יש עיר נידחת בגליל
יֵשׁ עִיר נִדַּחַת בַּגָּלִיל
וּלְרוֹפֵא אוֹתָהּ הָעִיר
חָלוּק עִם כִּיס זָעִיר.
אֵין פֶּלֶא בַּדָּבָר עַד כָּאן:
חֲלוּק רוֹפְאִים עִם כִּיס קָטָן
חָזוֹן מְאֹד רָגִיל.
עַד כָּאן אֵין פֶּלֶא. אַךְ פִּתְאֹם
בַּכִּיס הַקָּט נִמְצָא מָקוֹם,
נִמְצָא מָקוֹם בּוֹ דַּי
לְמַה שֶׁהוּא רָחָב כַּיָּם,
לְמַה שֶׁהוּא פּוֹעֵם וְחָם,
רוֹצֶה, סוֹבֵל וְחַי!
לֵב בַּת-אָדָם בַּכִּיס הַצַּר.
הַיְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר?...
מאת רחל המשוררת
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).