פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


עד שלא אכלה. ביום הכיפורים מאי איכא למימר. על דעתהון דרבנן לא יציל כלום. כל עמא מודוי שמצילין מזון סעודה אחת מפני הסכנה. תני מצילין לחולה ולקטן בבינונית. ולרעבתן כדי מזונות. מערבין לחולה ולקטן כדי מזונו. ולרעבתן בבינונית. תני אין מערימין. רבי יוסי בר רבי בון אמר מערימין. אית תניי תני מצילין ואחר כך מזמן. אית תניי תני מזמן ואחר כך מצילין. מאן דמר מציל ואחר כך מזמן כמאן דאמר מערימין. ומאן דמר מזמן ואחר כך מציל כמאן דמר אין מערימין. תני אף מכבין להציל. מתניתא דר"ש דאמר אין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. תני אף מטמאין להציל. והתני (ויקרא יב) בכל קודש לא תגע לרבות התרומה. היא תרומה היא מעשר שני. מאי כדון ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול. תני כשם שמצילין מן הדליקה כך מצילין מיד העכו"ם ומיד הנהר ומיד המפולת ומידי כל דבר שאובד:

משנה מצילין סל מלא ככרו' אף על פי שיש בו מאה סעודות ועיגול של דבילה וחבית של יין ואומר לאחרים בואו והצילו לכם אם היו פקחין עושין עמו חשבון לאחר שבת ולאיכן מצילין אותן לחצר המעורבת בן בתירה אומר אף לשאינה מעורבת:

גמרא מתני' דרבי יוסי דאמר לעולם מצילין מזון שלש סעודות. מכיוון שכולה גוף אחד כמי שכולה סעודה אחת: ואומר לאחרים בואו והצילו לכם. שכן דרכן להזמין אורחים בשבת: אם היו פקחין עושין עמו חשבון לאחר השבת. תמן תנינן מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת. תמן את אמר משכוני' גביה. הכא מה אית לך. אמר רבי אבא מרי לכך שנינו נקרא פיקח: