פתיחת התפריט הראשי

דף כח עמוד אעריכה

משנה במה טומנין ובמה אין טומנין אין טומנין לא בגפת ולא בזבל ולא במלח ולא ביד ולא בחול בין לחין בין יבישין לא בתבן ולא במוכין ולא בזוגין ולא בעשבין בזמן שהן לחין אבל טומנין בהן כשהן יבישין טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה ובנעורת של פשתן ובנסורת של חרשין דקה רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה:

גמרא לפי שהדברים הללו רותחין ומרתיחין והוא נוטלן והן תשים לתוך ידו ומחזירן והן מוסיפין רתיחה לפיכך אסרו לטמון בהן. וכר' לעזר בן עזריה דרבי לעזר בן עזריה אמר קופה מטה על צדה ונוטל. וכרבנן דתמן דינון אמרין


דף כח עמוד בעריכה

אם היתה יורה מותר. ותמן תנינן ספק חשיכה ספק לא חשיכה מפני שלא חשיכה. האם אם חשיכה אסור לטמון בהן. תמן אמרין מפני ביטול בית המדרש. א"ר בא מפני החשד שאם אומר את לו שהוא מותר אף הוא אינו עושה אותן כל צורכו מבע"י. מתוך שאת אומר לו שהוא אסור אף הוא עושה אותו כל צרכו מבע"י. מה נפק מן ביניהן. לטמון שלג וצונין. על דעתיה דר' בא מותר. ועל דעתון דרבנין דתמן אסור. אסרו טמינה מפני כירה. אסרו כירה מפני טמינה. אסרו כירה שהבלה ממיעוט מפני כירה שהבלה מרובה. אסרו תבשיל שנתבשל כל צורכו מפני תבשיל שלא נתבשל כל צורכו. אסרו חמין מפני תבשיל שנתבשל כל צורכו. חזרו והתירו חמין. תני


דף כט עמוד אעריכה

אין טומנין ברמץ. א"ר זעירא הדא אמרה אפר שנצן מותר לטמון בו. כהדא ברתיה דר' ינאי הוות משמש קומוי אבוי והוות מעלה קומוי תבשילין רותחין. אמר לה היך איתעבידא. א"ל כמרא וגיפתא. אמר לה לא תהי עבדה כן אלא כמרה גו קופתא ויהבה קופתא על גיפתא. א"ר זעירא בהדא ר' חנינא פליג. דרש ר' אחא בשם ר' חנינה הגפת מלמטן ותבן מיכן ומיכן אסור. ומודה בה רבי ינאי. אכין בעי בללן מה הן. נישמעינה מן הדא טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה. רבי יוסה בן פזי בשם רבי יוסי בר חנינה הדא דתימר בשלא רבת רקבוביתן. אבל אם רבת רקבוביתן אסור לטמון בהן: ולא בחול. תמן תנינן מטילין אותו לחול בשביל שימתין. ההן חלא מירתח רתחא. ומיצן צוננה. ההן תבן בעל פקדון הוא כמה דאת יהיב ליה הוא יהיב לך. כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל אסור לטמון בו. אמר ר' יוסי מן מה דתנינן תמן טומנין בו. הדא אמרת אין מרחיקין אותו מן הכותל. התיב רבי חגיי והתני והמשכיר בית לחבירו לא יעשנו אוצר של תבואה. ליידא מילה לא מפני המוץ. א"ר חנניה מפני העכברים. א"ר פינחס בי רבי חנינה אם מפני העכברים ניתני אפילו אוצר של כל דבר. הוי יאות קש רבי חגיי. אתיב רבי שמי הרי סלעים מרחיק אותן מן הכותל. מעתה אסור לטמון בהן. א"ר יוסי לא שהסלעים מרתיחין אלא שהן עושין חלודה והן מלקין ארעיתו של כותל. והא תני אין טומנין בסלעים. תיפתר בסלעים של כסף. אית תניי תני טומנין בסלעים. ואית תניי תני אין טומנין. אמר ב חסדא מאן דמר טומנין בשל זהב של נחושת מאן דמר אין טומנין בסלעים של כסף. לא סוף דבר לחין. אפי' יבשין שנתלחלחו מן אילין מוכין. ומוכין לא כיבישין שנתלחלחו הן. ר' יוחנן בר שילא הדא אמרה


דף כט עמוד בעריכה

ההן דכמר איידה צריך מחסרתיה ציבחר דהוא אתי מיסב והוא שפכה ומרתחה. תמן תנינן כן בגפת חדשה אבל בישנה טהור. ואי זו היא חדשה ואיזו היא ישנה. רבי יוסי בי רבי בון בשם ר"י חדשה בתוך י"ב חודש. ישנה לאחר י"ב חדש: טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה. ר' יודא בר פזי בשם רבי ירמיה בר חנינה הדא דתימר בשלא רבת רקבוביתן. אבל רבת רקבוביתן אסור לטמון בהן: ובנעורת של פשתן ובנסורת של חרשין. אנן תנינן נסורת. תניי דבית רבי נעורת. הדא אמרה היא הדא היא הדא: