כוכבי שמים רחוקים/מן האדה האיסלנדית/איטשי מיאֵר
אִיְטשִׁי מַיְאֶר (בַּלַּדָה) / שאול טשרניחובסקי
בִּכְפָר שֶׁל פּוֹלַנְיָה שְׁלשָׁה בַּחוּרִים
עָלוּ חַכְלִילִים כְּחַלּוֹת שֶׁל פּוּרִים:
לֶבְקוֹ – אוּקְרַאִינִי, וְיַאנֶק – מָזוּר[1],
וְעוֹד אִיטְשִׁי-מַיְאֶר – יְהוּדִי לֹא-עָזוּר.
עָמַד אִיטְשִׁי-מַיְאֶר הַזִּ'ידֶק, הַזִּ'יד,
עָמַד בַּבַּלֶּשֶׁת חִוֵּר כִּכְלִי סִיד.
לֻקַּח אִיטְשִׁי-מַיְאֵר, מִנּוּהוּ חַפָּר
אֶל גֶּשֶׁר עַל כְּבִישׁ עִם הַגְּבוּל בְּעִיר-סְפָר.
לָקְחוּ גַּם אֶת יַאנֶק, עַל סוּס בַּשּׁוּרוֹת
רָאוּהוּ – וְהִסְמִיקוּ בַּשּׁוּק בַּחוּרוֹת.
לֶבְקוֹ הַחוֹחוֹל הָעַקְשָׁן וּמְמֻשָּׁךְ
צַיָּד מִנְּעוּרָיו – וְנִסְפַּח אֶל תּוֹתָח.
נִכְנַס אִיטְשִׁי-מַיְאֶר אֶל הַקְּסֶרְקְטִין
לְלַעַג וָקֶלֶס לְרַב וּלְקָטִין.
"מֵבִין אִיטְשִׁי-מַיְאֶר נִכְנַס לְשֵׁם מָה?
לָמוּת בְּעַד פּוֹלַנְיָה, לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ."
בִּישׁ-גָּד אִיטְשׁי-מַיְאֶר! לֹא זֶה הוּא הַסְּפָר...
לוּ שָׁם, וּפָרַח כְּבָר, הָיָה קוֹמִיסָר".
דִּבֵּר הַפּוּלְקוֹבְנִיק הַשָּׂב כְּמוֹ זְאֵב:
"פָּלְשׁוּ הַגֶּרְמָנִים... יִמַּח שְׁמָם – פְּשַׁא-קְרֶב[2]!
"אַתֶּם גִּבּוֹרַי... וּפּוֹלַנְיָה מְחַכָּה...
כֻּלָּנוּ... וּמְחִי תַּחַת מְחִי וּמַכָּה!
"אַתָּה אוּקְרַאִינִי, פְּשַׁא-קְרֶב, קוּם וּפְעָל:
לֹא יַעֲזָרְךָ דּוֹדָנְךָ הַמּוֹסְקַל[3]!
"הַזִּ'ידֶק, אַתָּה קוּם עֲשֵׂה חוֹבָתְךָ:
בָּא הִטְלֶר, קַצֵּץ יְקַצֵּץ פְּאָתְךָ!
"אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ, לֹא יִירָא, לֹא יֵחַת!
הַכֹּל בְּעַד פּוֹלַנְיָה הָאֵם הָאַחַת!"
עָמַד אִיטְשִׁי-מַיְאֶר בְּתוֹךְ חֲפִירָה,
חָרְגָה מְכוֹנִית כְּבֵדָה מַמְטִירָה
סָבִיב כַּדּוּרִים לְמֵאוֹת עַל חוּגָהּ, –
נָפַל אִטְשִׁי-מַיְאֶר רִאשׁוֹן בַּפְּלֻגָּה.
וְעַד שֶׁלֶּבְקוֹ מְכוֹנֵן אֶת כֵּלָיו –
רְסִיס שֶׁל רִמּוֹן בָּא קָרַע אֶת מֵעָיו.
עוֹד יַאנֶק נִמְלָךְ אִם לִפְנוֹת אוֹ לָנוּס, –
צָנַח מְרֻסָּק, הִתְרַסֵּק גַּם הַסּוּס.
כָּרוּ הַגֶּרְמָנִים הַבּוֹר בַּמַּקּוֹר,
כָּרוּ וְקִלְלוּ אֶת הַמֵּת וְאֶת הַבּוֹר.
וְשָׁמָּה זָרְקוּ כַּמְצֻוָּה, בְּלִי הִסּוּס,
אֶת אִיטְשִׁי, אֶת יַאן, אֶת לָבְקוֹ וְאֶת הַסּוּס.
תל-אביב, 30.10.40
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.