פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק ט · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף נט עמוד אעריכה

משנה מניין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנא' (שמות יט) היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה מניין שמרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנא' (בראשית לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים מנין שקושרים לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנא' (ישעיהו א) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו':

גמרא אמר רבי יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי בשבת אמר להן היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה כל מי שפירש בשלישי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי. בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. כל מי שפירש ברביעי. יש כאן רביעי ליל חמישי וחמישי. בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. אמר רבי יוחנן זו בסיני אבל לדורות או בארבע או בשש. רבי עקיבה אומר


דף נט עמוד בעריכה

לעולם הן חמש. וכן לדורות. תמן תנינן הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי ראב"ע. רבי ישמעאל אומר פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן ה' פעמים שהן שש ר"ע אומר לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. ר"ע עבד יום עונה ולילה עונה. מה ביניהון עונות שלימות ביניהון. ר' ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה. ותני כן על דר' עקיבה לפיכך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. תני רבי אלעזר בן עזריה אומר יום ולילה עונה ומקצת עונה ככולה. ותני כן על דר' אלעזר בן עזריה פעמים יש שם יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמאה. <יום וכל שהוא והיא טהורה שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמאה.> יום וכל שהוא והיא טהורה היך עבידא. שימשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה. הרי יש כאן יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמאה היך עבידא שימשה את ביתה ערב שבת לאחר שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת קודם לשקיעת החמה הרי יש כאן שני ימים חסר כל שהוא והיא טמאה. א"ר יוחנן מדברי כולם טבולי יום קבלו ישראל את התורה. הדא דאת אמר בנשים. אבל באנשים כבר טהרו. מה טעמא (שמות יט) וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם א"ר יוחנן זו דברי ראב"ע ור' ישמעאל ור"ע. אבל דברי חכמים עד ג' ימים מיכן והילך היא נסרחת. ואתייא כההיא דאמר ר' זעירא בשם ר' יוחנן (ויקרא טו) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע. מה תורת הזב עד ג' ימים. אף תורת שכבת זרע עד ג' ימים. אנן תנינן מרחיצין את הקטן. תניי דבית רב מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם ר' יוחנן הלכה כמי שהוא אומר מרחיצין את הקטן. אמר ר' יוסה


דף ס עמוד אעריכה

על כורחך את אמר מרחיצין את הקטן. תני שמואל לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מע"ג מכה בשבת. אמר ר' יוסה כל שעה הוה ר' זעירא ר' אומר לי תני מתניתך ולא עוד אלא שמזלפין המים ע"ג מכה בשבת. אם אומר שמרחיצין את המילה מה בין מכתו של גדול למכתו של קטן. ר' אבהו בשם ר"א הלכה כראב"ע. ר' אבון בשם ר' אבהו טעמיה דרבי אלעזר בן עזריה (בראשית לד) ויהי ביום הג' בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא בהיותם כואבים בשעה שכל איבריהם כואבים עליהם. רבי יעקב בר אחא אמר רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקידין לחייתא כל שיקויין דאתון עבדין בחולא עבדין בשובתא. לכן צריכה אפי' ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר מפני הסכנה. רבי יוסה בעי אם מפני סכנה מחמין לו חמין. ר"י בי ר' בון בשם רבנן דתמן מחמין לו חמין בשבת ותני כן מחמם הוא אדם לונטית ונותנה ע"ג מכה בשבת. לא יטול אדם עריבה מליאה חמין ויתננה ע"ג מעיו בשבת. ריב"ל אמר לית כאן אלא מותר. בראשונה היו קושרין אותו בחלונותיהם ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים. והיה מתביישין אלו מאלו. חזרו להיות קושרים אותו בפתחו של היכל ויש שנים שהיה מלבין ויש שנים שהיה מאדים. חזרו וקשרו אותו בסלע. כתיב (ישעיהו א) לכו נא ונוכחה יאמר ה' וגו'. תני רבי אליעזר אומר (ישעיהו א) אם יהיו חטאיכם כשנים וגו'. כשנים שבין שמים לארץ כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו. ר' יהושע אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו. אמר רבי יודן בר פזי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו בראשון. ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו בשני. ורבנן אמרי אם יהיו חטאיו של אדם כפי שניו כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו. אמר רבי יודן ענתדרייא בשעה שעונות קלין כשלג ילבינו. בשעה שהן כבידין כצמר יהיו: