כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/קבוץ עולה על הקרקע

ה. קִבּוּץ עוֹלֶה עַל הַקַּרְקַע

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, בְּצִנָּה שֶׁל טֶרֶם-שַׁחֲרִית יָצָאנוּ
כַּמָּה וְכַמָּה מְכוֹנִיּוֹת וְ"לוֹרִי" עֲמוּסִים הַמִּטְעָן.
הָלְכוּ הֵם לְפָנֵינוּ – גְּדוֹלִים מַשְׁחִירִים, לֹא שָׁלְטָה
עַיִן בָּהֶם כְּדֵי לְהַכִּיר, בַּמָּה עֲמוּסִים הַלָּלוּ.
הָיָה עֲרָפֶל מִתְכַּוֵּץ עַל כַּנְפוֹת הֶהָרִים וְנִתְלֶה
קִרְעֵי מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת – בַּשְּׁפֵלָה, בַּמֶּרְחָב מִתָּחַת.
אוֹרָה דַּלָּה-חִוֶּרֶת בּוֹקַעַת הַלַּיְלָה, הִשְׁחִירוּ
דַּבְּשׁוֹת הָרִים וְרָמוֹת, דּוֹמוֹת צוֹעֲדוֹת לְאִטָּן,
כְּאִלּוּ הִקְדִּימוֹ אוֹתָנוּ, וְהָלְכוּ אֶל אֲשֶׁר הָלָכוּ.
תּוֹר: דַּבֶּשֶׁת, דַּבֶּשֶׁת בַּדֶּרֶךְ קֵדְמָה-צָפוֹנָה,
אוֹרְחָה בִּלְתִּי נִפְסֶקֶת. פַּנָּסֵי הַמְכוֹנִית מְגַשְּׁשִׁים
מַמָּשׁ הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל, כְּאוֹתָהּ חִפּוּשִׁית עֲנָקִית,
וּמְשׁוּשׁוֹתֶיהָ הַמְּאִירוֹת נִתְקָלוֹת בְּאִילָן דַּל יָתוֹם,
מוֹשְׁחוֹת בְּאוֹר אֶת הָאֶבֶן, מְגַלּוֹת דַּרְכִּיָּה^[1] בוֹדֶדֶת,
טוּחָה בַּסִּיד וּמַכְרֶזֶת בְּאֶצְבַּע אֲדֻמָּה עַל פַחַת.
פִּתְאֹם עָבַרְנוּ עַל גֶּשֶׁר מְכַסֶּה עַל זֶרֶם רָב-זָמֶר,
נַעֲשׂוּ קְלוּשִׁים כָּל עֶדְרֵי הַכּוֹכָב, וְעוֹד שָׁעָה קַלָּה
כָּבוּ לָנוּ אַחֲרוֹנֵי צְבָא הַמַּזָּלוֹת – וַיָּאֶר
מִזְרָח מְעֻרְפָּל-חֲוַרְוָר וְהִתְחִיל מִתְוָרֵד מִתְוָרֵד;
וּמִמֶּרְחַקִּים נַעֲלָמִים, מִתּוֹךְ פִּנָּה אַחַת מֻצְנַעַת,
פָּרְצָה קֶרֶן וְרֻדָּה, וַתָּרָם וַתִּגַּע רָקִיעַ,
שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ לְצִדָּהּ,
אֵלֶּה זְקוּפוֹת, וְאֵלֶּה נוֹטוֹת, וְאֵלֶּה עוֹמְדוֹת בַּאֲלַכְסוֹן, –
כְּאִלּוּ עַיִן שַׂגִּיאָה וְסָבִיב לָהּ שָׁתוּ רִיסֶיהָ,
"עַפְעַפֵּי שַׁחַר נִבְקָעוּ" – עַד שֶׁנִּבְלַע הַוֶּרֶד
וְגָבַר הַכֶּתֶם הַבָּהִיר.
                                    וּכְבִישׁ כְּבָר לֹא הָיָה לְפָנֵינוּ.
חָצוּ הַמְּכוֹנוֹת הַנִּיר, מַרְעִידוֹת, נִזְרָקוֹת בְּרֶטֶט.
פִּתְאֹם צָצָה נְקֻדָּה בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה מֵאֵי-שָׁם.
אִישׁ לֹא אָמַר, כִּי שָׁם הִיא, לִבֵּנוּ בָהּ הִרְגִּישׁ, הִכִּירָהּ.
עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ, וּכְבָר בָּהּ עֲסוּקִים וּטְרוּדִים
אֵלֶּה בַּחֲפִירָה שֶׁל בּוֹרוֹת לְקִבּוּל עַמּוּדֵי הַתַּיִל,
כּוֹרִים בְּחֶדְוָה וּמְסִירוּת, בְּכֹבֶד נְשִׁימָה וְזֵעָה,
אֵלֶּה מְקִימִים הַצְּרִיף, זֶה מַכְנִיס קֶרֶשׁ וְזֶה קוֹבְעוֹ.
זֶה בַּמַּקֶּבֶת וְזֶה בְּגַרְזֶן, וְאֵלֶּה מְחַשְּׁבִים הַגַּגּוֹת.
אַרְבַּע כְּנוּפְיוֹת בְּבַת-אַחַת הִתְחִילוּ בַּהֲקָמַת הַגָּדֵר,
רֻבָּן – בַּחוּרוֹת מְגַלּוֹת שׁוֹקַיִם, מִעוּטָן בַּחוּרִים.
כְּנוּפְיָה פָּרְשָׁה לַמֶּרְחָק, דּוֹאֶגֶת לִשְׁלֹשׁ הָעֲמָדוֹת.
כְּבָר מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה הַמַּסַּד – אֲבָנִים וּלְבֵנִים,
וְהַחֲפִירוֹת מִתְכַּוְּנוֹת אֶל אֲשֶׁר מִתְכַּוְּנוֹת וּפוֹנוֹת.
בָּנוֹת פּוֹתְחוֹת בְּשִׁירָה, בַּחוּרִים נִדְחָקִים וְצוֹוְחִים,
גָּרֵי הַנְּקֻדָּה "הָעוֹלִים", וּשְׁכֵנִים מִקִּבּוּץ – יְדִידִים
בָּאוּ לְעֶזְרָה, סְתָם אוֹרְחִים וְהָעִתּוֹנָאִים הַטּוֹבִים.
וּבֵינָתַיִם נִכְנָסִים "לוֹרִי" וְעוֹד "לוֹרִי", וְעוֹד "לוֹרִי"
בְּטִרְטוּר מְכוֹנָה וּתְרוּעַת עָם, קוֹלוֹת הַבָּאִים וּבְרָכוֹת.
אֶחָד הֵבִיא קְהַל שְׁכֵנִים, הַשֵּׁנִי חֳמָרִים שֶׁל בִּנְיָן,
שְׁלִישִׁי כָּבֵד בַּטָּף, בַּנָּשִׁים, בַּכְּבוּדָה וְגוֹמֵר,
רְבִיעִי – אוֹרְחִים בַּטְלָנִים שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן-הָאָרֶץ.
רֶגַע מִתְקַבְּצִים בְּיַחַד, עוֹד רֶגַע וְנִתְפָּרְדוּ בַשָׂדֶה:
אֶחָד מַסִּיעַ הָאָבֶן, הַשֵּׁנִי נִטְפַּל לַבּוֹנִים,
אֵלֶּה מְחַפְּשִׂים עֲבוֹדָה, וְאֵלֶּה מְחַפְּשִׂים מַכְשִׁירִים,
בְּטֵלִים אַךְ – הָעִתּוֹנָאִים, מִתְרוֹצְצִים אָנֶה וְאָנָה,
הֵמָּה – עוֹזְרִים-מִסְתַּכְּלִים; בַּעֲלֵי הַמַּצְלֵמוֹת
תָּרִים אַחֲרֵי "מְעַנְיֵן", "מַנְצִיחִים" עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת
אוֹתוֹ פָּרָשׁ עֲרָבִי, כְּנוּפְיוֹת הָעוֹסְקִים בַּתַּיִל,
גִּבְעָה נִכֶּרֶת, – "הַנּוֹף", הַשְּׁכוּנָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר,
הָעִתּוֹנָאִים לְבָד, וּלְבַד אֶת כֻּלָּנוּ , וְיָחַד.
 
"בּוֹרוֹת לְכַרְעֵי הַמִּגְדָּל!" וּשְׁנַיִם בַּחוּרִים כְּבָר כּוֹרִים,
– אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן – בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם,
הוֹלְכִים תּוֹקְעִים בַּקַּרְקַע הַמַּגְרֵף רְחַב-הַשּׁוּלַיִם.
נִתְקַל בַּטֶּרֶש, וְנִתְקַל בְּטֶרֶש שֵׁנִי – מַזִּיעִים;
אֶלָּא הַבּוֹר עוֹמֵד בְּעֵינוֹ וְאֵינוֹ מִתְרוֹקֵן מֵחוּלְיָתוֹ.
פִּי פָּתַחְתִּי בַּעֲנָוָה, מְדַבֵּר אֶל אוֹתוֹ הַבָּחוּר:
"דּוֹדִי הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ – כַּפְרִי בֶּן-כַּפְרִי, נִין כַּפְרִי.
דַּרְכּוֹ שֶׁל כַּפְרִי לְהִזְדַּקֵּק לְכָל עֲבוֹדָה בַּבָּיִת,
כָּל-בּוֹ קַטִּינָא – זֶה דַרְכּוֹ: גַּם נַגָּר, גַּם חָרָשׁ, גַּם מַסְגֵּר,
עַד שֶׁיִּזְדַּמֵּן הַמֻּמְחֶה וְיִתְגַּלְגֵּל בַּעַל מִקְצוֹעַ –
אֵין לוֹ פְּנַאי שֶׁיְּחַכֶּה לְמֻמְחֶה, בֶּן-כַּפְרִי גַּם אָנִי!
בְּעַרְבֵי סֻכּוֹת הָיִיתִי כוֹרֶה עִם סָבָא – בַּסֻּכָּה.
אֵין אֲנִי כוֹפֶה עָלֶיךָ אֶת דַעְתִּי: סָבוּרְנִי,
קַרְקַע זֶה לֹא נוֹצַר לְשֵׁם הַמַּגְרֵפָה הָרְחָבָה,
אֶלָּא, נִיחָא, יִשָּׁמַע לַמַּעְדֵּר; בְּמַגְרֵפָה תּוֹצִיאוּ
אֶת חֻלְיוֹתֶיהָ; הַטּוּרִיָּה – אֵיךְ תְּכַנֶּנָּה? לְכָאן הִיא!
אֵין אֲנִי כוֹפֶה אֶת דַּעְתִּי, אִם תִּרְצֶה... תְּנַסֶּה..."
וַדַּאי הָיָה יָגֵעַ הַבָּחוּר, וּמָצָא אַמְתָּלָא,
סָר מִן הַבּוֹר, וּכְשֶׁחָזַר – בְּיָדָיו הַמַּעְדֵּר. נוּ מֵילָא...
שָׁעָה קַלָּה לֹא עָבְרָה, וְהַבּוֹר הָיָה – בּוֹר, וּבַיָּעֶה
הֵרִיק אוֹתוֹ הַשֵּׁנִי – כָּל הָרְגָבִים וְהַטְּרָשִׁים,
עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וָנָח. כְּדֵי לֹא לִרְאוֹת בְּקַלְקָלָתָם
סַרְתִּי מִשָּׁם, אֲבָל לִבִּי מְבָרֵךְ אוֹתָם וּמְבָרֵךְ.
   עוֹמֵד אֲנִי וּמִסְתַּכֵּל, נִפְנֶה לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה.
שְׁנַיִם בַּחוּרִים אֲחֵרִים הִתְחִילוּ בְּבִנְיָן הַמִּגְדָּל.
כָּתְלֵי הַבִּנְיָן כְּבָר בָּאוּ – מֻנָּחִים בֶּחָצֵר, בָּאֶמְצַע,
צִיְּנוּ לָהֶם אֶת הַמָּקוֹם, גַּם הֵם הִתְחִילוּ בַחֲפִירַת
יֶתֶר הַבּוֹרוֹת לְקִבּוּל כְּלוּנְסָאוֹת הַמִּגְדָּל, וְכוֹרִים
אֵלֶּה לְעֻמָּתָם שֶׁל אֵלֶּה. לִכְאוֹרָה הֵבִיאוּ שְׁתֵּי קוֹרוֹת,
כִּוְּנוּ אֶת פִּנּוֹת הַבִּנְיָן – וּמָדְדוּ, וְתִקְּנוּ וְחִשְּׁבוּ.
אֶלָּא הַכַּפְרִי שְׁבִּי אֵינֶנּוּ שְׂבַע רָצוֹן; שָׁאַלְתִּי:
"מִי הֵם הָעוֹסְקִים בָּזֶה?" וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה: הַמֻּמְחִים!
מִי שֶׁלָּמַד בְּחַיָּיו דְּבַר-מָה מִתּוֹךְ שִׁיטָה וָסֵדֶר
נִכְנַע לַמֻּמְחֶה, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ רֶגֶשׁ הַכָּרַת
כָּבוֹד לְאָדָם שֶׁקָּנָה יְדִיעוֹת וּמֵבִין מִקְצוֹעוֹ.
עוֹמֵד אָנֹכִי וְשׁוֹתֵק. וּלְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדַת
אַרְבַּע הַשּׁוּחוֹת וְרָצוּ לְהַכְנִיס אֶת כַּרְעֵי הַמִּגְדָּל,
אָז, אָז אַךְ נִתְחַוֵּר לְכֻלָּם: הַצִּדָּה נָטוּ בַּחוּרָי.
בּוֹשְׁתִּי לְהַגִּיד זֹאת קֹדֶם – הֲלֹא גַּם רָאִיתִי: שׁוּב מֵבִין!
סַרְתִּי שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּקַלְקָלָתָם: – בֵּרַכְתִּים.
פָּתְחוּ שׁוּב נְעָרַי בַּחֲפִירָה כְּנֶגֶד הַנְּקֻדָּה הַנְּכוֹנָה,
יַעַן כִּי מָדְדוּ שׁוּב, וְשׁוּב חִשְּׁבוּ – וְעַכְשָׁו מָצָאוּ.
אֶפֶס כָּתְלֵי הַמִּגְדָּל שֶׁבָּאוּ מוּכָנִים מוּבָלִים
הֵמָּה הִתְאִימוּ אִישׁ לְאָחִיו, הִכְנִיסוּ כַּרְעֵיהֶם בְּקִנָּן,
שָׁעָה קַלָּה וְהוּרָמוּ, שָׁעָה קַלָּה וְהִתְלַכְּדוּ –
מִגְדָּל זָקוּף הוֹפִיעַ כָּל קְרָשָׁיו הָרַעֲנַנִּים,
בִּצְבֵּץ וְעָלָה בְּמִסְגֶּרֶת גֶּדֶר-אֲבָנִים לוֹ סָבִיב.
קַלִּים סֻלָּמָיו הַצָּרִים וּתְלוּלִים אֵלָיו נִלְחָצוּ.
גֵּא וְעָזִיז, כָּךְ עָמַד, מִתַּמֵּר לְבָדָד בַּשָּׂדֶה,
קָבַע אֶת עֵינוֹ הָאַחַת הָרוֹאָה בְמַחֲנֵה שָׂטָן.
 
הָיְתָה לָהּ מַה שֶּׁהָיְתָה תֵל-אָבִיב בַּת הָעֶשְׂרִים;
בָּאוּ בָנֶיהָ בְרִנָּה, וּבְשִׂמְחָה עָמְלוּ בוֹנֶיהָ.
בָּאוּ אֵלֶּה מֵרוּסְיָה, וְנַפְשָׁם כָּלְתָה לְבֵית-רוּסִים,
זֶה מִשְׁוֵיצַרְיָה הִכְנִיס נוּסַח שֶׁלּוֹ מִמְּדִינָתוֹ,
אֶחָד שׁוֹגֶה בְּאִיטַלְיָה, וְזֶה מִבַּוַּרִיָּה הִכְנִיס
יָפְיָהּ שֶׁל אֶרֶץ גֶּרְמַנְיָה; זֶה לְבֵנִים, זֶה גִּזְרַת-אֲבָנִים,
גַּגּוֹת רְעָפִים לָזֶה, גַּגּוֹת מְפֻלָּשִׁים לַשֵּׁנִי,
אֶחָד חוֹבֵב יָצִיעַ, זֶה בִּגְזוּזְטְרָאוֹת יִשְׁתַּעְשַׁע,
"אֶרְקֶר" שִׂמְחָתוֹ שֶׁל שְׁלִישִׁי, – אֵין קֵץ לַנּוּסְחָאוֹת וּלְדוּגְמָאוֹת.
הָאַחֲרוֹנִים בָּעוֹלִים, מִבִּירוֹת אֶבְרוֹפָּה דְּהַשַּׁתָּא
סִגְנוֹן בָּתִּים שֶׁל קְלָפִים – נוּסַח מִצָּפוֹן הֵבִיאוּ,
בִּנְיָן רָעֵב לַשֶּׁמֶשׁ מִמֶּלֶט חַד-גּוֹנִי וְלֹא-צֶבַע,
בִּנְיַן כֶּבֶד גְּזוּזְטְרָאוֹת מְרַכְּזוֹת חֻמָּהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ,
נוּסַח – "נֶגֶד כָּל חֻקֵּי אַקְלִימָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל",
נוּסַח – "עוֹמֵד בְּתָקְפּוֹ" עַד שֶׁיִּמָּכֵר לְטִפֵּשׁ.
מֻתָּר לִי לוֹמַר כָּל זֹאת: אֵינֶנִּי מֻמְחֶה לְבִנְיָן,
בּוּר דְּאַדְרִיכָלִיּוּת אָנִי. וְנוּסַח יְהוּדִי מֶה עָלָיו?
מִי שֶׁזּוֹכֵר הַפָּסוּק יֵלֵךְ וַיִמְצָא אַיֵּהוּ:
"לְמִן הַיּוֹם שֶּׁבּוֹ נִטְּלָה נְבוּאָה מִנְּבִיאִים וְנִתְּנָה
לְהָנֵי קְטִינָא וְשׁוֹטִים"... אָנֹכִי הָיִיתִי מִתְנַבֵּא:
יָבֹא יוֹם וְיִמָּצֵא לָנוּ סִגְנוֹנוֹ שֶׁל בִּנְיָן;
אֶלָּא בְּאִם יָבֹא וְיִהְיֶה, אֶל קוֹל פְּצָצוֹת יַעֲרִיכוּהוּ!
לֹא מִן הַגּוֹלָה יִכָּנֵס, וְעַל אַף בַּעֲלֵי-בָתִּים יִתְפַּתַּח,
וְהָאַדְרִיכָלִים בְּעַל-כָּרְחָם יְטַפְּלוּ בּוֹ לְשַׁכְלְלֵהוּ;
אֶלָּא הַחַיִּים וְהַמְּצִיאוּת הֵם אַדְרִיכָלָיו הַבָּאִים,
תַּחַת לַחַץ הַיָּמִים, וּבְצַו-הִסְטוֹרְיָה תּוֹבֵעַ,
וְלֹא כְפַנְטַסִיָּה דַּלָּה שֶׁל אַדְרִיכָלִים מְשָׁרְתִים
שֶׁל בַּעֲלֵי-בָתִּים סַפְסָרִים וְנוֹתְנִים עֲבוֹדָה בְּחֶסֶד.
אֶת תֵּל-אָבִיב אֵין כְּבָר לִבְנוֹת קַוֵּי-הֲגָנָה וָבַחַן:
עוֹד יִמָּצֵא (וּלְפִתְאֹם) הַסִּגְנוֹן – לְנוּסַח-הַבַּרְזֶל,
בְּאֵשׁ יְחָרְתוּהוּ הַבּוֹנִים וּבְדָם יִקְבָּעוּהוּ עַל לוּחַ
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַנִּבְנֵית, בְּבִנְיָן בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה,
כַּאֲשֶׁר בָּנוּ סְפָרָדִים אֶת אֶרֶץ קַסְטִילִיָּה – טִירוֹת,
מְצוּדָה מְצוּדָה – חוֹתָמָם עַל כָּל שַׁעַל אֶרֶץ הַמַּוְרִים.
 
פֶּתַע קוֹל שָׁאוֹן וּמְבוּכָה! הִתְמוֹטְטָה הַגָּדֵר, וְתִפּוֹל
חוֹמַת הָאָבֶן, וּבְטֶרֶם גָּמְרוּ לַעֲשׂוֹתָהּ הַמֻּמְחִים.
אֶבֶן נִשְׁמֶטֶת, גּוֹרֶרֶת שְׁתַּיִם, וּשְׁתַּיִם – הָאַרְבַּע.
פִּרְצָה נִגְלְתָה, מְצוּדָה בְאֶפֶס-יָד נֶהֱרָסָה,
טֶרֶם נָגְעָה בָהּ גַּם יָד שֶׁל "שֶׁרֶץ בַּר-מִצְוָה", נָפָלָה.
עוֹד הָעֶרֶב עָלֶיהָ לְהָגֵן עַל אָדָם וּבְהֵמָה!
בָּאוּ נִזְעֲקוּ לְעֶזְרָה וְעַד שֶׁסָּתְמוּ הָאַחַת,
וְהִנֵּה חֲדָשָׁה! – אֲבָנִים מִדַּרְדְּרוֹת – נוֹפְלוֹת!
פִּרְצָה פִּיהָ פוֹעֶרֶת בִּצְחוֹק שֶׁל שְׂטָנִים, תּוֹבַעַת:
כְּלוֹמַר, יָדַיִם חָרוּצוֹת, וְדַעַת נְבוֹנִים חָסַרְתָּ...
מֻמְחִים אַתֶּם הַבּוֹנִים! תִּלְמְדוּ קֹדֶם – וְתִבְנוּ!
כַּפְרִי בֶּן-כַּפְרִי, עֵינֶיךָ לִרְאוֹת הֵיטִיבוּ, לְצַעֲרִי!
אֶבֶן הִסִּיעָה בַּחוּרָה, אֶבֶן הִסִּיעַ הַבָּחוּר,
זוֹ בְּכָל-כֹּחָהּ שֶׁלָּהּ, וְזֶה בְכָל-כֹּחוֹ שֶׁל גָּבֶר,
וְ"סִדְּרוּ" אֶת הָאֲבָנִים עַד כַּמָּה שֶׁאֵלּוּ נִשְׁמָעוּ
בְּדֶרֶךְ "כְּלָל-גָּדוֹל" שֶׁל אֵלֶּה, שֶׁרָאוּ גִדְרוֹת הָאֶבֶן, –
עַד שֶׁנָּפְלָה הַגָּדֵר מֵעַצְמָהּ, גָּדֵר לֹא-גְּמוּרָה.
סַרְתִּי כְדֵי לֹא לִרְאוֹתָם בְּקַלְקָלָתָם – בֵּרַכְתִּים:
אַתֶּם הַיּוֹדְעִים לְכַפֵּר עַל כָּל שְׁגִיאוֹתֵיכֶם בְּדִמְכֶם!
     וְעַד שֶׁאֵלֶּה עֲסוּקִים בַּגָּדֵר, הַלָּלוּ מְתַקְּנִים
דְּפָנָיו שֶׁל צְרִיף (לַיְלָדִים?), מְהַדְּקִים קוֹרוֹת הַתִּקְרָה,
אוֹ מַרְכִּיבִים רְעָפִים עַל גַּבֵּי רְעָפִים, מַבְהִילִים
קֶרֶשׁ אֶל קֶרֶשׁ גְּזוּרִים. קַדַּחַת עֲבוֹדָה אוֹחֶזֶת
כָּל הַבָּאִים, לְרַבּוֹת קְהַל הַבַּטְלָנִים: הֵם נוֹטִים
שֶׁכֶם תַּחַת הַקּוֹרָה, וְתַחַת הַכֹּתֶל הַמּוּסָר –
מִן הַמְּכוֹנִיּוֹת הֱבִיאוּם. דֹּפֶק דִּבְרֵי-הַיָּמִים
נִרְגַּשׁ בְּיָמֵינוּ שֶׁלָּנוּ: קֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ, וָקֹדֶשׁ!
כָּךְ עוֹשִׂים דִּבְרֵי-הַיָּמִים!
                                    וּבֵינָתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ
עוֹמֵד בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם וּמַתְחִיל לִנְטוֹת הַיָּמָה,
אֶלָּא הַמְּצוּדָה הוּקָמָה! תַּם וְנִשְׁלָם – גָּמַרְנוּ!
(כָּךְ: שָׁלֹשׁ יָדוֹת, לְמֶחֱצָה), וּכְבָר עֲסוּקִים בְּתִקּוּן
כִּכַּר חֲגִיגָה. מַכְנִיסִים סַפְסָלִים, וּסְדָנִים וּקְרָשִׁים.
אֹהֶל מַצְנִיעַ כָּל מִינֵי גַזּוֹז, עֲסִיסִים וּתְסִיסִים,
תְּרֵיסַר בַּקְבּוּקִים שֶׁל בִּירָה חֲמִימָה וְעוּגוֹת וּכְעָכִים,
תּוֹפֵס מְקוֹמוֹ וְעוֹמֵד סָמוּךְ לְשֻׁלְחַן הַבִּימָה,
עוֹמֵד צוֹלֵעַ, כְּבָר רוֹשְׁמִים שְׁמוֹת הַנּוֹאֲמִים, מְיַצְּגֵי
כָּל הַמּוֹסָדוֹת בָּאָרֶץ וְכָל הָאֲגֻדּוֹת הַשָּׂשׂוֹת
אֶל הַפִּרְסוֹמֶת. מְנַהֵל מַרְצֶה בְּאָזְנֵי הַקָּהָל,
וְהָעִתּוֹנָאִים בִּפְרָט, הַצְּפוּפִים, עוֹמְדִים וְיוֹשְׁבִים
עַל כָּל חָמְרֵי הַבִּנְיָן הַמְחַכִּים לִשְׁעַת תְּקוּמָתָם.
 
אֶפֶס כְּשֶׁעָבְרָה הָרִנָּה וְנִזְרְקָה הַמִּלָּה: גָּמַרְנוּ!
פִּתְאֹם נִתַּק דְּבַר מָה פְּנִימָה בַלֵּב – הֶחֱרַשְׁנוּ.
נִפְקְחוּ עֵינֵינוּ, וּכְאִלּוּ רַק עַתָּה רָאִינוּ, רִאשׁוֹנָה
וְהִנֵּה: הַנְּקֻדָּה! חֲדָשָׁה – צְמַרְמֹרֶת עוֹבֶרֶת בְּשָׂרֵנוּ.
לֹא הִכַּרְנוּהָ – נִהְיָתָה! הַאֻמְנָם אָנוּ כַפֵּינוּ
עָסְקוּ בָהּ בְּבִנְיָנָהּ – אָנוּ? וְהָיְתָה הַשָּׁעָה קְדוֹשָׁה.
עָבַר וְהֹוֶה וְעָתִיד פֹּה נָשְׁקוּ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ.
וְהָיְתָה חֲמִימוּת נִפְלָאָה, עַד לְנַשֵּׁק אִישׁ אָחִיו.
פֶּתַע עָבְרוּ וְחָלְפוּ, וְנִמְחוּ וְנִשְׁכְּחוּ כָּלָה
כָּל הַמִּפְלַגּוֹת וְהַטְּעָנוֹת, וְאֵין כָּל קְשָׁיִים, עֵינֵינוּ
מְלַטְּפוֹת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ; וְטוֹב הָיָה, טוֹב – עַד כְּדֵי לִבְכּוֹת...
וּכְשֶׁפָּרַשְׁנוּ לָלֶכֶת וְהִרְחַקְנוּ כִּמְטַחֲוֵי-עָיִן,
נִדְמְתָה לָנוּ הַמְּצוּדָה קְטַנָּה כָּל-כָּךְ וַעֲלוּבָה,
לְבָדָד, וּטְעוּנָה מְאֹד רַחֲמִים, וְכֹחַ אַדִּירִים וְלֶב-נֶאֱמָן
לְאַהֲבָה רַבָּה וֶאֱמוּנָה – הַיְתוֹמָה בְּמֶרְחָב עֲרָבָה,
לְבַדָּהּ בּ~אוֹקְיָנוֹס שֶׁל שִׂנְאָה, כַּסִּירָה בְּיָם הָאוֹקְיָנוֹס!
וּמִמַּעַל לָהּ הִכְסִיף הַחֶרְמוֹן הַיָּשִׁישׁ בִּשְׁלָגָיו
כְּאוֹתוֹ הַכֹּהֵן לְבוּשׁ-בַּדִּים וּבְפִיו הַבְּרָכָה הַקְּדוּמָה:
"אַתְּ, אֲחֹתֵנוּ, הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה, וְיִירַשׁ
זַרְעֵךְ שַׁעַר אוֹיְבָיו" – – – הָרַבִּים, אָמֵן וְאָמֵן!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

1. אֶבֶן מוֹרָה דֶרֶךְ