כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/הדבורים שלנו

ד. הַדְּבוֹרִים שֶׁלָּנוּ

סָח לִי הַבָּחוּר: – בֹּא אִתִּי וְאַרְאֶה לְךָ גַם אָנֹכִי
דְּבוֹרִים מֵאֵלֶּה שֶׁלָּנוּ וּמִן הַכַּוֶּרֶת שֶׁלָּנוּ.
וַהֲבִינוֹתִי מִיָּד, כִּי לֹא לָצוֹן חָמַד הַנָּעַר.
וְהוּא הֱבִיאַנִי אֶל בַּיִת, מֵאוֹתָם הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים,
אֲשֶׁר רָאִיתִי וְיָדַעְתִּי בְּכָל הַקִּבּוּצִים הַצְּנוּעִים.
גִּנָּה כְּלַפֵּי הָרְחוֹב, מֵעֵין גָּדֵר קְטַנָּה מִלְּפָנָיו,
מִינֵי צַבָּרִים מִצְטָרְפִים לְצִדּוֹ לִהְיוֹת לוֹ גִּנָּה,
מִינֵי עֲצִיצִים יְבֵשִׁים לְמֶחֱצָה, מֵאֵלֶּה הַמְּצוּיִים,
בֶּרֶז עוֹמֵד וּמְטַפְטֵף טִפִּין וּבִצָּה קְטַנְטֹנֶת,
נִתְקְלוּ בָּנוּ בַּפֶּתַח שְׁנַיִם יְלָדִים תִּינוֹקוֹת,
אֶחָד בֶּן חָמֵשׁ וְשֵׁנִי בֶן-שֶׁבַע, עֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה.
– "אִמָּא, אִמָּא אַיֶּהָ?" ­– מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת... כּובֶסֶת.
סַרְנוּ אַחֲרֵיהֶם אֶל עֵבֶר הֶחָצֵר הַקְּטַנָּה, שָׁם עָמְדָה
אִשָּׁה כַּרְסָנִית מַזְקִינָה בְּגִלּוּי רַגְלַיִם בְּצֵקוֹת
עַל עֲרֵבָה שֶׁל פַּחִים מְלֵאָה מַיִם מְזֹהָמִים
מַעֲלָה קֶצֶף סַבּוֹן עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ הַגְּבוֹהוֹת,
וַעֲרֵמַת לְבָנִים גְּדוֹלָה עַל קְרָשִׁים לְיָדָהּ.
רֹאשָׁהּ נָעוּץ בְּמִטְפַּחַת אֲדֻמָּה וְקֶשֶׁר לָהּ בּוֹלֵט,
נוּסַח אִכֶּרֶת בְּרוּסְיָה, נוּסַח חֲלוּצָה בָּאָרֶץ,
מְגַלָּה צַוָּאר מְשֻׁלָּשׁ, מְצָרֵף קֶמֶט אֶל קֶמֶט.
קְוֻצָּה מְבַצְבֶּצֶת וְנוֹפֶלֶת עַל רֹחַב הַמֵּצַח הַנָּמוֹךְ,
קְוֻצָּה מְבַצְבֶּצֶת וּבוֹלְטָה עַל-גַּבֵּי כְתֵפַיִם מַשְׁמִינוֹת,
תַּבְנִית זְנַבְנַבּוֹ שֶׁל עַכְבָּר – עֲלוּבָה, אֲפוֹרָה מִשֵּׂיבָה.
קִבְּלָה שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירָה, הִסְתַּכְּלָה בִי רֶגַע וְשָׁבָה
אֶל הָעֲרֵמָה הַלֶּחָה. – "וְיוֹסֵף אַיֵּהוּ?" – שְׁאֵלָהּ
בֶּן-לְוָיָתִי הַבָּחוּר. ­ "הוּא יָשׁוּב תֵּכֶף, חַכּוּ לוֹ".
שְׁנֵינוּ נִכְנַסְנוּ לַבַּיִת וְעַד שֶׁאָנֹכִי שׁוֹלֵחַ
עֵינַי לְכָאן וּלְכָאן וּבוֹחֵן וּבוֹדֵק הַבַּיִת,
נִמְצָא בַּחוּרִי זֶה כָּרוּךְ לַשִּׁדָּה הַצְּהֻבָּה, שֶׁעָמְדָה
סְמוּכָה לַכֹּתֶל הַתִּיכוֹן חֲסַר-הַחַלּוֹנוֹת, וְנָטַל
תְּמוּנָה עוֹמֶדֶת בָּאֶמְצַע, יְשָׁנָה וְדֵהָה מִשֶּׁמֶשׁ,
וְשִׁמְּשָׁה מַה שֶּׁשִּׁמְּשָׁה לַזְּבוּבִים שֶׁלֹּא לְטוֹבָתָהּ.
תַּבְנִית יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה בְּפִעוּר עֵינַיִם עַלִּיזוֹת.
פֶּה תַאֲוָנִי פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה, וְכֻלָּהּ אוֹמֶרֶת
בַּת מְפֻנֶּקֶת עַקְשָׁנִית. נְתוּנָה בְּשִׂמְלָה שֶׁל קַיִץ,
גִּזְרָה טוֹבָה וּבְטָעַם. – "יְעַיֶּן-נָא, דּוֹדִי, בַּתְּמוּנָה.
זוֹהִי כּוֹבֶסֶת הַלְּבָנִים לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, לֹא יוֹתֵר.
כְּלוּם אֵינְךָ מַכִּיר בְּכֹבֶד הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרֻקִּים הַלָּלוּ,
בָּעֲטָרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת שֶׁעִטְּרוּ לְרֹאשָׁהּ הַזָּעִיר?
אוֹתָם עַמּוּדֵי-שֵׁשׁ צְנוּעִים, הַקַּלִּים בִּמְחוֹלוֹת וּזְרִיזִים,
כָּלוּ מֵעֶמְדָה זְקוּפָה, בָּצְקוּ בַּצֶּקֶת מַחְפִּירָה.
אֵלֶּה יָדַיִם עֲנֻגּוֹת, מַה הָעֲבוֹדָה תְּבַצַּעְנָה?
אֵי הֵם הַשְּׁבִילִים הַנָּאִים שֶׁבַּסּוּדֵטִים, עֲלֵיהֶם
רַגְלָהּ הַזְּעִירָה לֹא דָּרְכָה, לֹא יָצְאָה בְּמָחוֹל בְּקַזִּינוֹ
לְעֵינֵי הַקָּהָל הַסּוֹקֵר, בַּטְלָנֵי כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם?
וְאַיֵּה הַמָּקוֹם הַנֶּחְמָד שֶׁבָּרִיבְיֵרָה וְכָל תְּחוּמָהּ
שֶׁל "הַגָּדָה הַכְּחֻלָּה", לְפִטְפּוּט גַּלֵּי יָם הַתִּיכוֹן,
אֲשֶׁר בְּחוֹלָהּ הַמְצֻחְצָח לֹא טָבְעָה מַטְבְּעוֹת כַּף-רַגְלָהּ,
עַד שֶׁבָּאָה הָרוּחַ... מֵאַיִן בָּאָה? הִיא בָּאָה!
אַבָּא הַכְּרֵסָן הַגּוּץ, הַמּוֹנֶה לִשְׁטָרוֹת וּלְרִבִּית,
הוּא לֹא הִשְׁרָה עָלֶיהָ, גַּם אִמָּא, הַטִּפְּשָׁה הַטּוֹבָה,
אֲשֶׁר לֹא דָּאֲגָה, אֶלָּא לַבְּשָׂרִים אֲשֶׁר עָלֶיהָ
וְלַאֲשֶׁר בָּא מִן הַסִּיר – לֹא הִיא אֲשֶׁר אָצְלָה מֵרוּחָהּ.
וְהִנֶּהָ הַבַּת הָעֲנֻגָּה בַקִּבּוּץ הֶעָנִי בְּיוֹתֵר,
עוֹבֶדֶת, מוֹשֶׁכֶת בָּעֹל, רְעֵבָה, רוֹעֶדֶת מִצִּנָּה,
גַּם קוֹדַחַת לִפְרָקִים, רוֹקֶדֶת "הוֹרָה" מַשְׁכִּירָה,
שְׁקוּעָה בְּעִסְקֵי הַכְּלָל, נְתוּנָה-מְסוּרָה לַ"חֶבְרָה".
אַךְ בְּהִתְנַחֵל הַקִּבּוּץ – וְהִיא לֹא רָצְתָה לִפָּרֵד
מִן הַ"חֶבְרָיָה" הַטּוֹבָה, בָּהּ דָּבְקָה בְּנַפְשָׁהּ וּבְלִבָּהּ,
גָּמְרָה לְהִנָּשֵׂא לֶחָבֵר, וִיהִי מִי שֶׁיִּהְיֶה – תִּנָּשֵׂא,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לָצֵאת, שֶׁלֹּא לְהִנָּתֵק מֵ"חֶבְרָה".
גַּם לֹא הָיְתָה לָהּ בְּרֵרָה לְמִי לְהִנָּשֵׂא – וְנִשְּׁאָה
לְאִישׁ לֹא-תֹאַר, לֹא הָדָר, לֹא צָעִיר, גַּם לֹא פִקֵּחַ –
וּבִלְבַד שֶׁתִּשָּׁאֵר. וְתָבַע מִמֶּנָּה הַ"בַּעַל"
אֶת אֲשֶׁר תָּבַע – מֵאִשְׁתּוֹ, מִתְּחִלָּה בְּחִבָּה יְתֵרָה,
בְּמֶתֶק-שְׂפָתָיִם, בְּפִנּוּק – כְּכָל אֲשֶׁר יָדַע לְהָבִין .
אַחַר – כְּבָר תָּבַע בְּפֶה... וְאִלּוּ שְׂפָתַיִם לַכֹּתֶל,
וְאִלּוּ הָיָה הַכֹּתֶל הוֹלֵךְ רָכִיל וּמְסַפֵּר,
כַּמָּה הָיָה מְסַפֵּר עַל אוֹתוֹ הַיָּגוֹן הַשּׁוֹתֵק,
אוֹתוֹ הַיֵּאוּשׁ הָאָיֹם וְאוֹתָן הַדְּמָעוֹת הַחַמּוֹת,
אֲשֶׁר הִרְטִיבוּ הַכָּר, עַל אוֹתָן אֲנָחוֹת, שֶׁרָצוּ
לְהִתְפָּרֵץ בְּקוֹל וּבְעֻבֵּי מַגֶּבֶת נֶחְנָקוּ,
שׂוּמָה בַּפֶּה לְהֵחָנֵק... הָיָה מְסַפֵּר עַל לֵילוֹת,
לֵילוֹת-מַחֲשַׁכִּים אֲרֻכִּים, וְעַל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה חוֹבֶטֶת
רֹאשָׁהּ הַנָּאֶה הַצָּעִיר בְּכָתְלֵי הַצְּרִיף הַמְעֻרְטָלִים,
אֵיךְ הָיוּ צוֹבְטוֹת כַּפֶּיהָ בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל מְטֹרֶפֶת
אֶת שְׁדֵי-הַבַּהַט הַגְּמִישִׁים וְתִפְאֶרֶת הַיָּרֵךְ הַוְּרֻדָּה,
כְּדֵי לְהַכְנִיעַ בְּשָׂרָהּ, הַמּוֹחֶה מְחָאָה אִלֶּמֶת
וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל קָרְטוֹב-הַיֹּפִי בַּחַיִּים;
צוֹבְטוֹת וְחוֹזְרוֹת וְצוֹבְטוֹת, כְּדֵי לְהַשְׁקִיטוֹ מֵאוֹתוֹ
שְׁאַט-הַנֶּפֶשׁ הַגָּדוֹל וְאוֹתָהּ הַבְּחִילָה הַגְּדוֹלָה...
אֶפֶס נִכְנָעָה – וַתַּהַר. וַתַּהַר אַךְ לְשֵׁם פִּצּוּי
גּוּפָהּ הַמְעֻנֶּה, הַמְחֻלָּל... וַתַּהַר בַּשְּׁנִיָּה, בַּשְּׁלִישִׁית...
 
וְיָמִים בָּאִים וְחוֹלְפִים וְשִׁמְשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְשִׁלְהֵי-דְקַיְטָא וְחַמְשִׂינִים הוֹלְכִים מַשְׁזִיפִים פָּנֶיהָ,
מְיַבְּשִׁים, מַשְׁחִירִים, מַכְעִירִים... נְטִיעָה וְנִכּוּשׁ וְעִדּוּר
הוֹלְכִים וְכוֹפְפִים קוֹמָתָהּ, וּבְקָרִים עִם צְפִירָה מֻקְדֶּמֶת
בְּרִפְתָּהּ שֶׁל פָּרָה חוֹלֶבֶת מוֹצְצִים לְשַׁדָּהּ הָרַעֲנָן.
יֶתֶר הָרֶפֶת הוֹבִישָׁה הַכְּבִיסָה עַל גַּבֵּי עֲרֵבָה
וְיֶתֶר הַכְּבִיסָה סָחֲטָה הַגִּנָּה הַיְבֵשָׁה וְהַתִּעוּל,
וְיֶתֶר הַתִּעוּל – הַיְלָדִים הֶחָשִׁים בְּבִטְנָם הַנְּפוּחָה.
הַכֹּל, הַכֹּל הִקְרִיבָה לַמֶּשֶׁק, לַקִּבּוּץ, לְרַעְיוֹן:
יָפְיָהּ, אֲבִיבָהּ, כָּל כֹּחָהּ, כָּל נַפְשָׁהּ עִם כָּל מְאֹדָהּ.
הִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ הַדְּבוֹרָה, הַטְּהוֹרָה, הַקְּדוֹשָׁה,
אַחַת הַדְּבוֹרִים שֶׁלָּנוּ...
 
                                    וְעוֹד דְּבוֹרָה אַחַת הֶרְאָנִי.
פֶּתַח שֶׁל רֶפֶת פָּתוּחַ; עֲגָלָה עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח.
שְׁנַיִם שְׁוָרִים בְּנֵי-בָקָר רְתוּמִים אֶל גַּבֵּי הַכֶּלִי
בְּמוֹשְׁכוֹת חֲבָלִים יְשָׁנִים, וְאוֹתָן הַמּוֹשְׁכוֹת נְתוּנוֹת
בְּכַפּוֹת יָדַיִם, בְּחִינַת יְדֵי-עֵשָׂו, שֶׁל גֶּבֶר לֹא-צָעִיר.
וְהַכַּפַּיִם רְחָבוֹת, נִקְשׁוֹת, חֲרוּשׁוֹת חֲרִיצִים,
וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן כְּבֵדוֹת, יַבֶּלֶת עַל גַּבֵּי יַבֶּלֶת,
פַּרְצוּף הַפָּנִים – דְּלַעַת – עֲגֻלִּים, שְׁזוּפִים מִשֶּׁמֶשׁ,
זְרוּעִים קוֹצִים מַלְבִּינִים זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, וְקָרַחַת
פָּשְׂתָה בֵּין שֶׁטַח לְשֶׁטַח שֶׁל שְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת כִּנְחֹשֶׁת,
אַךְ הָעֵינַיִם הַטּוֹבוֹת מַבִּיטוֹת מִתַּחַת לְרִיסִים
צְהֻבִּים עֲבֻתִּים, כְּעֵינֵי יֶלֶד שׁוֹקֵט וּמָתוּן.
כָּל הַגּוּף מִתְמַתֵּחַ בְּשֶׁפַע שֶׁל שְׁרִירִים מוּצָקִים
וְכֹחַ אֵיתָנִים, גְּמוּל קַרְקַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַגְּדֵלָה
טְרָשִׁים בִּתְחוּם הֲרָרֶיהָ וְגֶזַע הַזַּיִת הָעִקֵּשׁ,
אֲשֶׁר כָּל זֶרֶת וָזֶרֶת בְּבִנְיָן הַגֶּזַע מְעִידָה
עַל הַמִּלְחָמָה הַכְּבֵדָה עִם רוּחַ וּמַיִם וָתֶלֶם.
עָמְדוּ הַשְּׁוָרִים רְתוּקִים בְּאוֹתָהּ הַכַּף הַמָּרְחֶבֶת,
צְמוּדִים אֶל מוֹט-הָעֲגָלָה, וְעָמַד הַגֶּבֶר בְּכָל-כָּבְדוֹ
אוֹתָהּ עֲמִידָה מוּצֶקֶת שֶׁל בְּרוֹנְזָה בְּמִקְשֵׁה תִּפְאַרְתָּהּ.
"שָׁלוֹם לְךָ!" בֵּרְכָהוּ הַבָּחוּר, וְנַעֲנָה: "שָׁלוֹם!"
– "שׁוּב אַתָּה כָּאן בֵּין הַצְּעִירוֹת, בְּמֶשֶׁק יְפוֹת-הָעֵינַיִם?
רַוָּק זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ – רְאֵה הִשָּׁמֵר לְנַפְשֶׁךָ!"
חִיֵּךְ הַלָּהּ: – "וְכִי מַה? הוֹלֵךְ אָנֹכִי וּמַזְקִין,
הֶעֱבִירוּנִי לְכָאן, חָזִית הָעֲבוֹדָה הַקַּלָּה".
– "מָתַי תִּבְנֶה לְךָ בַּיִת?" – "וְלָמָּה לִי בַּיִת, הַגִּידָה.
הַבֵּט, כַּמָּה לִי בָנוֹת, אֲנִי הֶעֱמַדְתִּי בְּלִי טִרְחָה
וּבְלִי צַעַר גִּדּוּל בָּנִים. אֵין פְּנַאי, רְחִימָאִי – עֲבוֹדָה!"
וּכְשֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו וַיֹּאמֶר הַבָּחוּר: "רָאִיתָ
אוֹתוֹ גַּס-גּוּף וְגַס-רוּחַ? בְּוַדַּאי אָמַרְתָּ: גַּס-רוּחַ.
הָבָה אֲסַפְּרָה לְךָ עַל אוֹדוֹת הָאִישׁ שֶׁרָאִינוּ:
בְּנוֹ שֶׁל דַּיָּן בְּעִיר... בִּתְחוּם הַמּוֹשָׁב, וְאִמּוֹ
אֵשֶׁת חַיִל, חֶנְוָנִית, מְפַרְנֶסֶת בְּנֵי-בֵיתָהּ בְּכָבוֹד,
בְּרֶוַח נָקִי, הַבָּא מֵחֲנוּת לְמִמְכַּר מְלִיחִים.
כָּל הַבַּיִת אַךְ בָּנוֹת, עַד נוֹלַד הַלָּה, הַ"בֵּן-יָחִיד",
בֶּן-זְקוּנִים מְפֻנָּק, זָעִיר, מַכִּישׁ בְּקַרְסֻלָּיו,
צָמוּד לְבֶטֶן נְפוּחָה וְדַל-שׁוֹקַיִם וְקִבֹּרֶת,
אֲשֶׁר פִּגֵּר בְּלֶכְתּוֹ וְהֵבִיא שִׁנַּיִם לִשְׁנָתוֹ.
רַק הָעֵינַיִם הַקְּטַנּוֹת הִבִּיטוּ בְּבִינָה יְתֵרָה
תַּחַת הַמֵּצַח הַגָּדוֹל, הַנֶּעְטָר שְׁתֵּי בְלִיטוֹת עֲצָמוֹת
לְבִנְיָן גֻּלְגָּלְתּוֹ הַגְּדוֹלָה הַשְּׁטוּחָה כְּלַפֵּי הָעֹרֶף.
אֶפֶס בֶּן-שָׁלֹשׁ כְּבָר שֵׂרַךְ אֶת דַּרְכּוֹ הַחֶדְרָה וְיָדוֹ
זָזָה בְּיַד הַ"בֶּהֶלְפֶר", הַמְּאַסֵּף אֶת עֵדֶר הַמְּלַמֵּד,
פָּסַע מְתוּנוֹת, תַּבְנִית עַכָּבִישׁ גַּמְלוֹנִי, וּמַטֶּה
בְּיָדוֹ, לָבוּשׁ מִכְנְסָיִם וְסֶדֶק מֵאֲחוֹרֵיהֶם,
מִלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ הַגְּדוֹלָה בְּתוֹרָה וּבְכָל אֲשֶׁר מִלֵּא,
בְּנוֹ שֶׁל דַּיָּן וְדַיָּן בְּעֶזְרַת הַבּוֹרֵא לְהַבָּא.
עֶלֶם בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָבֵשׁ וִירַקְרַק, כְּאוֹתוֹ
לוּלָב דְּאֶשְׁתָּקַד, הִתְהַלֵּךְ הָעִלּוּי הַנּוֹדָע לִתְהִלָּה,
פֶּרַח שַׁעֲשׁוּעִים לְשַׁדְכַן-הַמְּדִינָה, הַמְּחַכֶּה לִשְׁעָתוֹ,
גָּדַל וַיַּעַל וַיִּפְרַח, גַּאֲוַת אָבִיו וְאִמּוֹ,
תִּקְוַת חוֹבְשֵׁי בֵית-מִדְרָשׁ, קִנְאַת אָבוֹת-אִמָּהוֹת.
פִּתְאֹם שְׁמוּעָה בָּעִיר, כִּי סְטָרוֹ עַל לֶחְיוֹ בָּרַבִּים
אָבִיו הַדַּיָּן הַזָּקֵן עַל חֵטְא שֶׁחָטָא בִּקְרִיאָה.
וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה גְדוֹלָה הֵימֶנָּה,
הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְהָיָה צִיּוֹנִי – תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים,
כְּבָר רָאָהוּ מְטַיֵּל בָּרְחוֹב, בְּפַרְהֶסְיָה, עִם בָּנוֹת,
הוּא מִתְוַכֵּחַ עִם פִּרְחֵי הַ"בּוּנְד": דַּנְטִיסְטִים וּמְיַלְּדוֹת,
עִם מְשֻׁלָּחָיו הַמֻּמְחִים, אַדִּירֵי הַלָּשׁוֹן הַשְּׁנוּנָה,
אֵשׁ וְגָפְרִית בִּגְרוֹנָם וּפְסוּקִים שֶׁל פּוֹסְקִים אַחֲרוֹנִים.
פָּרְחָה עֲטֶרֶת עִלּוּיִים, פָּרְחָה הַנְּדוּנְיָה הַשְּׁמֵנָה,
כִּסֵּא-דַיָּנִים לְהַבָּא וּתְהִלַּת רַבָּנִים גְּאוֹנִים;
וְאוֹתוֹ הַקִּבּוּץ הֶעָנִי, אֲשֶׁר סִפְּחָהוּ בָּאָרֶץ,
הוּא לֹא יָדַע מַה עִלּוּי, מַאי קָא מַשְׁמַע לָן שֵׁם זֶה,
אֶלָּא כִּנָהוּ "אַלּוּף", עַל מֶה וְעַל מָה, מִי יוֹדֵעַ?
נִסְפַּח אֵלָיו הַשֵּׁם, נִסְפַּח וְשׁוּב לֹא עֲזָבוֹ,
אוּלַי דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ סִבָּה נְכוֹנָה.
אֶפֶס הוּא עַצְמוֹ הָיָה עֶבֶד הַכְּלָל בְּכָל לִבּוֹ,
אֵין לְךָ קְשִׁי עֲבוֹדָה אֲשֶׁר לֹא נִסָּה בוֹ שְׁרִירָיו,
אֹזֶן לֹא שָׁמְעָה מֵעוֹלָם שֶׁיֹּאמַר: זֶה כָּבֵד מִמֶּנִּי,
מַקְדִּים בְּכָל-מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר וּמְאַחֵר עֲבֹד, אִם רַק מֻתָּר,
עַל הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה, שֶׁעָמְסָה עָלָיו הַ"חֶבְרָה";
עֵינוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אֶלָּא צוּרַת אוֹת זְעִירָה,
שׁוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת עַל-גַּבֵּי דַפֵּי הַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס,
נִפְתְּחוּ פִּתְאֹם לֵהָנוֹת מִקַּרְקַע הֲפוּכָה-תְחוּחָה,
מַעֲנִיּוֹת, שֶׁחָרַת טְרַקְטוֹר כֶּבֶד-מַתֶּכֶת;
מֵאוֹתָהּ יִפְעַת-הַפְּרָאִים שֶׁל דֶּרֶךְ לֹא-סְלוּלָה, נִתְקֶלֶת
בְּרֶכֶס גְּבָעוֹת וּנְחָלִים, שׁוֹתֶקֶת וְעֵרָה וְעֵרָה –
יַד יְדִידוּתִית מְתוּחָה בֵּין קִבּוּץ לְקִבּוּץ מִשְׁנֵהוּ;
פִּתְאֹם נֵעוֹרָה לְגוֹנֵי עַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר הַמַּשְׁכִּים
בְּתוֹךְ הָעַרְפִלִּים הַחִוְרִים, הַלָּנִים בְּעִמְקֵי עֲמָקִים,
וַחֲלַל חָזֵהוּ הִתְרַחֵב מִקִּבּוּל הָאֲוִּיר הָרוֹחֵץ
בְּצִנַּת טֶרֶם-צְפִירָה, בְּרָן-יַחַד שֶׂכְוֵי-הַכְּפָרִים.
אֵי מִזֶּה נִמְתְּחוּ שְׁרִירִים עַל-גַּבֵּי עֲצָמוֹת עֲקֻמּוֹת,
וְיָדוֹ חוֹבֶבֶת לְהַכִּיר וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל כָּבֵד.
שָׁנָה חוֹלֶפֶת וְעוֹד שָׁנִים: זֶה בּוֹנֶה לוֹ בַיִת, זֶה נוֹשֵׂא
אִשָּׁה, לָזֶה נוֹלָד יֶלֶד, וְהוֹלֵךְ הַכֹּל וּ"מִסְתַּדֵּר",
אֶפֶס לוֹ, לָ"אַלּוּף" – אֵין לִמְצֹא לוֹ פְּנַאי בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ:
יֵשׁ עֲבוֹדָה כְּשֶׁיֶּשְׁנָה, וּבְאֵין זוֹ – אַחֶרֶת מְחַכָּה.
אוּלַי מָצָא גַם הוּא זְמַן לַחֲזוֹר אַחֲרֵי אִשָּׁה,
אֶפֶס פֹּה כּוֹרִים, שָׁם זוֹרִים, כָּאן עוֹדְרִים,שָׁם נוֹטְעִים, שָׁם דָּשִׁים,
יֵשׁ וְגַם בּוֹנִים... זוֹ שִׂמְחָה! הַקִּבּוּץ הוֹלֵךְ מִתְפַּתֵּחַ,
אוֹמְרִים חֲבֵרִים: עָיַפְתָּ, כְּלוֹמַר: אָחִינוּ, זָקָנְתָּ;
כָּךְ בְּלֹא-יוֹדְעִים, בְּלֹא-יוֹדְעִים; מוֹרִידִים הַלָּה מִן הַכָּבֵד
כְּבָר אֶל הַקַּל, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ... לְמֶשֶׁק שֶׁל נָשִׁים נִתְבַּקֵּשׁ.
הוּא, הַגֶּבֶר הַיְחִידִי, נִתְחַבֵּב עַל כָּל הַחֲבֵרוֹת,
הוּא, הַגֶּבֶר הַיְחִידִי, מָרוּתוֹ עַל כֻּלָּן מִמֵּילָא.
מַה-שָּׁם וּמִי שָׁם מְנֻסֶּה? רֹב יָמִים וְאֵילוּ יְדִיעוֹת
אֲשֶׁר רָכַשׁ בַּמֶּשֶׁק – לוֹ נָעִים וָטוֹב, וַיְהִי סָבוּר:
רַק בַּאֲשֶׁר הוּא הַגֶּבֶר – מִטַּעַם זֶה וְלֹא אַחֵר,
חֵן שֶׁל גְּבָרִים עַל נָשִׁים, לְרַבּוֹת "הָרַכּוֹת הַצְּעִירוֹת",
שֶׂכְוִי בִּמְדוֹר הַפַּרְגִּיּוֹת אוֹ שֻׂלְטָן בְּהַרְמוֹן פִּילַגְשִׁים.
הֵן אַךְ זְקוּקוֹת לְמַדְרִיךְ, וְלִבּוֹ לֵב רַוָּק זָקֵן,
מָלֵא אַהֲבָה לִבְנוֹתָיו, עַד אֶפֶס מָקוֹם לְ"אַהֲבָה":
כֻּלָּן חֲבִיבוֹת וְנָאוֹת, וְכֻלָּן זְקוּקוֹת לְרַחֲמִים.
וּמִדֵּי שׁוּבוֹ לַקִּבּוּץ, כִּי יֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת הָעִירָה,
אֵיךְ זֶה לֹא יָבִיא דְּבַר-מָה לַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת, יַלְדוֹתָיו?
אֵינוֹ חָס עַל הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ אַלּוּפִים הוּא נוֹהֵג,
מַפְרִישׁ מָעוֹת קְטַנּוֹת וּמֵבִיא לָהֶן מִזֵּרְעוֹנֵי
הַחַמָּנִיוֹת הַקְּלוּיִים אוֹ מִן הַפִּסְתַּקִּין הַיְּרֻקִּים.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.