רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון בקובלנה פלונית שנכללה בכתב הקובלנה או על הפרדת דינו של טוען רבני פלוני שהוגשה נגדו קובלנה עם אחרים.
(ב)
הופרד הדיון, תוגש קובלנה אחרת בשל אשמה שהדיון בה הופרד או נגד הטוען הרבני שדיונו הופרד.
חזרה מקובלנה
(א)
הקובל רשאי לחזור בו מאשמות שבקובלנה, כולן או מקצתן; חזרה לפני תחילת הדיון תהיה בהודעה בכתב לבית הדין; חזרה לאחר תחילת הדיון תהיה ברשות בית הדין.
(ב)
חזר בו הקובל מאשמה, יזכה בית הדין את הטוען הרבני מן האשמה שממנה חזר בו הקובל.
הפסקת בירור הקובלנה
(א)
הקובל רשאי להפסיק, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, את בירור הקובלנה, ובלבד שהטוען הרבני הסכים לכך.
(ב)
החליט הקובל על הפסקת בירור הקובלנה כאמור, יודיע על כך לבית הדין.
(ג)
חלפו שישה חודשים מיום שבירור הקובלנה הופסק בהתאם לתקנה זו, לא ניתן יהיה עוד לחדשו.
המצאת הקובלנה לטוען רבני
העתק מן הקובלנה ומכל הודעה על חזרה מאישום ומההודעה על הפסקת בירור הקובלנה חתום ביד הקובל יומצא לטוען הרבני.
סימן ב׳: הזמנת בעלי הדין ועדים
קביעת מועד הדיון
הורכב בית דין, יקבע אב בית הדין את מועד תחילת הדיון ויזמין, בהודעה בכתב, לאותו מועד את הטוען הרבני ואת הקובל; ההזמנה תיחתם ביד מזכיר בית הדין שמינה לכך מנהל בתי הדין הרבניים (להלן – המנהל) ויצוין בה כי אם לא יופיע הטוען הרבני ידון בית הדין בענינו שלא בפניו.
הודעה על המשך הדיון
בית הדין לא יהיה חייב להזמין בכתב את הטוען הרבני לישיבה נדחית שנקבעה בנוכחותו או בנוכחות בא־כוחו ויהיה רשאי לדון בהעדרו אם לא התייצב הטוען הרבני לדיון לישיבה שנדחתה כאמור.
הזמנת עדים
אב בית הדין יזמין למועד הדיון את העדים אשר בית הדין יראה לנכון להזמינם להעיד או להגיש מסמכים שברשותם, בין על פי בקשת בעלי הדין ובין מיזמתו הוא.
צורת הזמנה ותוכנה
הזמנת עד בכתב תהיה חתומה ביד מזכיר בית הדין או מי שמינה לכך המנהל ותכיל פרטים אלה:
(1)
שם הקובל;
(2)
שם הטוען הרבני;
(3)
שם המזמין ומענו;
(4)
המקום והמועד שבהם עליו להתייצב להעיד או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה.
התנגדות לחבר בית הדין
עם פתיחת הדיון רשאים הטוען הרבני או הקובל להודיע לבית הדין על התנגדות לחבר בית הדין.
החלטה בהתנגדות
(א)
בית הדין ידון בהתנגדות ויחליט בה; החליט בית הדין לקבל את ההתנגדות, יבוא ממלא המקום של חבר בית הדין, בהתאם לתקנה 16 לתקנות, במקום החבר שלגביו נתקבלה ההתנגדות; לא קיבל בית הדין את ההתנגדות, ימשיך לדון בענין שבפניו, בהרכבו הקיים.
(ב)
נבצר מממלא המקום לשמש חבר בית הדין או שנתקבלה ההתנגדות שהוא יכהן כחבר בית הדין, ימונה חבר בית דין אחר על ידי נשיא בית הדין הגדול.
פרק שני: הליכי הדיון בבית הדין המשמעתי
סימן א׳: ניהול הדיון
ניהול הדיון
אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.
פרוטוקול
(א)
אב בית הדין ינהל פרוטוקול של הדיון, ואולם הוא רשאי להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר, או שינוהל בדרך אחרת.
(ב)
הקובלנה, מסמכים שהוגשו ונתקבלו על ידי בית הדין וכל תעודה הנוגעת לאותו דיון יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.
סימן ב׳: נוכחות בעלי הדין
נוכחות הטוען הרבני
לא יידון טוען רבני בדין משמעתי אלא בפניו, אולם רשאי בית הדין להרשות לטוען הרבני, לפי בקשתו, שייעדר מהדיון, כולו או חלקו.
דין הטוען הרבני שלא בפניו
הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין להרחיק מאולם בית הדין טוען רבני המפריע לדיוני בית הדין, ואולם ההליכים שהתנהלו שלא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית הדין.
סניגור בהעדר טוען רבני
טוען רבני שנעדר מהדיון בלא רשות בית הדין, לא ייוצג בו על ידי סניגור, אלא ברשות בית הדין.
העדר הקובל
לא ידון בית הדין בקובלנה בהעדר הקובל; הוזמן הקובל ולא התייצב, רשאי בית הדין לדחות את מועד הדיון או לזכות את הטוען הרבני.
סימן ג׳: בירור האשמה
פרשת הקטיגוריה
לא הודה הטוען הרבני בתשובתו בכתב או בפני בית הדין, בעובדות המיוחסות לו בקובלנה או הודה בחלק מהן, יביא הקובל את ראיותיו לפני בית הדין לפי סדר שיקבע בית הדין.
חזרה מהודאה
טוען רבני רשאי לחזור בו מהודאתו, כולה או מקצתה, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, ואולם לא יחזור בו מהודאה שהודה בפני בית הדין אלא ברשות בית הדין.
טענת חוסר קובלנה
עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הטוען הרבני לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב על הטענה.
זיכוי של העדר הוכחה לכאורה
מצא בית הדין כי הקובלנה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הטוען הרבני ורשאי הוא לעשות כך אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף 30, לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את דברו בענין.
פרשת הסניגוריה
לא זוכה הטוען הרבני לפי סעיף 31 רשאי הוא –
(1)
להביא את ראיות הסניגוריה, ולהקדים להן דברי פתיחה;
(2)
להעיד כעד סניגוריה, ואז הוא עשוי להיחקר;
(3)
למסור הודעה, ואז לא ייחקר;
(4)
להימנע הן מעדות והן ממסירת הודעה.
ראיות היועץ המשפטי
הצטרף היועץ המשפטי לממשלה לדיון, רשאי הוא להביא את ראיותיו תוך כדי פרשת הקטיגוריה או תוך כדי פרשת הסניגוריה, כפי שיודיע לבית הדין, ובשלב שיקבע בית הדין.
ראיות מטעם בית הדין וראיות נוספות
סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, רשאי בית הדין להזמין מטעמו הוא כל עד, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאי הוא להרשות לבעלי הדין, על פי בקשתם, להביא ראיות נוספות אם ראה צורך בכך.
סדר חקירת עדים והגשת ראיות אחרות
(א)
סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה ככל האפשר כסדר הנהוג בבתי הדין הרבניים.
(ב)
הצטרף היועץ המשפטי לממשלה לדיון, יקבע בית הדין את שלב חקירת העדים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
סיכומים
(א)
בתום הבאת הראיות, או אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הטוען הרבני בעובדות או מטעם אחר, רשאים הקובל, ואחריו הטוען הרבני, להשמיע את סיכומיהם לענין הקובלנה.
(ב)
הצטרף היועץ המשפטי לממשלה לדיון, רשאי הוא להשמיע את סיכומיו לאחר הקובל ולפני הטוען הרבני.
(ג)
בהסכמת בעלי הדין רשאי בית הדין להרשות שהסיכומים של בעלי הדין, כולם או מקצתם, יוגשו לו בכתב, לפי סדר ובמועדים שיקבע בית הדין.
הפסקת הדיון
הוגש לבית הדין המשמעתי העתק מכתב אישום בפלילים נגד אותו טוען רבני, בשל מעשה או מחדל המשמש עילה לדיון בפניו, יחליט בית הדין, לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין לומר את דברו בענין – לפי סדר שיקבע בית הדין, אם להפסיק את הדיון עד למתן פסק דין סופי בפלילים או להמשיך בדיון.
שינוי החלטה
בית הדין המשמעתי, רשאי לשנות את החלטתו לפי סעיף 37, בכל עת.
סימן ד׳: פסק הדין
הכרעת הדין
(א)
בתום בירור האשמה יכריע בית הדין את דינו של הטוען הרבני לזיכוי או להרשעה זולת אם החליט על ביטול הקובלנה; הכרעת הדין תהיה בכתב ותנומק.
(ב)
בית הדין ייתן את הכרעת הדין בתוך 60 ימים מיום סיום הדיון, ואם נסתיים הדיון בסיכומים בכתב – מיום הגשתו של כתב הסיכום האחרון; לא ניתנה הכרעת בית הדין בתוך המועד האמור, יודיע אב בית הדין על כך ועל סיבת העיכוב, בכתב, לנשיא בית הדין הגדול.
קריאת ההכרעה והנימוקים
הכרעת הדין תיחתם בידי חברי בית הדין ותיקרא בפני בעלי הדין, או יומצא להם העתק ממנו, כפי שיקבע בית הדין.
הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נכללו בכתב האישום
בית הדין רשאי להרשיע טוען רבני בעבירת משמעת שאשמתו בה מתגלית מן העובדות שהוכחו בפניו אף אם עובדות אלה לא נטענו בקובלנה, ובלבד שניתנה לטוען הרבני הזדמנות סבירה להתגונן.
הרשעה מעבירות אחרות
בית הדין רשאי להרשיע טוען רבני בכל אחת מן העבירות שנתגלו מן העובדות שהוכחו בפניו, אך לא יטיל עליו בגזר דינו אלא עונש אחד בשל אותו מעשה.
ראיות לענין העונש ולחיובים אחרים
הרשיע בית הדין את הטוען הרבני, רשאים הקובל, היועץ המשפטי לממשלה אם הצטרף לדיון, ואחריהם הטוען הרבני, לטעון את טענותיהם לענין מידת העונש, בית הדין רשאי להרשות להם להביא ראיות לענין זה; בסעיף זה, ”עונש“ – לרבות חיובים אחרים שרשאי בית הדין להטיל לפי תקנה 20 לתקנות.
גזר הדין
(א)
לאחר הטענות והראיות, אם היו, יקבע בית הדין בגזר דינו את החלטתו לענין העונש ותוצאות אחרות של ההרשעה, שהוא מוסמך להחליט עליהן לפי תקנה 20 לתקנות; גזר הדין ייחתם בידי חברי בית הדין וייקרא בפני בעלי הדין או יומצא להם, כפי שיקבע בית הדין.
(ב)
בית הדין ייתן את גזר דינו בתום הטענות והראיות, ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את המועד למתן גזר הדין, אך לא ביותר מ־21 ימים; לא ניתן גזר הדין במועד נדחה כאמור, יודיע אב בית הדין על כך ועל סיבת העיכוב בכתב לנשיא בית הדין הגדול.
סמכות נשיא בית הדין הגדול לזמן למתן פסק דין
לא זימן אב בית הדין במועד את בית הדין למתן הכרעת דין או גזר דין ולא הודיע על כך ועל סיבת העיכוב לנשיא בית הדין הגדול, הכל כקבוע בסימן זה, רשאי נשיא בית הדין הגדול לזמן את בית הדין ואת בעל הדין למועד שיקבע, כדי שבית הדין ייתן את הכרעת הדין או את גזר הדין, לפי הענין.
המצאת פסק הדין שהוקרא
העתק הכרעת הדין וגזר הדין שהוקראו יומצא לבעלי הדין.
פרק שלישי: ערעור
הגשת כתב ערעור
המערער יגיש לבית הדין הגדול, בתוך שלושים ימים מהיום שבו קיבל את העתק פסק הדין, כתב ערעור מנומק חתום בחתימת ידו, בצירוף העתק מאושר של פסק הדין או ההחלטה ומספר נוסף של העתקים ממנו, לצורך המצאתם כנדרש בסעיף 48.
המצאת העתקי כתב הערעור
העתק מכתב הערעור, מסומן בתאריך הגשתו, יומצא על ידי בית הדין הגדול לכל משיב.
המשיב בערעור מטעם היועץ המשפטי לממשלה
בערעור מטעם היועץ המשפטי לממשלה שלא היה הקובל, כשהערעור הוא על הזיכוי או על קולת העונש, יהיה המשיב – הטוען הרבני, וכשהערעור הוא על ההרשעה או על חומרת העונש יהיו המשיבים – הקובל והטוען הרבני.
העברת חומר הדיון
הוגש ערעור, יעביר בית הדין את הפרוטוקול לבית הדין הגדול.
סדרי הדין בערעור
סדרי הדין בערעור בפני בית הדין הגדול יהיו בהתאם לתקנות הדיון בפני בתי הדין הרבניים בישראל, התשנ״ג (להלן – תקנות הדיון), הדנים בערעור, בשינויים המחויבים.
פרק רביעי: ביצוע פסקי דין
המצאת פסק הדין לשם ביצוע
פסק דין של בית דין משמעתי המטיל עונש, ואם הוגש ערעור – פסק הדין הסופי של בית הדין הגדול, יומצא בידי בית הדין למנהל לשם ביצועו; גזר דין של השעיה לתקופה קצובה או של פסילה לצמיתות, יפורסם בציון שמו של הטוען הרבני בדרך שהמנהל יראה לנכון; ציווה בית הדין על פרסום כאמור, יפורסם גזר הדין כפי שהורה בית הדין.
הודעה על השעיה
המנהל ייתן הודעות לבתי דין, ורשאי הוא לתת הודעה לכל גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית וכן לכל גוף הפועל על פי החוק, על פסילתו של טוען רבני ועל השעייתו לתקופה קצובה, בין שציווה בית הדין על פרסומו של גזר הדין שבו הוטל העונש ובין שלא ציווה כך.
דרכי ביצוע העונש
(א)
הוטלו על טוען רבני אזהרה או נזיפה, יזהירנו המנהל, או ינזוף בו בכתב, בהתאם לפסק הדין.
(ב)
הוטל על טוען רבני עונש השעיה, פסילה, ביטול התמחות או ביטול בחינה, או הוחלט על השעייתו הזמנית – יערוך המנהל את הרישומים שיהא צורך בהם כדי לתת תוקף לפסק הדין.
מתמחים
הוראות כללים אלה לענין טוען רבני יחולו גם על מתמחה, בהתאמות המתחייבות לפי הענין.
סניגור
כל פעולה של טוען רבני לפי כללים אלה רשאי לעשותה גם סניגורו במקומו, זולת אם נאמר אחרת בכללים אלה.
תקנות הדיון או התקנות שיבואו במקומן, יחולו על הדיונים בפני בית הדין המשמעתי, בשינויים המחויבים, ככל שאינם סותרים כללים אלה.
סדרי הדין באין הוראות
בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בכללים אלה או בחיקוק אחר או בתקנות הדיון, ינהג בית הדין המשמעתי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.
י״ד בחשון התש״ס (24 באוקטובר 1999)
- הרב ישראל מאיר לאו
נשיא בית הדין הגדול
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.