ירושלמי שבת דף מט ב
<< · ירושלמי שבת · דף מט ב · >>
וכל דבר שהוא מחוסר לרוח חייב משום זורה: והבורר. אמר רבי יודן יש שהוא בורר צרורות כל היום ואינו מתחייב. יש שהוא נוטל כגרוגרת ומיד מתחייב. היך עבידא היה יושב על גבי כרי וברר צרורות כל היום אינו מתחייב. נטל לתוך ידו כגרוגרת ובירר חייב. רבי יונה בעי עשה כן בשבת. על דעתיה דבית שמאי מהו שיהא חייב. אמר ליה רבי יוסי ולמה לא. אילו עשה כן בשבת על דבית הלל שמא אינו חייב והכא חייב. אמר רבי מנא יאות א"ר יונה אבה לא אתיא אלא על דבית שמאי למה שהותר מכלל ברירה בי"ט לא הותר מכלל ברירה בשבת. בירר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה אמר חייב רבי יוחנן אמר פטור. מתניתא פליגא על חזקיה דאמר בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן. ר' בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק תיפתר שהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה. והתני ובלבד שלא יבור את כל אותו המין. אם עשה כן בשבת חייב. על דעתיה דחזקיה שכן הבורר כדרכו בשבת חייב. על דעתיה דר' יוחנן שכן הבורר כדרכו במקום אחד חייב. דעתיה דחזקיה אפילו עיגולין מן גוא עיגולין. אפילו רמונים מן גוא רמונים. או כיני אפילו בני נש מן גוא בני נש.
עין משפט
44 ז_מד מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה י"א:
45 ז_מה מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף א':