ירושלמי שבת דף כ א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


אמר לאחוי צלי עלי. א"ל אין דצלייתי עלך. אלא אין חמיתינון לצבור מצליין למטרא לא תתרחץ על צלותי. הא דאת קטר לולבך קטור רגלך: על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. אדם הראשון דמו של עולם. דכתיב (בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה. ובחלה אדם הראשון חלה טהורה לעולם היה. דכתיב (בראשית ב) וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. ותייא כיי דמר רבי יוסי בר קצרתה כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות חלה לאשה. ובהדלקת הנר. אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר (משלי כ) נר אלהים נשמת אדם. וגרמה לו חוה מיתה. לפיכך מסרו מצות הנר לאשה. תני רבי יוסי אומר ג' דיבקי מיתה הן ושלשתן נמסרו לאשה ואלו הן מצות נדה. ומצות חלה. ומצות הדלקה:

משנה ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עישרתן עירבתן הדליקו את הנר ספק חשיכה ספק אינו חשיכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות אבל מעשרין את הדמאי ומערבין וטומנין את החמין:

גמרא תני רשב"ג אומר הלכות הקודש וחטאות והכשרות הן הן גופי הלכות. ושלשתן נמסרו לעמי הארץ. הלכות הקודש דתנינן אם אמר הפרשתי בתוכה רביעית קודש נאמן. חטאות דתנינן הכל נאמנין על חטא'. הכשירות דתנינן ועל כולן עם הארץ נאמנין לומר טהורין הן. לא צורכא דלא הדליקו את הנר עישרתן ועירבתן הדליקו. אמר ר' חייא בר אבא מתוך שאתה מחמיר עליו בקלה אף הוא מחמיר על עצמו בחמורה. אמר רב חגיי ר' שמואל בר רב יצחק הוה מפקיד גו בייתיה עירבתן הדליקו את הנר. ולמה לא אמר עישרתן. אלא כל מה דהוה אכיל מן שוקא הוה אכיל: ספק חשיכה ספק אינה חשיכה.

 

עין משפט

41 ב_מא מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' ר"ס סעיף ב':

42 ב_מב מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה ד', מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רס"א סעיף א':

43 ב_מג מיי' פ כ"ד מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' רס"א סעיף א':

44 ב_מד מיי' פ י"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ד':

45 ב_מה מיי' פ י"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א', מיי' פי"ג מהל' פרה אדומה הלכה י"ב:

46 ב_מו מיי' פ ט"ז מהל' טומאת אוכלין הלכה ג':