פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


ויידא אמרה דא יום טוב שחל להיות ערב שבת. א"ר שיין מלבה עליה נעורת של פשתן. קטמה ונתלבת מהו. ר' חייא רובא עלה לביתו והורי מותר. בעון קומי ר' זעירה ורבי הושעיה ור' חנניה חבריהון דרבנן ליבה לשעבר עבר ר' אמי ואידרון חבריא בעון מחזור עליהן. אמר לון ר' חנניה חבריהון דרבנן מן דהוה עובדא הוה עובדא. א"ר שמואל בר סוסרטיי לכן צריכה לבה. א"ר מנא אנא קשייתה קומי ר' בא בריה דרב פפי אין תימר לשעבר. אפילו לא בישל עליה בתחלה. דתני המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל דברי ר"מ. א ר"י אומר שוגג יאכל למוצאי שבת. מזיד לא יאכל. ר' יוחנן הסנדלר אומר שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו מזיד לא לו ולא לאחרים. שמואל כרבי יוחנן הסנדלר. רב כד הוה מורי בחבורתיה הוה אמר כרבי מאיר. בציבורא הוה מורי כר' יוחנן הסנדלר. אמר ר"ש בר כרסנה כרבי ישמעאל בי רבי יוסי דרש לון. דתני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר משום אביו כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין שוגג בין מזיד אסור בין לו בין לאחרים. וכל דבר שאינן חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת. שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו מזיד לא לו ולא לאחרים. בעון קומי ר' יוחנן את מה אמר. אמר לון אני אין לי אלא משנה המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל. שמע רב חסדא ומר הותרו השבתות. רב חונה בשם רב ותני רבי חייא כן. בראשונה היו אומרים השוכח תבשיל ע"ג כירה וקדשה עליו אתה שבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל. נחשדו להיות מניחין מזידים ואמרו שכיחין היינו. ואסרו להן את השוכח. והכא אמרו כן. א"ר אילא נחשדו