פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק יא · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף סה עמוד בעריכה

משנה כיצד שני גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שניהן בדייטי אחת המושיט חייב והזורק פטור שכך היתה עבודת הלוים שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין את הקרשין מזו לזו אבל לא זורקין חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מיכן פטור:

גמרא רב אמר לית כאן פטור אלא מותר. על דעתיה דרב למעלה מעשרה מותר. על דעתיה דשמואל למעלה מעשרה אסור. ר' אילא בשם רשב"ל והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אפילו מרוח אחת מן אילין עגלות. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון. רבי אחא בשם ר' מיישא בלבד ע"י שנים בכל אתר את אמר שנים שעשו פטורין. והכא את אמר שנים שעשו חייבין. שניי היא שכך היתה עבודת הלוים באהל מועד. מה היתה עבודת הלוים באהל מועד. ב' עגלות זו אחר זו בר"ה מושיטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין. תני בר קפרא שלא לנהוג בקרשים בזיון. אמר בי יוחנן העומד והחלל מצטרפין בארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל. ר' זעירא בעי עד שיהא עומד שכאן ועומד שכאן רבה. אמר רבי יוסה פשיטא לרבי זעירא שאין עומד מצד אחד מצטרף. פשיטא ליה שאין עומד מצד אחד רבה.


דף סו עמוד אעריכה

לא צורכה דלא אפילו עומד השני: חוליות הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה. מה אנן קיימין אם בגבוהין עשרה ורחבן ארבעה רשות בפני עצמה היא גבוהין עשרה ואינן רחבין ארבעה הדא היא דאמר רב חסדא בשם איסי קנה נעוץ בר"ה גבוה עשרה טפחים מותר לכאן ומותר לכאן בלבד שלא יחליף. אלא כן אנן קיימין בשאינן לא רחבים ד' ולא גבוהין י'. ולא כן אמר חייה בריה דרב כל המעכב דריסה בר"ה נקרא כרמלית. אמר ר' יודן מה דאמר חייה בריה דרב באמצע. אבל מן הצד רה"ר מבטלתה. א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב. אם להוציא ממנה הליחה פטור. אר"י לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן הצד נחש בשבת אם במתעסק שלא ישכנו פטור. אם לרפואה חייב. א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן ועל לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב. א"ר זעירא ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב. הוי לית כאן פטור אלא מותר: