כללי אתיקה לחברי הכנסת
כללי אתיקה לחברי הכנסת מתוך 
כללי אתיקה לחברי הכנסת
החלטת ועדת הכנסת בדבר כללי אתיקה לחברי הכנסת
י״פ תשמ״ד, 842, 2839; תשמ״ו, 1964; תשמ״ז, 1558; תשנ״ה, 947; תשנ״ח, 4448; תש״ס, 1355; תשס״א, 2061, 3221; תשס״ב, 1272; תשס״ג, 658; תשס״ד, 2000; תשע״ב, 5745; תשע״ז, 7408; תשע״ח, 4604.
לפי סעיף 13ה לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א–1951 (כפי שתוקן בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס׳ 5), התשמ״ח–1988) (להלן – החוק), כללי האתיקה שהתקינה ועדת הכנסת לפני תחילתו של תיקון מס׳ 5, ייראו כאילו הותקנו מכוח הסעיף האמור, ככל שאינם סותרים את האמור בסעיפים 13א עד 13ד לחוק.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשע״ב]
בכללים אלה:
”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד קטין או כל קרוב שפרנסתו על חבר הכנסת;
”ועדת האתיקה“ – ועדת האתיקה שמונתה לפי סעיף 18;
”חוק החסינות“ – חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951;
”טובת הנאה“ – לרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות;
”לקוח“ – מי שנותן, או אמור לתת, שכר או תמורה בעד שירותים;
”ענין אישי“ – הנאה חמרית, ישירה או עקיפה, של חבר הכנסת, של קרובו, של לקוחו, או של חבר־בני־אדם, מואגד ושאינו מואגד, העוסק בפעילות המכוונת להשגת רווחים שחבר הכנסת חבר בהנהלתו או נושא משרה בו, למעט ענין הנוגע לענף משקי שחבר הכנסת משתייך אליו;
”קרוב“ – בן־זוג, הורה, צאצא וכל קרוב משפחה שפרנסתו על חבר הכנסת;
”רשות ממשל“ – המדינה, רשות מקומית, תאגיד שהוקם מכוח דין, למעט בית משפט ובית־דין;
”רשות ציבורית“ – משרד ממשלתי, רשות מקומית, תאגיד שהוקם לפי חוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית וכן חברת־בת של חברה כאמור;
”תמורה“ – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת.
פרק ב׳: כללי יסוד
ערכים כלליים [תיקון: תשס״ד]
חבר הכנסת –
(1)
ימלא את תפקידו מתוך נאמנות לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2)
הוא נאמן הציבור וחובתו לייצג את ציבור בוחריו באופן שישרת את כבוד האדם, קידום החברה וטובת המדינה;
(3)
יקפיד לקיים את דיני המדינה ויפעל לקדם את עקרון שלטון החוק;
(4)
ישמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה, יהיה מסור למילוי תפקידיו בכנסת, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו כחבר הכנסת ויעשה לטיפוח אמון הציבור בכנסת;
(5)
ימלא את שליחותו בכנסת באחריות, ביושר ובהגינות, מתוך מחויבות למעמדו כמנהיג בחברה, וישאף לשמש דוגמה אישית להתנהגות ראויה;
(6)
יימנע מאפשרות של ניגוד ענינים, ובכל מקרה של ניגוד בין טובת הכלל לבין ענין אישי יעדיף את טובת הכלל.
כבוד הכנסת [תיקון: תשמ״ו]
חבר הכנסת ישמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו ואת חובותיו כחבר הכנסת, ויימנע משימוש בלתי ראוי בחסינויותיו ובזכויותיו כחבר הכנסת.
מילוי התפקיד
חבר הכנסת יקדיש למילוי תפקידו כחבר הכנסת את כל הזמן הדרוש לכך, ויבכר בזמן הזה את מילוי תפקידו על פני כל עיסוק אחר.
מילוי השליחות
חבר הכנסת לא יקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, הנאה חמרית בעד מעשה שעשה, בכנסת או מחוץ לה, בתפקידו או במעמדו כחבר הכנסת.
מידע שגילויו אסור [תיקון: תשע״ז]
חבר הכנסת לא יגלה מידע סודי שנמסר לו בתוקף מילוי תפקידו וגילויו אסור על פי כל דין.
פרק ג׳: הגבלות בענינים אישיים
ענין אישי
(א)
לא יהיה לחבר הכנסת במילוי תפקידו ענין אישי, ולא יהיה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו כחבר הכנסת לבין ענינו האישי.
(ב)
חבר הכנסת לא ייזום דבר שיש לו בו ענין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה כזו.
גילוי
היה לחבר הכנסת ענין אישי בדיון או בהצבעה, בכנסת או בועדותיה, יודיע על כך, מיד, לועדת האתיקה וכן ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הועדה, לפי הענין; חבר הכנסת כאמור לא ייזום, בין במישרין ובין בעקיפין, הצעה כלשהי באותו נושא, ולא ישתתף בדיון בו, אלא לאחר שהודיע, בכנסת או בועדה, לפי הענין, במעמד הדיון, על ענינו האישי; היה הדיון בועדה – לא ישתתף חבר הכנסת בהצבעה על אותו נושא.
איסור ניצול ידיעות
חבר הכנסת לא ינצל, בין במישרין ובין בעקיפין, למען ענינו האישי או למען ענין חמרי של אדם אחר, ידיעה מוקדמת, או ידיעה סודית, או כל ידיעה אחרת, שהגיעה אליו במילוי תפקידו ושאיננה נחלת הכלל.
רכישת נכסי המדינה
חבר הכנסת לא ירכוש ולא יקבל נכסי המדינה, בין במישרין ובין בעקיפין, מלבד רכישה או קבלה של נכסים הנמכרים או הנמסרים בדרך אחרת לציבור, על פי עקרונות כלליים ומוגדרים מראש, ואשר לציבור אפשרות שווה לרכשם או לקבלם.
פרק ד׳: הגבלות בענין לקוחות
ייצוג בפני הכנסת
חבר הכנסת לא ייצג לקוח, ולא יפעל למען לקוח, בכנסת או בועדותיה.
קבלת לקוחות במשכן הכנסת
חבר הכנסת לא יקבל לקוח במשכן הכנסת, ולא יפעל במשכן הכנסת בענין לקוח.
סייגים בייצוג ובייעוץ
חבר הכנסת לא ייצג בשכר רשות ממשל, ולא ישמש יועץ בשכר לרשות ממשל.
ייצוג בפני רשויות ממשל [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ז, תשנ״ה]
(א)
חבר הכנסת לא ייצג לקוח בפני רשות ממשל אלא בענין הטעון רישום בפנקס המתנהל על פי דין.
(ב)
חבר הכנסת המייצג לקוח בפני רשות ממשל בענין כאמור בסעיף קטן (א), ינהג לפי כללים אלה:
(1)
מקום שנקבעו כללים או מבחנים להכרעת רשות הממשל בענין, לא יבקש חבר הכנסת לחרוג מהם, אלא אם כן נקבעה בהם הדרך לכך ובהתאם לאותה דרך;
(2)
מקום שלא נקבעו כללים או מבחנים כאמור בפסקה (1), ימציא חבר הכנסת העתק מפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה או לבא־כוחו בד בבד עם המצאתה לרשות הממשל.
(ג)
הוראת סעיף זה תחול גם על ייצוג בידי שותפו או עובדו של חבר הכנסת, אלא אם כן יחסי השותפות או העבודה, לפי הענין, נוצרו ששה חדשים או יותר לפני שהיה לחבר הכנסת. ועדת האתיקה רשאית, מטעמים מיוחדים, להתיר לחבר הכנסת לחרוג במקרה מסויים מהוראות סעיף קטן זה.
[תיקון: תשע״ב]
פרק ה׳: הגבלות בעניין עיסוק נוסף
פעילות ציבורית [תיקון: תשע״ב]
חבר הכנסת רשאי לעסוק בפעילות הנושאת אופי ציבורי, ובמסגרת זו הוא אף רשאי לכהן במוסדות וגופים ציבוריים, לרבות בתפקיד ניהולי, אף אם אותם גופים מקבלים תמיכה מרשות ציבורית, בסייגים אלה:
(1)
העיסוק ייעשה בהתנדבות וחבר הכנסת לא יקבל כל תמורה בעבור מילוי תפקידו בגוף הציבורי או בקשר למילוי תפקידו האמור;
(2)
במילוי תפקיד ניהולי בגוף הציבורי, חבר הכנסת לא יפנה לרשות ציבורית בבקשה לקבלת תמיכה כספית או טובת הנאה אחרת; לעניין זה, ”תפקיד ניהולי“ – לרבות חבר ועד, מנהל כללי, יושב ראש, מזכיר או גזבר.
פעילות עסקית [תיקון: תשע״ב]
(א)
חבר הכנסת לא יהיה חבר במועצת המנהלים של חברה עסקית ולא ישמש בתפקיד ניהולי בחברה עסקית, אף בלא תמורה, ואף אם אינו מחזיק במניותיה של החברה.
(ב)
חבר הכנסת לא יהיה חבר במועצת המנהלים של תאגיד שהוקם לפי חוק או של גוף ממשלתי.
תפקיד מטעם גוף ממשלתי [תיקון: תשע״ב]
חבר הכנסת לא יקבל על עצמו מינוי לתפקיד, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, על ידי הממשלה, שר, סגן שר או נושא משרה בשירות המדינה, ולא ימשיך למלא תפקיד כזה לאחר שנבחר לכנסת, אלא אם כן אישרה זאת ועדת האתיקה, מטעמים מיוחדים.
חופשה בלא תשלום [תיקון: תשע״ב]
(א)
חבר הכנסת רשאי לשהות בחופשה בלא תשלום ממקום העבודה שבו עבד לפני תחילת כהונתו, ובלבד שאין הוא מקבל כל תמורה ממקום העבודה; חבר הכנסת השוהה בחופשה בלא תשלום יודיע על כך לוועדת האתיקה בסמוך לאחר תחילת כהונתו.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי להטיל חובות על מקום העבודה שבו עבד חבר הכנסת לפני תחילת כהונתו.
תקופת מעבר לחבר כנסת חדש [תיקון: תשע״ב]
(א)
מי שנבחר לחבר הכנסת, ולא כיהן כחבר הכנסת ערב בחירתו, כאמור בסעיף 13א(ה) לחוק החסינות, יסיים בהקדם כל עיסוק קודם שהיה לו ושאסור לחבר הכנסת לעסוק בו; חבר הכנסת כאמור לא יקבל על עצמו לפעול בעניין חדש במסגרת העיסוק הקודם, אלא יפעל רק לסיום הטיפול בעניינים קיימים במסגרת אותו עיסוק.
(ב)
בתקופת המעבר הקבועה בסעיף 13א(ה) לחוק החסינות יחולו על חבר הכנסת החדש הסייגים המפורטים בסעיף 13א(ב) לחוק האמור.
הרצאות ושליחויות [תיקון: תשס״ב]
חבר הכנסת לא יקבל תשלום בעד הרצאות או הופעות בחוץ־לארץ; בכל מקרה לא יקבל חבר הכנסת תשלום אם נסע לחוץ לארץ בשליחות ממלכתית או בשליחות מוסד ציבורי.
נסיעות לחוץ לארץ שאינן במימון הכנסת [תיקון: תשע״ח]
(א)
חבר הכנסת רשאי להיענות להזמנה להרצות או להשתתף בכנס, באירוע או בפעילות ציבורית אחרת בחוץ לארץ שמארגן גוף ציבורי ולקבל מימון מגוף ציבורי בקשר לכך, ובלבד שקיבל אישור מראש של ועדת האתיקה; חבר הכנסת לא ירצה בכנס, באירוע או בפעילות אחרת בחוץ לארץ שמארגן גורם עסקי, לא ישתתף בהם ולא ייתן להם חסות, לרבות בדרך של פרסום; לעניין זה לא יראו מוסד אקדמי או גוף תקשורת כגורם עסקי, אף אם הוא פועל למטרות רווח.
(ב)
ועדת האתיקה תדון במתן אישור לנסיעה לחוץ לארץ במימון גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן (א) על יסוד בקשה בכתב של חבר הכנסת ובה פירוט של מטרת הנסיעה ותכנית הנסיעה, זהות הגורם המזמין והגורם המממן; חבר הכנסת יצרף לבקשתו את ההזמנה לנסיעה ומידע נוסף שתבקש הוועדה.
(ג)
בדיוניה כאמור בסעיף קטן (ב) תשקול ועדת האתיקה בעיקר את החשש לניגוד עניינים או לפגיעה במעמדו או במילוי תפקידו של חבר הכנסת, ולא תאשר נסיעה במימון גורם עסקי ישראלי או זר, יחיד או תאגיד.
(ד)
ועדת האתיקה תשקול לא לאשר נסיעה לחוץ לארץ במימון ארגון או גוף שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע״א–2011, או התחייב להשתתף בחרם כאמור; לעניין זה יראו ארגון או גוף המנוי בהודעה שתמסור הממשלה לוועדת האתיקה, באמצעות מזכיר הממשלה או גורם אחר שתסמיך הממשלה לעניין זה, כארגון או גוף שמתקיים בו האמור בסעיף קטן זה.
(ה)
חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ באישור ועדת האתיקה לא יקבל כל תשלום מהגורם המזמין, מהגורם המממן או מגורם אחר בעבור הרצאתו או בעבור השתתפותו באירוע או בכנס, למעט מימון הוצאות טיסה, לינה, נסיעות וארוחות, והכול רק בעבור הימים שבהם מתקיימת פעילות ציבורית או בסמוך אליהם; חבר הכנסת רשאי להאריך, על חשבונו, את שהייתו בחוץ לארץ ולממן על חשבונו הוצאות נוספות.
(ו)
חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ באישור ועדת האתיקה לא יקבל כל טובת הנאה מחברת התעופה שהוא טס בה, ובכלל זה הטבה הניתנת בדרך של חברות במועדון או צבירת נקודות.
(ז)
התלווה בן משפחה או קרוב אחר לחבר הכנסת לנסיעה לחוץ לארץ, יהיו כל הוצאותיו של האדם הנלווה, לרבות הוצאות טיסה, לינה, נסיעות וארוחות, על חשבון חבר הכנסת ולא על חשבון הכנסת, הגורם המזמין או הגורם המממן.
(ח)
(1)
חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ באישור ועדת האתיקה רשאי לבקש כי הוועדה תתיר לו לקבל מהגורם הציבורי המזמין או המממן את נסיעתו מימון בעבור הצטרפותו לנסיעה של אחד מיועציו הפרלמנטריים; בהחלטתה בעניין זה תביא ועדת האתיקה בחשבון בין השאר את משך הנסיעה, תכליתה, מורכבותה, מספר חברי הכנסת הנוסעים יחד והליווי שניתן להם.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מימון היועץ הפרלמנטרי בידי מפלגתו של חבר הכנסת אינו טעון אישור של ועדת האתיקה לנסיעת היועץ ולא תחול ההגבלה האמורה לעניין מספר היועצים.
(3)
הצטרף יועץ פרלמנטרי לנסיעת חבר הכנסת לחוץ לארץ, יחולו לגביו הוראות סעיפים קטנים (ה), (ו) ו־(ז), בשינויים המחויבים.
(ט)
שר או סגן שר המבקש כי חבר הכנסת ייסע לחוץ לארץ או המבקש לצרף חבר הכנסת לנסיעתו לחוץ לארץ, יפנה מראש בבקשה מנומקת בכתב לוועדת האתיקה ויבקש את אישורה; בקשה כאמור תוגש על יסוד שיקולים ענייניים הנוגעים לנסיעה ולמטרותיה.
(י)
ועדת האתיקה תפרסם באתר האינטרנט של הכנסת פרטים בדבר נסיעות חברי הכנסת לחוץ לארץ לפי סעיף זה, כפי שתמצא לנכון.
(יא)
(1)
סעיף זה לא יחול על נסיעות לחוץ לארץ של שרים וסגני שרים, ויחולו עליהם לעניין זה הוראות והנחיות שקבעו גורמי הממשלה המוסמכים לכך, ובכלל זה היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה.
(2)
סעיף זה לא יחול על נסיעות הממומנות במלואן על ידי הכנסת או על ידי חבר הכנסת.
(יב)
אין באישור ועדת האתיקה לפי סעיף זה כדי לחייב את הכנסת בתשלומים הקשורים לנסיעה לחוץ לארץ של חבר הכנסת או של יועץ פרלמנטרי, או כדי לקבוע כי מימון נסיעה לחוץ לארץ הוא הוצאה שמפלגה רשאית להוציא בהתאם לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973.
(יג)
ועדת האתיקה רשאית, במקרים חריגים, לתת לחבר הכנסת אישור בכתב לנהוג בעניין מסוים בחריגה מהוראות סעיף זה, בתנאים או בלא תנאים.
פרק ו׳: הצהרת הון
ההצהרה [תיקון: תשמ״ו, תשס״א, תשס״א־2]
(א)
תוך ששים ימים מיום היבחרו לכנסת, או מיום שהיה לחבר הכנסת, כל אימת שחל, לדעתו, שינוי משמעותי בתוכן הצהרתו, וכן תוך ששים ימים לאחר סיום כהונתו כחבר הכנסת, יגיש חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת, על־פי טופס שקבע יושב ראש הכנסת, הצהרה שבה הפרטים הבאים:
(1)
ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לחבר הכנסת ולבני משפחתו; בהצהרה יצויין סוג הנכסים וערכם בעת רכישתם;
(2)
מקורות ההכנסה של חבר הכנסת ובני משפחתו וסכומי ההכנסה מכל מקור נוסף.
(ב)
חבר הכנסת אשר נבחר לתקופת כהונה רצופה נוספת, ואשר אינו חייב בהגשת הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א), יגיש ליושב ראש הכנסת, בתוך שישים ימים מיום היבחרו לתקופת כהונה נוספת, הצהרה שלפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן הצהרתו הקודמת.
(ג)
מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב(א) לחוק־יסוד: הכנסת, יגיש ליושב ראש הכנסת הצהרת הון, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך שישים ימים מיום שחזר למלא את משרתו לפי סעיף 43(ב) לחוק־יסוד: הכנסת.
הארכת מועד הגשת ההצהרה [תיקון: תש״ס]
על אף האמור בסעיף 15, רשאי יושב ראש הכנסת, אם סבר כי הנסיבות מצדיקות זאת, להאריך את המועד להגשת ההצהרה מפעם לפעם, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ובלבד שסך כל ההארכות לא יעלה על 90 ימים.
פעולת יושב ראש הכנסת
(א)
יושב ראש הכנסת ישמור על סודיות הצהרות חברי הכנסת ולא יגלה כל פרט מהן, אלא בהסכמתו או על פי בקשתו של חבר הכנסת המצהיר, או על פי דרישה של בית המשפט.
(ב)
יושב ראש הכנסת רשאי, אם לדעתו נסיבות הענין מצדיקות זאת, לדווח על אי קיום כללי פרק זה או על סטיה מהם בידי חבר הכנסת, לועדת האתיקה של הכנסת ולהביא לידיעתה את ממצאיו.
(ג)
ראה יושב ראש הכנסת כי קיים חשש לעבירה פלילית, יעביר את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
פרק ז׳: ועדת האתיקה
[תיקון: תשנ״ח, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
שמיעת קובלנה
ועדת האתיקה תקבל קובלנה נגד חבר הכנסת, תדון ותכריע בה, אחר שתתן לו הזדמנות נאותה לסתור את הקובלנה, להביא את ראיותיו ולהשמיע את טענותיו, בדרכים שתקבע הועדה.
[תיקון: תשס״ג]
(בוטל).
איסור פרסום
הליכי אתיקה נגד חבר הכנסת ודיוני ועדת האתיקה בהם, והמסמכים, הפרוטוקולים וההחלטות בענינם, יהיו חסויים; אין לנכוח בהם אלא ברשות הועדה, ואין לפרסמם, כולם או מקצתם, אלא ברשות בכתב מאת הועדה ובתנאים שתקבע.
נוהלים
ועדת האתיקה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, את נוהל הטיפול בקובלנות ואת נוהל דיוניה.
פורסם נוהל אתיקה לחברי הכנסת (קובלנות) (י״פ תש״ן, 576).
חוות דעת
היה לחבר הכנסת ספק אם מעשה מסויים שלו מתיישב עם כללי האתיקה, רשאי הוא לבקש חוות דעת ועדת האתיקה; בסעיף זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל.
תקדימי אתיקה
ענין הנוגע לאתיקה של חברי הכנסת שאין עליו הוראה בכללים אלה, תחליט בו ועדת האתיקה.
פרשנות
הסמכות לפרש את כללי האתיקה נתונה בלעדית בידי ועדת האתיקה.
קבצי אתיקה
ועדת האתיקה רשאית לפרסם להדרכת חברי הכנסת, קבצים של כללי אתיקה שבהם ירוכזו הדינים, הכללים, ההחלטות וחוות הדעת הנוגעים לאתיקה.
פרק ח׳: שונות
הוראת מעבר
תחילה
(א)
תחילתם של כללים אלה, למעט סעיפים 11, 12(א) ו־(ג), 13, 15 ו־16, ביום כ״ה בכסלו התשמ״ד (1 בדצמבר 1983).
(ב)
(ג)
(ד)
תחילתו של סעיף 12(ג) – ביום תחילת כהונתה של הכנסת האחת עשרה.
ט״ז בכסלו התשמ״ד (22 בנובמבר 1983)
- איתן לבני
יושב ראש ועדת הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.