פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי שבת ו ב

דף לד עמוד בעריכה

משנה לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה ולא בתפילין ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה ולא בשריון לא בקסדא ולא במגפיים ואם יצא אינו חייב חטאת:

גמרא מפני מה גזרו על סנדל מסומר. יש אומרים שהיו רואות את ראשו ומפילות. וי"א שהיו שומעות קולו ומפילות. וי"א על ידי שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה. מה נפק ביניהון הדוסטא. מאן דמר שהיו רואות את ראשו ומפילות מותר. ומאן דמר שהיו שומעות קולו ומפילות או שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה אסור. ולא בשעת השמד גזרו מכיון שעבר השמד יהא מותר. לא עמד ב"ד וביטל. מעתה אפילו בחול. לאו אורחיה דבר נשא מיהוי ליה תרין סנדלין חד לחולא וחד לשובתא. תני טלה עליו מטלית מלמטן מותר. ר' יודן בי ר' ישמעאל


דף לה עמוד אעריכה

הוות רגליה שחקה ועבדין ליה כן. כמה מסמרן יהו בו. רבי יוחנן אמר חמשה כחמשה ספרי תורה. ר' חנינא אמר שבעה (דברים לג) וכימיך דבאך. נהגין רבנין כהדא דר' חנינא דרש ר' אחא בשם רבי חנינא תשעה. רבי היה נותן שלשה עשר בזה ואחד עשר בזה כמנין משמרות. (קוהלת יב) וכמסמרות נטועים. מה משמרות כ"ד. אף מסמרים כ"ד. רבי יוסי בן חנינא אמר כליבית אינו עולה למנין מסמרים. ר' זעירא שאל לר' בא בר זבדא מהו ליתנם על גבי סנדל אחד. א"ל שרי. מהו ליתנם ע"ג מנעל אחד א"ל שרי. אין מגרדין מנעלים וסנדלים. אבל סכין ומדיחין אותן. ר' קריספיא בשם רבי יוחנן תלמידוי דרבי חייא רובא אמרין הראשונים היו אומרים מגרדין. והשניים היו אומרים אין מגרדין. ואתשלת לרבי ומר אין מגרדין. א"ר זעירא הא אזילה חדא מן תלמידוי דר' חייא רובא. דרבנן דקיסרין בשם רבי יוסי בר חנינא כדברי מי שהוא אומר מגרדין ובלבד לאחורי הסכין. א"ר חייא בר אשי נהיגין הווינן יתבין קומי רבי משחין ומשזגין אבל לא מגרדין. אין סכין מנעלין וסנדלין. לא יסוך אדם את רגלו והוא בתוך המנעל ואת רגלו והוא בתוך הסנדל. אבל סך הוא את רגלו ונותנה בתוך המנעל ואת רגלו ונותנה בתוך הסנדל. סך שמן ומתעגל ע"ג קטיבלייא חדשה ואינו חושש. לא יתננה ע"ג טבלה של שיש ומתעגל עליה. רשב"ג מתיר. אין לובשין מנעלין וסנדלין חדשים אלא אם כן לבשן והלך בהן מבעוד יום. כמה יהא בהילוכן. בני ברתיה דבר קפרא אמרין מבית רבא דבר קפרא עד בית רביה דרבי הושע. ציפוראי אמרין מן כנשתא דבבלאי עד דרתיה דרבי חמא בר חנינא. טיבראי אמרין מן סדרא רובה עד חנותיה דר' הושעיה. סנדל שנפסקו אזניו שנפסקו חבתיו שנפסקו תרסיותיו או שפירשה רוב אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבתיו אחת מתרסיותיו או שפירשו רוב מכפיו טמא. רבי יהודא אומר הפנימית טמאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב הלכה כרבי יהודא לענין שבת. רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא שלח לרבי יעקב בר אחא גבי רבי חייא בר בא. א"ל כשם שהן חלוקין בשבת כך הן חלוקין בטומאה והורי ליה כרבנן. רבי שמואל בר רבי יצחק בעי ושמע מימר הלכה כרבי יהודא והוא מורי ליה כרבנן. ר' אחא בר יצחק הוה ליה עובדא שלח שאל לר' זעירא ר' זעירא שאל לר' אימי. אמר לו כדברי מי שהוא מטמא אסור לצאת בו. וכדברי מי שהוא מטהר מותר לצאת בו. ולא אפיק גבי כלום. תני


דף לה עמוד בעריכה

אבל מטייל הוא בהן עד שהוא מגיע עד פתח חצירו. ר' אחא ור' זעירא הוון מטיילין באיסטרטין איפסיק סנדליה דרבי אחא. מן דמטון לפילי א"ל זהו פתח חצירך. רבי אחא כריך סבונה עליהון. רבי אבהו כריך אגיד מלבניקי. סבר ר' אבהו אגוד מלבניקי מן המוכן הוא. ר' יונה טלקיה דחליטרה ויקר אוף ציבחר הוה סדרה יקיר. ר' אלעזר מסליק ליה. ר' ירמיה בעי קומי ר' זעירא מהו להחליף א"ל שרי. אפילו כן אמר ליה פוק חמי חד סיב וסמך עלוי. נפק ואשכח לר' בא בר ממל ושאל ליה ושרא. א"ר יוסי מתניתין אמרה שהוא מין מלבוש. דתנינן או בשל שמאל בימין חליצתה כשירה. חדא דתימר לאורך אבל לרוחב צריך שיהא חופה את רוב הרגל: ולא ביחיד. א"ר אבא מפני החשד שלא יאמרו איש פלוני נפסק סנדלו ותלאו בית שיחיו: בזמן שאין ברגלו מכה. הא יש ברגלו מכה הוא נותן. על איזה מהן הוא נותן. שמואל אמר על אותה שאין בה מכה הוא נותן. אם אומר את על אותה שיש בה מכה הוא נותן מאן צייר ליה דלא יתן על חורתיה. ר' יוחנן אמר על אותה שיש בה מכה הוא נותן. שמעון בר בא הוה משמש קומי ר' יוחנן והוה מושיט ליה סנדליה כהדא דתני. לדרך הארץ כשהוא נועל נועל של ימין ואח"כ נועל של שמאל. וכשהוא חולץ חולץ של שמאל ואח"כ חולץ של ימין. אמר ליה ר"י בבלייא לא תעבד כן שהראשונים לא היו עושין כן. אלא כשהוא נועל נועל של שמואל ואח"כ נועל של ימין. שלא תהא נראית של ימין פגומה. הדא אמרת על אותה שיש בה מכה הוא נותן. א"ל אין בבלייא דקמתיה עליה. יוצאין בתפילין ערב שבת עם חשיכה. ואין יוצאין בסנדל מסומר ערב שבת עם חשיכה. מהן בין זה לזה. זה


דף לו עמוד אעריכה

דרכו לחלוץ. וזה אין דרכו לחלוץ איזהו קמיע מומחה. כל שריפא בו ושנה ושילש. ר' אבהו בשם רבי יוחנן נאמן הרופא לומר קמיע זה מומחה ריפיתי בו ושניתי ושילשתי. רבי שמואל בשם רבי זעירא ריפא לאדם אחד נאמן לאדם אחד. לשנים נאמן לשנים לשלשה נאמן לכל אדם. יוצאין בקמיע מומחה בין בכתב בין בעשבים. ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת. בעון קומי רבי יונתן מהו מיתניתיה בההן סילונה. א"ל ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת. בעון קומי רבי יונתן מהו מפיק בההוא מומייקה. אמר לון משום תכשיט. אי משום תכשיט הוא לא ודניאל ליסר (דנייאל ה) והמניכא די דהבא על צואריה. אי משם משאוי בשבת נימא כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות. ר' יוסי בי רבי בון בשם רבי יוסי מכה שנתרפאת נותנין עליה רטייה שאינה אלא כמשמרה. רבי אבון בשם רבנין דתמן נותנין על גבי מכה בשבת שאינו אלא כמשמרה. אמר רבי תנחומא חוץ מעלי גפנים שהן לרפואה. אמר רבי חונא הדא פיאה עקר טב סגין טב הוא. כד דאית ביה חמשה קטרין. שבעה קטרין. תשעה קטרין טבא סגין. ובלחוד דלא יתן מוי. אין קורין פסוק על גבי מכה בשבת. והדין דקרי על יברוחה אסור. בוא וקרי את הפסוק הזה על בני שהוא מתבעת תן עליו ספר תן עליו תפילין בשביל שישן אסור. והא תני אומרים היו שיר פגועין בירושלים א"ר יודן כאן משנפגע כאן עד שלא נפגע. ואי זהו שיר פגועין (תהילים ג) ה' מה רבו צרי וכל המזמור. (תהילים צא) יושב בסתר עליון. עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך: