פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת שביעית · פרק ו · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנהעריכה

בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו אם היו העלין שלהן שחורין אסורים הוריקו הרי אלו מותרים רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר אם אינן יכולין להתלש בעלין שלהן כנגד כן מוצאי שביעית מותרין

הלכה ג גמראעריכה

כיני מתניתא שחורין אסורין וירוקין מותרין רבי יוסי בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו מכיון שהשחיר מתעשר לפי כולו רבי חייא בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו מכיון שהשריש מתעשר לפי כולו ולא שנייא בין שעקרו בשביעית ושתלו במוצאי שביעית בין שעקרו בשביעית רבי זירא אמר מכיון שרבה עליו החרש מותר רבי לא רבי אימי תרוויהון אמרין אסור מתניתא פליגא על רבי לא ועל רבי אימי דתני זה הכלל שהיה ר"ש אומר משום רבי יהושע כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומע"ש והקדש וחדש לא נתנו להן חכמים שיעור אלא מין במינו בכל שהוא ושאינו במינו בנותן טעם וכל דבר שאין לו מתירין כגון תרומה וחלה וערלה וכלאים נתנו להן חכמים שיעור מין במינו ושלא במינו בנותן טעם התיבון הרי שביעית הרי אין לה מתירין ולא נתנו לה חכמים שיעור אמר להן לא אם אמרתם בשביעית שאינה אוסרת כל שהו אלא בביעור אבל לאכילה בנותן טעם מה עבדין לה רבי הילא ורבי אימי פתרן לה בעירובין אבל בגידולין חומר הוא בגידולין דאמר רבי זעירא בשם רבי יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור מתניתא פליגא על רבי זעירא דתנינן גידולי תרומה תרומה וגידולי גידוליהן חולין אבל טבל ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומת מעשר והמדומע והביכורין גדוליהן חולין ותני עלה במה דברים אמורים בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין מה עבד לה ר' זעירא פתר לה בקדושת שביעית בביעור אבל לאכילה כיון שרבה עליו החדש מותר רבי אבהו על לארבל ואתקבל גבי אבא בר בנימין אתון ושאלין ליה באילין בוצלייא והורי לון הדא דר' זעירא מכיון שרבה עליו החדש מותר חמתון סמיכין עלוי אמר לון אני לא אמרתי אלא במורכנין אמר רבי יודא בן פזי אנא ידע ראשה וסופה כד דשמע רבי לא ורבי אימי פליגין שרע מינה